שלושה חברים שרצו לסעוד במסעדה בעכו סורבו כניסה, כשלטענתם זאת רק בגלל שאחד מהם, עיוור, נעזר בכלב נחייה. "היינו שלושה חברים. סיפרו לי הרבה על מסעדת 'אבו סוהיל' אז הלכנו ברגל כחצי שעה רק כדי להגיע", סיפר לוואלה אריה ברנדר, העיוור המאוכזב, בן 55 מחיפה. אותו, מלווה זה שנים ארוכות על ידי כלב הלברדור "פפסי" הנאמן בן ה-10, שגם הוא כבר ידע אכזבות לא מעטות כאלה.
"איך שנכנסנו אמרו 'לא-לא, לא עם כלב'. אמרו לנו להיכנס מהצד השני ולעמוד בחוץ, אז יצאנו, חיכינו וחיכינו ולא קורה כלום. מלצרים עוברים לידינו, ואף אחד לא מתייחס. כשניגשנו ושאלנו 'נו, מה קורה? אפשר לשבת?' אמרו לנו 'כן תשבו פה בחוץ'. סירבנו, צהרים, חם, רצינו להכנס לשבת איפה שיש מזגן פועל. הוצאתי להם תעודה שמראה שאני נדרש לכלב נחייה, אמרו אנחנו לא המנהלים כאן. שאלתי מי מנהל, הביאו מישהי שאמרו שהיא המנהלת. השלט אומר שהמנהלת היא סהילה. לא יודע אם זו היא אבל בשורה התחתונה לא עזר שום דבר. לא הושיבו אותנו. הלכנו".
באתר "עכו העתיקה" מופיעה המסעדה כבעלת נגישות לנכים. הטמפרטורה אותה שעה בעכו היתה 32 מעלות. החבורה נדדה למסעדה אחרת."זה מאד מתסכל, סוג של השפלה", אומר ברנדר, "מרגיש כמו שאתה סוג ב'. אני גם חולה סוכרת, וללכת ככה בצהריים בחום זה מאמץ לא פשוט. הייתי כבר בנפילת סוכר. כל מה שאתה רוצה זה לשבת, להצטנן קצת במיזוג, לשתות, להכניס משהו לפה. וכשככה דוחים אותך זה מעצבן. הגשתי תלונה בנציבות לאנשים עם מוגבלויות. מקווה שיעשו משהו".
"זו לא רק פגיעה בי אישית, אלא פגיעה בכל אדם עם וללא מוגבלות ובזכויות הבסיסיות", מדגיש ברנדר, "כלב נחיה הוא העיניים שלי, שמאפשר לי שוויון בסיסי. יש כבר מודעות בארץ, בטח יחסית לעבר, אבל לצערנו זה עדיין קורה".
"הלכנו למסעדה אחרת לא רחוק משם", סיפר לוואלה, "גם שם החמיצו פנים. עשו בעיות. אבל כשהראיתי להם את התעודה הכניסו אותנו. האמת זה לא כל כך נעים לאכול במקום שכפית עליו את הנוכחות שלך ולך תדע איך עוד עלולים להתנקם בך באוכל. אבל כבר הייתי במצב שהייתי חייב לאכול משהו אחרת לא הייתי אוכל שם".
את תגובת מסעדת "אבו סוהיל" טרם ניתן היה להשיג.