אם אתם מצביעים לנתניהו או לאחת ממפלגות הממשלה שמקדשת את ההשתמטות, המשיחיות והרס הדמוקרטיה, שווה לכם לקרוא את המאמר הזה, כי הוא סוג של מודיעין גלוי חינמי אודות הלך הרוח האסטרטגי המומלץ לצד השני של המפה הפוליטית, לצד שמקדש את ערכי הציונות, את ערך השירות למען המדינה, את הכמיהה לחזור לישראל של טרום הטרפת, אותה כולנו חווים כאן מאז כינונה של הממשלה הנוכחית.
המאמר הזה לא ינסה לשכנע אתכם להצביע עבור מפלגה מסוימת או עבור מועמד מסוים כלשהו לראשות הממשלה. הוא מכוון לאוזניהם של מאות אלפי האזרחים, רובו המכריע של העם, שמעוניין להתנהל על ידי ממשלה ציונית, ובעיקר אינו מעוניין בהמשך שלטונם של נתניהו וחבריו לממשלה הנוכחית.
חייבים ללמוד מניסיון העבר ומהמחדל הבלתי נתפס של גורמים בלתי אחראיים - דווקא מהצד שמתנגד לנתניהו, שבמעשיהם ובגלל ענייני אגו ושנאות קטנות הביאו לבחירתה של ממשלת נתניהו הנוכחית ב-1 בנובמבר 2022. באותו לילה, כשנודעו תוצאות הבחירות, וחרף היותי מבית ליכודי שורשי עם דעות ימניות אך פרגמטיות, חזרתי באוזני רבים שהיו עימי על המשפט הבלתי נשכח של חברי המפא"יניק שמעון שבס, שנאמר כמובן בנסיבות אחרות, ואמרתי שהלכה לנו המדינה. לא העליתי על דעתי שזה יגיע למצב כה קיצוני, פנימי וחיצוני.
אני שומע לאחרונה את אביגדור ליברמן ידידי חוזר שוב ושוב על הקריאה לראשי המפלגות הציוניות הרלוונטיות ולאלו ששוקלים להקים מפלגות חדשות ורוצים בסילוקה של הממשלה הנוראית הנוכחית, לבנות ביחד אסטרטגיה משותפת, בלי לעמעם את השוני בין כל אחת מהמפלגות הללו. לתחושתי, הקריאה הקריטית הזו של ליברמן לא מהדהדת מספיק ולכן אחזור עליה כאן. לא לטובת ליברמן, הוא לא העניין, אלא דבריו וקריאתו לטובת כל האנשים הטובים שרוצים ממשלה חדשה, שתחזיר לנפש של כולנו את השקט והביטחון לפיהם מי שמנהל את חיינו חושב 24/7 אך ורק עלינו.
ראשית דבר - נתון מקומם. בבחירות לכנסת ה-25, זו המכהנת כעת, התמודדו לא פחות מ-40 רשימות. 10 מהן עברו את אחוז החסימה ו-30 לא. עשרה מנדטים הלכו לפח האשפה, עשרה מנדטים (!!) שרובם המכריע שייכים לגוש הציוני, לציבור שרוצה ממשלה ציונית ויילחם עד חורמה נגד חוק ההשתמטות ונגד העצלות והנצלנות. אני פונה מכאן לבועז ביסמוט חברי, אל תאפשר לזה לקרות, עתידה של המדינה חשוב יותר מהישרדותו ועתידו הפוליטי של נתניהו. קחו רק את המחלוקת שהתחוללה לפני הבחירות בין זהבה גלאון למרב מיכאלי, שגרמה לאובדן ישיר של 4 מנדטים, שכשלעצמם יכלו להשאיר את נתניהו וחבורתו מחוץ לשולחן הממשלה, ולהצילנו מפניו.
מאז בחירות 1977 ובחירתו של מנחם בגין לראשות הממשלה, קמו בישראל 15 מפלגות אווירה שהחזיקו בחיים קדנציה אחת או שתיים, והתפוגגו - ממפלגת ד"ש של יגאל ידין והדרך השלישית ועד מפלגת הגמלאים. מה יצא לכולנו מזה? מי שבחר במפלגות האלו, עזר לבחירת אלו שאליהם התנגד.
