לקח שנתיים למבקר המדינה לומר את מה שכולם ידעו ביום הראשון, ממשלת ישראל לא תפקדה ב-7 באוקטובר, לא התכוננה, ואת המחיר שילמנו כולנו. כל מי שהקים חמ"ל, תרם, התנדב, כל איש מקצוע בתחום הנפש, הרווחה, החינוך, הבריאות - כולם התגייסו למלא את החלל שממשלת ישראל הותירה במשך יותר מ-15 שנים. הטיפול בחזית העורף היה כל כך כושל שבאופן חריג המבקר אפילו סימן מי שאחראים לכך בממשלה הנוכחית. גלנט, סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו. האם אפשר לשחרר אנחת רווחה? האם אפשר לומר שסוף סוף נבדקו המחדלים? לא. רחוק מזה.
יגיד כל איש צבא מיומן שבשדה המלחמה העדכני אין חזית ועורף, יש חזיתות שונות. חזית אזרחית וחזית מול האויב. העורף מחזיק את צבא המילואים ומתחזק אותו - רגשית, נפשית, וכפי שהוצג במלחמה, גם מאבזר אותו אם צריך. העורף הישראלי חוטף אש - מחבלים נכנסים לבתי אזרחים, חוטפים אותם, ממוטטים כלכלית אזורים נרחבים. במשך שנים ספג העורף הישראלי עשרות אלפי טילים ורקטות, בין אם מקרוב ובין אם מרחוק. אין אפשרות להתייחס רק למחדל העורף מבלי להתייחס למלחמה בכללותה, למוכנות אליה ולקונספציות שהובילו להפתעה של 7 באוקטובר. העורף הוא חלק מניהול המלחמה. מבחינה זו הדוח של המבקר מייצר תמונה מטעה, חלקית מאוד, שלא מתייחסת למחדל העצום בכללותו.
אירוע בדיקת המלחמה, המוכנות והנסיבות שהובילו אליה הוא אירוע מורכב. המבקר אנגלמן נוקט בשיטת הסלמי. לכל אירוע הוא מוציא דוח נפרד. דוח נובה, דוח עורף, אין לדעת איזה עוד דוחות ינפיק. אי אפשר לנתח ולהבין את המחדל ככה. נדרשת הסתכלות מערכתית כוללת. האסון השלם גדול מסך חלקיו. שיטת העבודה של המבקר היא אולי בדיקה איכותית של הדברים למראית העין הישראלית, אבל היא לא מאפשרת את ההסתכלות ההוליסטית שוועדת חקירה ממלכתית מאפשרת. חמור מכך, אין לו את היכולת לחייב אנשים להגיע להעיד בפניו ולתת את הדין הציבורי. ההמלצות שלו אינן אישיות בהכרח, ובאופן כללי מעמדה הציבורי של ועדת חקירה ממלכתית גדול לאין שיעור מעוד דוח מבקר.
כאן גם קבור הכלב. מבקר המדינה, משמעותי ככל שיהיה, הוא איש אחד מול אסון עצום. השיטה שבה הוא נוקט, כדי להתמודד עם גודל המחדל, עושה נזק. במקום להצטרף לקריאה לוועדת חקירה ממלכתית הוא מפרק אותה לגורמים. הוא פוגע בכך במשפחות ובקורבנות, ובעיקר פוטר את האשמים עם קריאת אזהרה מנומסת. המבקר אמר? אז אמר. כמה דברים אמר כבר המבקר. אם יצטרף לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בין אם דרך ועדת ביקורת המדינה, או ציבורית, הדוחות שלו יקבלו מעמד משודרג והביקורת הצודקת שלו תקבל את הבמה הראויה. מגיע לנו יותר מזה אנגלמן.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל תנועת דרכנו, ממגישי העתירה לבג"צ למען ועדת חקירה ממלכתית