בכפר פוריידיס, בנוסף לערמות הוותיקות של פסולת הבניין והגרוטאות, נראו בראשית השבוע מצבורי אשפה שלא פינו זה שבוע ויותר. כך קורה מדי חודש בחדשים האחרונים. במרכז הצפוף של הכפר הבעיה ניכרת במיוחד, סמוך מאד לבתי קפה ומסעדות. מן הסתם התנאים התברואתיים הירודים האלה מרחיקים מהן לקוחות, במיוחד כאלה המגיעים מן החוץ, אבל תושב הכפר, אומר, "זו הבעיה הכי קטנה שלנו. היום התחילה שנת לימודים מה שמדאיג אותי זה שהילדות שלי לא יחטפו מהזבל הזה מחלות בדרך לבית ספר".
ביום שני, ה-1 בספטמבר, הופיעו סוף סוף שתי משאיות אשפה ברחובות הכפר. אבל, זבל רב עוד בשטח - קשה לפנות שבוע-שבועיים של פסולת ביום אחד. אחד התושבים המצוי בנושא, יוסף חליל, בן 54, מומחה בתחום הלוגיסטי שחזר מחו"ל אחרי שנים בהולנד, מתקשה לקבל את המציאות הזו כגזירת גורל, הפך את העניין הזה לשליחות אישית ממש ודורש מהרשויות לקחת אחריות. "המועצה מתקצבת 450-500 טון אשפה לפינוי. בפועל יש לה 700. קבלן האשפה מפנה את האשפה עד שנגמר התקציב החודשי, ואז מפסיק, ובראשית החודש אחר כך מתחיל שוב, וחוזר חלילה", הוא מסביר. חזות הישוב מסגירה את המצוקה הפיננסית של מועצה מקומית בה שיעור גביית הארנונה מוערך בכ-35 אחוזים. למועצה אין כסף ולתושבים אין כסף. הישוב מדורג באשכול 2, המעיד על רמה סוציו־אקונומית נמוכה.
בצר להם, התושבים שורפים את יתרות האשפה, הפסולת והגזם. לא פעם יש אירועי שריפה כזו שיוצאים משליטה וכבאים מוזעקים לכבות את האש. את העשן משריפת הפסולת הם ותושבי זכרון יעקב נושמים יום יום, שבעה ימים בשבוע. בשבת האחרונה עצרה תחנת זכרון יעקב שני נערים תושבי פוריידיס בחשד להצתת פסולת. אחר כך הם שוחררו בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית. אבל גם ההצתות לא מתגברות על כמות הפסולת הנצברת. בסוף השבוע החלו תושבים להשליך אשפה בכניסה לבניין המועצה, באורח הפגנתי.
אחמד בריה, ראש המועצה של פוריידיס, לא מכחיש את הבעיה בשטח. "אני בשום אופן לא יכול להגיד שהמצב טוב. יש משבר. בגלל הצפיפות במרכז היישוב ביום רגיל אנחנו מפנים שם כל יום אז המצב שם הוא הכי קשה והכי חמור. אבל המשבר הזה זמני", הוא אומר, "אנחנו צריכים להיות יותר מקצועיים ויותר מערכתיים. קיבלנו החלטה להקים מחלקת שפ"ע. יש איזו התחשבנות עם הקבלן על הפרשים, אבל זה לא ענין של לחתום או לא לחתום. יש שיח מקצועי. הייתה הפסקה של 4-5 ימים, אנחנו טיפלנו בזה ואתמול חזרו לעבודה ואני מאמין שהיום עד היום עד הלילה יסיימו. השבוע נקיים ישיבת מועצה בשביל לדון במשבר הזה כך שאני מקווה שזה תהיה הפעם האחרונה שתהיה הפסקה כזאת. אנחנו על זה. אנחנו נמצא את הדרך באמת לפתור את הבעיה ואנחנו בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים לעניין כדי למצוא פתרון מערכתי אמיתי".
"אני קורא לכל חברי המועצה לאסיפת מליאה לקחת החלטות ואם לא עדיף שילכו הביתה", אומר חליל. "יריבויות פוליטיות גורמות לאובדן איכות החיים והרווחה של התושבים. כתבתי לשרה סילמן ושלחתי לה מייל. אחרי שפנינו לוואלה אתמול, היום פקח של המשרד לאיכות הסביבה הגיע".
בעבר הכריז המשרד להגנת הסביבה על מאות מיליוני שקלים להסדרת פינוי הפסולת בישובים הערבים. פעם אחר פעם התברר שמסיבה כזו או אחרת התקציבים האלה לא ממומשים. והנה, שוב, אך בחודש שעבר הכריזה השרה עידית סילמן על מענקים נוספים לישובי החברה הערבית. "אנחנו משקיעים משאבים ניכרים, כ-50 מיליון שקלים, לטיפול בפסולת אורגנית ברשויות החברה הערבית לטובת הסביבה ואיכות החיים של כולנו", אמרה בהכריזה על תמיכה בהקמת "מערכי איסוף מתקדמים" של פסדים ופגרים וטיפול בהם, אשר "תסייע במניעת מפגעי ריח ותברואה ותצמצם זיהום קרקע".
בינתיים, כששורפים אשפה ופסולת בשטח השיפוט של פוריידיס, נפגעת גם איכות האוויר גם של הישובים השכנים, בהם זכרון יעקב.
"זה ריח בלתי נסבל שמצריך אותנו להיכנס מיד הביתה מהחצר שלנו, לסגור את כל החלונות הבית ברמה שלא יישאר אפילו חרך פתוח", מספר שי ברי, תושב זכרון יעקב, "אנחנו סובלים ממטרדי רעש מהכפר אבל עם מפגע הריח מהשריפות ממש אי אפשר לחיות, זה משתק את החיים. אנחנו צריכים לתזמן הליכות בחוץ בשכונה בשעות שלא שורפים ואם שוכחים לסגור הבית יריח אחר כך כמו מדורה בלג בעומר לכמה שעות טובות".
"זה לא תמיד היה כך", נזכר ברי, "השריפות התחילו לפני כשלוש שנים וכבר אז היינו מתלוננים למשטרה ודבר לא נעשה. מהרגע הראשון קיבלתי מהמענה הראשוני של מוקד 100 תגובות לתלונה שלי כאילו מדובר באיזו טרחנות ולא עבירה על חוק במדינת ישראל, אך החוקים לא תופסים לגבי תושב פוריידיס לצערי. אחרי אין ספור תלונות למשטרה כולל ניסיון לדבר עם מפקד התחנה פה והגשת תלונות בתחנה עצמה, ואחרי ניסיונות רבים לפעול מול כל מיני עמותות וארגונים לזכויות אזרחים שמנסות לפעול נגד מזהמי אוויר, פשוט התייאשנו".
"הייתה לנו גינה הכי מושקעת שיש, מטופלת ומטופחת ובה הייתי יושב כל יום מאחר הצהרים ועד הערב וצופה בטלוויזיה, ומרפסת יפהפייה שהיינו יושבים בה כל יום. פשוט הזנחנו אותן לחלוטין כי המצב נעשה בלתי נסבל ומדכא. כל הצמחייה נבלה וריהוט הגן נהרס ופשוט לא היה לנו אכפת כי הפסקנו לצאת לשם לגמרי, כי זה כאב מדי".
"בהתחלה עוד הייתי מנסה לעשות הליכות בחוץ בכל זאת, ולנסות לחיות לצד זה אבל זה היה כל כך חריף והרגשתי כל כך גרוע בכל פעם שהייתי נחשף לזה שלא הייתי מסוגל יותר, פשוט התחלנו להסתגר בבית, ולהשאיר את כל החלונות והפתחים של הבית סגורים, מהרגע שהיינו חוזרים הביתה לקראת השעה שזה מתחיל, ולא יוצאים יותר.
קנינו הליכון הביתה כי לא יכולנו לצאת מהבית יותר להליכות. הפסקנו להזמין אורחים כי הגינה והמרפסת היו לא ראויות לאירוח וכמו כן קרו לי פעמים שבזמן שאירחתי אנשים התחילו השריפות והיינו חייבים להיכנס מהר כולם הביתה. היינו צריכים לעשות פה תיקונים נגד עובש ובעיות עיבוי מספר פעמים בגלל שהבית לא היה מאוורר והיינו מבשלים בערב עם חלונות סגורים כי אי אפשר היה לפתוח בגלל השריפות.
בהתחלה תיעדתי כל יום את המפגעים אבל אחרי כמה חודשים של תלונות וניסיון לקבל עזרה התייאשתי והסתגרתי בבית בלי לדעת בכלל אם היה שינוי. בפן הבריאותי, העשן וריח השריפות גרמו לי לבעיות נשימה, מחלות ופריחות בעור, כאבי ראש ובחילות. זה נשמע כללי ומוגזם אבל התפתחה אצלי מחלת עור אוטואימונית מאז שזה התחיל. אחת השכנות פה בגבעה עורכת רשימה של נשים שחלו בסרטן או נפטרו בשנים האחרונות מאז שהחלו השריפות ונוצר זיהום האוויר המטורף הזה. אין לי איך להסביר את הפגיעה במצב הנפשי שחוויתי ועדיין חווה בגלל הדבר הזה".
שי ברי ואחרים פנו לראש המועצה של זכרון יעקב, אלי אבוטבול. ברי אף מעיד כי חל שיפור זמני אחרי שאבוטבול נבחר, אבל מציין כי לאחרונה שוב חלה התדרדרות.
"התרעתי בפני משרד הפנים על ההחלטה של גזבר המועצה פוריידיס להפסיק את פינוי האשפה עקב גירעון של המועצה בסעיף זה", אומר אבוטבול, "לבקשת ראש המועצה של פוריידיס ניסיתי לסייע לו מול משרד הפנים. שוחחתי אישית עם הגזבר של פוריידיס והודעתי לו שהוא חייב לרדת מהעץ שהוא טיפס עליו כי זכרון יעקב תהיה בצרה גדולה והנה הגיעה הצרה הזו שחששנו ממנה. הודעתי היום למשרד להגנת הסביבה על השריפות הרבות וביקשתי עזרה דחופה ממשרד הפנים בפתרון הבעיה. לצערי אנחנו במקומות מסוימים מדינת עולם שלישי וזו הזיה שאין כדוגמתה".
ממשרד הפנים נמסר: "פינוי האשפה מצוי באחריות הרשות המקומית. לנוכח דיווחי הרשות על גידול משמעותי בהיקפי האשפה, אישר משרד הפנים לרשות להסיט תקציבים מפעילויות אחרות לטובת מימון הפינוי, בכפוף להסכם בין הרשות לבין הקבלן".
ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת דיווח אודות אירוע הצתת פסולת, שוטרים הגיעו למקום ותוך זמן קצר לאחר סריקות עצרו שני קטינים לחקירה בתחנת המשטרה. החקירה בעניינם נמשכת. בכל האמור לטיפול התברואתי- יש לפנות לגורמים הרלוונטיים שתחום פינוי הפסולת מצוי בתחום אחריותם".
ממשרד הבריאות נמסר כי "נושא הטיפול באשפה הנו בסמכות המועצה והסמכות לאכיפה היא של המשרד להגנת הסביבה". מהמשרד להגנת הסביבה לא השיבו לפניית וואלה בנושא.