בבחירות הקרובות זכרו היטב את הנתונים האלו. אם אתם מעוניינים בהחלפת ממשלת נתניהו, כל קול שיינתן למפלגת אווירה כלשהי, גם אם בראשה עומד אדם ראוי דוגמת גדי איזנקוט, או - להבדיל - יוסי כהן (שכבר רוצה להיות ראש ממשלה בטרם "קרע נעליים" פוליטיות, בשפת הכדורגל, כחבר כנסת או כשר זוטר), סיכוייה של מפלגה חדשה כזו לקבל 4 מנדטים ולעבור את אחוז החסימה, קטנים עד לא קיימים, גם אם הסקרים של היום אומרים אחרת. ואם תעבור, סיכוייה להיעלם לאחר קדנציה או שתיים, כמעט בטוחים. ראו בני גנץ. כל קול עבור מפלגה ציונית חדשה יהיה למעשה קול לטובת נתניהו, בבחינת "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות".
ראו לפניכם את 30 המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות האחרונות ואת 10 המנדטים שהושלכו בגללן לפח, ואל תאפשרו לזה לקרות שוב. לו הייתי יועץ של איזנקוט או של כל אדם ראוי כל כך כמותו שמבקש להקים מפלגה חדשה - כולל חבורות המילואימניקים היקרות, הייתי מבקש ממנו - למען מדינת ישראל, שיימנע מכך ופשוט יצטרף לאחת מארבעת המפלגות הציוניות או המנהיגים שכבר השתרשו. זאת בהינתן שמפלגתו של בני גנץ נראית כבעלת סיכוי שלא לעבור את אחוז החסימה וככזו - כל קול לגנץ יילך לפח, ויהווה למעשה קול לנתניהו.
ציבור המצביעים חייב להפנים זאת ולהצביע אך ורק למפלגות החזקות. למי שרוצה בהחלפת נתניהו, יש כיום רק ארבע אלטרנטיבות, אסור להתפתות להרפתקאות פוליטיות חדשות, שזוהרות רק בימיהן הראשונים וכמלות עד מהרה תוך השמדת ערך בוורסאי מהמעלה הראשונה.
זו הסיבה שגורמת לי להדהד את פנייתו של ליברמן ל-4 ראשי המפלגות הציוניות הרלוונטיות - יאיר לפיד, נפתלי בנט, יאיר גולן וליברמן עצמו - לרוץ כל אחד בנפרד ועל פי תפיסת עולמו, אך לגבש אסטרטגיה משותפת על מנת לא לירות בתוך הנגמ"ש, לזכור מה המטרה המשותפת ואת החובה להעביר שישה מנדטים מגוש נתניהו לגוש המפלגות הציוניות.
לאלו הטוענים שהאופוזיציה מפוררת, אזכיר שבדמוקרטיה קובע מי שיש לרשותו רוב, ולמרות זאת - יש לאופוזיציה הצלחות לא מבוטלות חרף היותה במיעוט מספרי - ובראשן מניעתו של חוק ההשתמטות ועצירת המהפכה המשטרית של נתניהו ולוין. בגוש נתניהו יש מועמד אחד מוסכם לראשות הממשלה, אך באותה מידה אין פסול בכך שליברמן, לפיד, בנט וגולן שואפים כל אחד להיבחר לראשות הממשלה. זה יופייה וקסמה של הדמוקרטיה. כל אחד מהם, לפחות בעיני עצמו, סבור שהוא המתאים ביותר להוביל את המדינה ולרפא אותה מממשלת נתניהו.
שוו בנפשכם שכל ארבעת המפלגות החשובות הללו - יש עתיד, בנט, הדמוקרטים וישראל ביתנו - תחתום על התחייבות משותפת ל-3 העקרונות הבאים, שמשקפים את הערכים הבסיסיים של הציונות: חוק גיוס משותף לכולם ולפיו כל צעיר ישראלי בגיל 18, בלי אף יוצא מהכלל, חייב להתייצב בבקו"ם ורק הצבא יחליט אם להפנותו לשירות צבאי או אזרחי מלא, ל-3 שנים. כינון חוקה לישראל. לימודי ליבה - חובה.
הייתי מוסיף גם - התחייבות ברורה של כל הארבעה, לא להצטרף לשום ממשלה שבה יכהן בנימין נתניהו. 30 שנה בפוליטיקה עם הפסקות קצרות - רובן כראש ממשלה, ואחרי אסון 7 באוקטובר וכל אשר קרה אחריו, הן סיבה מספקת לסמן לנתניהו את הדרך לביתו ולהודות לו על הדברים הטובים שעשה למען המדינה, והיו גם כאלו.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת