אם לתמצת את נאום נתניהו מאמש, הרי שזה יהיה: "אזרחי ישראל, לפני כשנה וחצי היינו פסע מניצחון מוחלט. עתה אנו בפתחו של ניצחון גורף".
על הדרך הוא הזכיר דברים שלא האמינו שאפשר לעשות - ונעשו (קיבלנו החלטות קשות מאוד, החלטות שאיש לא האמין שנוכל באמת ליישם אותן" - ובכך הוא כמובן צודק:
לא האמנו שוועדת חקירה ממלכתית לא תקום - והנה אתמול נודע כי הוא שוקל להקים ועדה-מטעם במקום זאת שהובטחה לנו אפילו על ידי שריו. ועדה שבה הוא ינסח גם את השאלות וגם את התשובות.
לא האמנו שחמאס יקבל את תנאי ישראל להפסקת אש - וממשלת ישראל תהיה זו שתסרב, למרות שאפשר עדיין להציל חיים של מי שנחטפו בשל מחדליה.
לא האמנו שראש ממשלה שעל פי עדותו רק חיכה לרגע שבו ייחל משפטו, כדי להציג ברבים את גרסתו, יטיל את ישראל למערבולת חוקתית מסוכנת רק כדי לנסות לעכב ואף לבטל את המשפט.
לא האמנו שמכונת הרעל שמפעיל נתניהו תטיל רפש לכל עבר, עד כדי פגיעה בביטחון ישראל רק בגלל שחקירה חשפה שלשכתו שירתה גורמים עוינים בעבור בצע כסף.
לא האמנו שממשלה שחלק גדול מחבריה לא שירתו בצה"ל, תהיה חצופה מספיק כדי לשלוח עשרות אלפי צווי 8 ביד אחת - וביד השנייה לקדם כל העת עסקה אפלה עם מי שהשתמטותם-אומנותם. באמת שלא האמנו.
מאמינים בני מאמינים
"אתם נתתם לנו ולי את הכוח", שיבח נתניהו את חיילי המילואים, אבל מה לעשות שמי שנותנים לו את הכוח הפוליטי לפעול נגד דעת הקהל בישראל אינם החיילים אלא דווקא תמונת הנגטיב שלהם: המשתמטים מהמפלגות החרדיות?
הם אלה שנותנים לראש הממשלה את העוז לדבר ולשקר כמעט בכל, חוץ מדבר אחד: אנחנו באמת לא האמנו.
לא האמנו שמסגרת התקציב תיפרץ בפעם השלישית השנה, כדי לממן עוד מסע סהרורי שלא יביא דבר מלבד מוות - וכל זה רק באמצעות הכבדת העול על האזרחים, ללא סגירה של אף משרד מיותר או ללא קיצוץ בהקצבות של משתמטים אנטי-ציוניים.
לא האמנו שמוסדות מפוארים כמכון וייצמן ובית החולים סורוקה, יעמדו שבורים ומפויחים, בעוד הממשלה בראשותך מעדיפה לתקצב נסיעות לאומן עבור ציבור שחלקים ממנו משתמטים.
לא האמנו שהשם "ישראל", פעם סמל למצוינות ותעוזה, יהפוך לכינוי גנאי ברחבי העולם. ממוסדות אקדמיים ועד לאיגוד השידור האירופי שצפוי להדיח אותנו מהאירוויזיון.
לא האמנו להמון דברים שקרו בשנתיים האחרונות, אבל בעיקר לא האמנו אחרי 7 באוקטובר 2023, שעל סף אוקטובר 2025 לא יצליח הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, בהכוונתך, להשמיד ארגון טרור שרוב נשקו הוא קל. בטח שלא האמנו ש-48 חטופים, חיים וחללים, יופקרו בשבי חמאס.
בין מוחלט לגורף
אז לפני שנה וארבעה חודשים, בחודש מאי 2024, היינו "פסע" מניצחון. לא סתם ניצחון אלא "ניצחון מוחלט". אין דבר שנתניהו אוהב יותר מהגדרות לא מחייבות: מה זה "פסע" - יום, שבוע או חודש?
ומהו "מוחלט"? השמדה של אחרון המחבלים? נטרול היכולת הצבאית של חמאס? מיטוט שלטונו האזרחי? גם זה לא ברור, אבל אם אומרים את זה בנחישות ובליווי תנועת יד נמרצת, יהיו מספיק צופים שלא ישימו לב לכך שהמקום היחידי שבו ראש הממשלה מגלה נחישות הוא מול המצלמה.
אפשר להניח שכשם שהיינו על סיפו של ניצחון מוחלט ועתה אנו נוגעים ממש בניצחון הגורף, כך יגיעו בעתיד הניצחון המרהיב, הניצחון המושלם, הניצחון האדיר והניצחון המקורי (בהנהלה חדשה). וכל זה היה יכוול להיות מצחיק, אלמלא הקורבנות שבדרך.
ואם אף אחד מאלה לא יבוא, לפחות תשמש לו המלחמה המתמשכת-בכוונה כדי לחמוק מעדותו בבית המשפט, אולי אפילו כדי לדחות את מועד הבחירות. כלומר, אולי יום הניצחון וההכרעה אכן קרב: היום בו יצליח בנימין נתניהו להכריע את מדינת ישראל.