מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) את דו"ח הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה והצביע על המחדל העיקרי - במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.
"ראש הממשלה בנימין נתניהו לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות, (גם לא יאיר לפיד ונפתלי בנט שכיהנו בתפקיד). שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה. השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו", כך הצהיר המבקר בדו"ח.
המבקר טען כי הקבינט נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה. משרד האוצר, הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה, לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה. כמו כן, גם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט לא חף מביקורת. "שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, וקודמיו לא הסדירו במשך שנים את מעמדם של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. לצד זאת, גופי החירום הללו לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים במהלך מלחמת חרבות ברזל".
המבקר התייחס גם לתפקידו של מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, יוסי שלי וטען כי הוא הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי, וכי התקבלו 0 החלטות של פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ב-27 דיונים שקיים, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה.
"את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה. ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה", ציין מבקר המדינה.
פרטי הדו"ח
כאמור על פי מבקר המדינה, במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף. המבקר מציין כי הממשלה הטילה בשנת 2007 על שר הביטחון "אחריות על" לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, לרבות בעת מלחמה, אך לא הוקנו לשר הביטחון, ומכוחו גם לגופים הרלוונטיים במשרד הביטחון, או לכל גורם אחר, הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום. כמו גם, הסמכות לתת למשרדי הממשלה הוראות בכל הנוגע להיערכות לחירום ולניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.
זאת למרות שבמשרד הביטחון ובצה"ל פועלים גופים העוסקים בהיבטים שונים של הנושא - רשות חירום לאומית (רח"ל), ועדת המשק לשעת חירום (מל"ח) ופיקוד העורף, ואף על פי שהחסרים בהסדרת התשתית הנורמטיבית לטיפול בעורף בעת חירום הועלו בשלושה דוחות של מבקר המדינה מהשנים 2015 - 2020. בהיעדר גוף בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף בעת מלחמה, נפגעה יכולת הממשלה לספק את צורכי התושבים בזמן מלחמה.
לפי המבקר, על רקע המחסור החמור במינוי גוף ממשלתי בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף, בולטת רח"ל - רשות החירום הלאומית אשר הוקצו לה משאבים בהיקף של 573 מיליון ש"ח במשך שש שנים, ובממוצע לכל אחת מחמש השנים הקודמות למלחמה כמעט 80 מיליון ש"ח בשנה.
לדבריו, תקציביה של רח"ל פחתו במידה ניכרת במהלך השנים והיקף כוח האדם המועסק ברח"ל הצטמצם. פעילותה של רח"ל בשעת חירום מצומצמת, ועיקרה, בהתאם לסמכויותיה ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מילוי משימות מטה במסגרת משרד הביטחון. לאור כך, פעילותה לא היוותה גורם לאומי ולא גוף חירום לאומי המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף. עוד טען כי לא הוטלה על רח"ל או על כל גורם אחר מטעם הממשלה או מטעם שר הביטחון אחריות וסמכות לתאם בזמן חירום את כלל פעילות משרדי הממשלה והגופים השונים, וממילא רח"ל לא עסקה בכך.
המבקר טען כי פקע"ר אשר מופקד על ההתגוננות האזרחית ואמון על התמיכה בעורף האזרחי בזמן חירום, ונדרש בידי הממשלה להקצות כוח אדם לתמיכה בפעולות רח"ל בכל הנוגע לקליטת מפונים במתקנים, לא נתן מענה על צורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור. פקע"ר התמקד בפינוי אוכלוסייה, במיגון ובהנחיית הרשויות המקומיות.
כישלון הקבינט מדיני חברתי
על פי המבקר, בשבועיים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה הממשלה קיבלה החלטות להסמיך את הקבינט החברתי-כלכלי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה, אולם, כל החלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו כלא היו. הקבינט החברתי-כלכלי, בראשות שר האוצר, נמנע הלכה למעשה ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה, טיפול במכלול ההיבטים האזרחיים במהלך תקופה שבה שרויה המדינה במלחמה שיש לה השפעות מרחיקות לכת על העורף והאוכלוסייה. שר האוצר סמוטריץ' מיעט לכנס במהלך המלחמה את הקבינט, הקבינט לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה, לא עסק במכלול של צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה, כגון בתחום התעסוקה והדיור, ולא קיבל בדיוניו החלטות מדיניות בנושאים המצויים בתחומי סמכותו.
ראש המשל"ט האזרחי החל בביצוע התפקיד בתחילת נובמבר 2023, כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה. מינויו הושלם רשמית רק ב-17.1.24 עם חתימתו על הסכם העסקה, ולאחר שלושה ימים הודיע ראש המשל"ט לשר האוצר כי החליט לסיים את תפקידו מאחר שמצא שאין בידי המשל"ט האזרחי את הכלים הדרושים למימוש האחריות אשר הוטלה עליו. ראש המשל"ט האזרחי מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא סיים את תפקידו עקב פערים משמעותיים בין תפקידיו, כפי שהוגדרו על ידי הממשלה ועל ידי שר האוצר, לבין הסביבה שבה התבקש לפעול. משרד האוצר לא הצליח במשך חודשיים לאייש את 5 המשרות שהוקצו למשל"ט האזרחי (מלבד ראש המשל"ט). הליכי איוש המשרות התנהלו בנציבות שירות המדינה ובמשרד האוצר בלוח זמנים, אשר לא תאם את הצורך החיוני והדחוף באיוש המשרות. העיכוב באיוש המשרות נעוץ בעבודת משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.
כמו כן, המטה הכלכלי-חברתי במשרד רה"מ הקים פורום בין משרדי להצפת פערים בתחומי השירותים הממשלתיים החברתיים אשר החל בפעילות יותר מחודשיים לאחר פרוץ המלחמה. מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד רה"ם על שלא הפעיל מייד עם פרוץ המלחמה מנגנון להצפת פערים בתחומי השירותים הממשלתיים החברתיים לצורך גיבוש הצעות לסגירת הפערים. המבקר טען כי אף על פי שהממשלה הטילה את האחריות לגיבוש תמונת מצב לאומית על שלושה גופים ממשלתיים, לא הייתה בידי הממשלה תמונת מצב כזו במהלך המלחמה, בכל הנוגע לטיפול במערך האזרחי ובתחומי הכלכלה והחברה.
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה נרחבת מתמשכת. על כן על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד רה"ם, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה. פעולה מהירה ותכליתית לתיקון הליקויים חיונית ביותר כדי לבסס מערך ניהול ממשלתי כולל ואיכותי של ההיבטים האזרחיים במלחמה, כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת בעת הזו ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים כמו גם לאירועי חרום אחרים.
"אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה", סיכם אנגלמן.
תגובת לשכת שר האוצר:
שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות. הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה.
לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מליוני ש"ח לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח , אך ההעברה בפועל נעשתה מס' חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקטיים הרסניים. לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה איפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום לישובי הדרום והצפון במילארדי שקלים ועוד ועוד. הכל תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכד'.
ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה.