ללא פקודה: לוחמים יצאו לבלום חדירה - עד הכדור האחרון | תחקיר הקרב במחנה יפתח

ממצאי התחקיר על הקרב במחנה יפתח התפרסמו הבוקר (שלישי), ווהעלו נחישות, יוזמה וגבורה אדירה בקרב הלוחמים שפעלו בשטח. הגעתם המהירה ולחימתם הנחושה והאמיצה של לוחמי גדוד 77 במרחב הש.ג היא זו שמנעה ממחבלי החמאס לכבוש את מחנה יפתח מצפון לרצועת עזה, כך העלו צוות התחקיר על מחנה יפתח. הגעת כוחות לוחמים נוספים ומפקדים בכירים למחנה, סייעה במניעת חדירה נוספת למחנה והשיבה את השליטה המבצעית במקום. בין היתר, התנהלותם של מפקדת הגדוד, החמ"ל והתצפיתניות תרמו בהכרח לשליטה ולייצוב של תמונת המצב.

כשהחלו צרורות הירי בשעת הבוקר המוקדמת 6:29, כוח סיור כבר נכח מול קו החוף. הכוח קיבל דיווח על תנועה חשודה ועל חשש לחדירה, ושם את פעמיו לכיוון מבלי לחכות להכוונה. גם טנק יצא לאירוע מייד. מפקד הפלוגה נתן פקודה למפקד הטנק ולמפקד הנגמ"ש מסוג נמ"ר לעלות לעמדות. כוח הסיור הגיע בדיוק בזמן שבו ניסו שני מחבלים לפרוץ את המכשול בגבול. הכוח החל לירות, בעקבות הירי המחבלים החלו בנסיגה חזרה, ובכך בלמו את החדירה.

מהתחקיר עלה כי משם תכננו המחבלים להגיע למושב נתיב העשרה. עוד עלה כי פלוגת נוח'בה התכוונה לחדור מאותה הנקודה.

בהמשך האירוע הגיע טנק והחל לירות סדרה של פגזים - מה שבלם סופית את המחבלים באותה נקודה. חלק מהמחבלים הצליחו לחדור לשטח ישראל, אבל דרך מקומות אחרים. זמן לא רב לאחר מכן החלה הפלישה לחוף זיקים מהים.

כוח הסיור בפיקודו של סרן א', יצאו במהירות לעבר החוף, מיד עם הגעת הדיווח. המחבלים החלו לירות לעבר הגי'פ הראשון שמגיע. כשהכוח התקדם הוא נתקל במחבלים רבים והחל לנהל לחימה באזור המטווחים בניסיון לבלום את המחבלים. המחבלים הגיעו בשבע סירות אל החוף. מחבלים ששהו באחת הסירות הצליחו להגיע לאזור המטווחים, אך צה"ל כבר היה שם, והחל בלחימה מול אותם המחבלים עד הכדור האחרון. מדובר באותם הלוחמים שבלמו את החדירה מק.ד 12 בגבול.

התחקיר קבע שהם יצאו לבלום מחבלים ללא פקודה.

טנק נוסף שהיה בדרכו לחלץ את הנמר בשטח, נתקל אף הוא במחבלים ומפקד הטנק נפגע בהיתקלות. הפצועים באירוע עלו לטנק אחר ומשם המשיכו לכיוון מחנה יפתח.

הבסיס נמצא באזור החוף ויש לו שתי עמדות: ש.ג קדמי וש.ג אחורי, וכן חמ"ל. מיד עם תחילתו של הירי המסיבי לעבר הבסיס כל הלוחמים נכנסו למיגונית, כולל חוליית החוף. אופיר, מפקד כיתה בפלוגה לקח איתו לוחם נוסף וביחד הם חתרו למגע בזמן שהשאר מחכים במיגוניות. הלוחמים זיהו סירה ראשונה שמתקרבת לחוף ועליה שלושה מחבלים, והכוחות החלו לבצע ירי לעברם. במקביל, כוחות חיל הים שהיו באזור החלו גם הם בירי מסיבי לעבר סירת המחבלים והביאו למותם.

אופיר והלוחם הנוסף תיאמו את הירי שלהם עם לוחם בדרגת סמל בבסיס ועדכנו אותו על כך שיש מחבלים נוספים בדרך לבסיס. הכוחות בבסיס נערכו לקראתם והחלו להתמקם עם שלושה כוחות שונים. שני מחבלים הצליחו לחדור לתוך הבסיס ונתקלו בחיילים שתפסו עמדה במרכז המחנה. אופיר, ניהל קרב יריות מול המחבלים ונפל. חובש יצא לעברו על מנת לחלץ אותו, אך הוא נפגע בדרך. לוחם שהחליף את אופיר בעמדה נפגע גם הוא. לוחם נוסף לקח את החובש שנפגע והכניס אותו לתוך מבנה שהיה בסמוך. לוחם נוסף שהיה באיגוף נפצע בתקרית. לוחמי הבסיס הצליחו בסופו של דבר לחסל את המחבל שהיה במרחב. הקרב נמשך כחצי שעה עד לשעה 7:10.

את הפצועים פינו אחים של טבחית מבסיס מש"א ארז. פצוע נוסף פונה על ידי טבח אחר. הטבח נפצע לאחר כן מירי המחבלים, אך הוא הצליח להמשיך לנהוג. סמג"ד מהשריון שהחל לנוע לעברם זוהה בטעות כג'יפ שנגנב על ידי המחבלים. הם ירו לעברו. כוח בפיקוד מג"ד 101 מחטיבת הצנחנים שהגיע מאוחר יותר סרק את האזור, ומסר לאחור שמי שניסה לחדור, חוסל על ידי הכוח בבסיס, ביניהם הלוחם אופיר ציוני שגילה מנהיגות יוצאת דופן ואומץ לב.

אחד הקצינים שהוביל את התחקיר אמר: "היוזמה שלו, היציאה שלו קדימה, בלי שום פקודה תוך כדי שהוא לוקח לוחם, יוצא קדימה לכיוון החוף, יורה לכיוון הסירה, מדווח על ההגעה הזאת, מגיע לתוך הבסיס. כמובן שהוא תופס את העמדה הכי מסוכנת והכי טובה שם במיגונית כדי להשפיע, ואז בעצם נפגע מכדור. הוא ראוי להדגשה".

מחנה יפתח ספג מטחי רקטות רבים מאז החלה המתקפה. נעמה בוני, מש"קית ת"ש שעמדה בש.ג, התקשרה למשפחה שלה בווטסאפ ולחברות שלה שבאותו הזמן שהו במיגונית. באותה השעה היו מעט מאוד לוחמים במחנה. עידו, ששהה בשלב הזה במיגונית רץ לעברה של נעמה כשהוא בלבוש אזרחי. כשהגיע לעבר הש.ג, המחבלים ירו לכל עבר והוא נקלע לחילופי אש. אחריו יצאה כיתת הכוננות כשהיא ללא ציוד (רק נשק ומחסנית). הם הגיעו לש.ג ונתקלו בחוליית מחבלים שעד לשלב הזה כבר תוגברה בחוליית מחבלים נוספת.

יחד עם כיתת הכוננות יצא גם קצין תורן בדרגת סרן. הם נתקלו במחבלים ושם נהרג לוחם מכיתת הכוננות. הקצין התורן ביקש מהחמ"ל להזעיק ברמקול את כל מי שיש לו נשק וזאת כשמולו עומדים יותר מעשרים מחבלים. לוחמים החלו לעזוב את העמדות ורצו לכיוון הש.ג. המחבלים ירו עליהם. מספר לוחמים החליטו לחזור לחמ"ל. לוחמים אחרים נמצאו במיגוניות, וחלק נוסף מהם חזרו לחדרים כדי להצטייד בציוד המתאים. במהלך הירי נפצעו מספר לוחמים.

לפי התחקיר, מספר מועט של לוחמים נלחמו מול עשרות מחבלים, ביניהם רב"ט נעמה בוני שנפלה בקרב על הש.ג, כשתוך כדי הלחימה הספיקה גם לדווח על הנעשה בחמ"ל. צוות התחקיר הגדיר את הלחימה במחנה יפתח כ"גבורה".

בתחקיר צוין אירוע שכלל את הרגע שבו הקצין התורן סגן יואב אלייב בעת שהיה פצוע, הוציא פנקס והחל לכתוב כמה שורות: "אלה הדקות המשמעותיות בחיי, עשרים הדקות הטובות בחיי. עלינו לפה בזחילה, נפצעתי ויש מטח עכשיו". לאחר מכן הוא המשיך להילחם עד שנפל.

במהלך הלחימה הצליחו הכוחות שפעלו בשטח לסכל חטיפה של גופת אחד הלוחמים. במקביל, לוחם נוסף הצליח לסכל את החטיפה בירי מטווח אפס וחילץ את הגופה לאחור. נעמה בוני בשלב הזה כבר הספיקה להתקשר גם למד"א והסבירה להם על המתרחש סביבה. אך מיד לאחר מכן, המחבלים נכנסו לעמדה שלה והצליחו להרוג אותה.

התחקיר נוזף בשאר הלוחמים שהיו במחנה יפתח שלא יצאו להגן על חבריהם וקבע כי הם התנהגו באופן לא ראוי. צוות התחקיר טען כי הם היו צריכים לצאת ולסייע שם בלחימה, בעוד שכל מי שיצא להילחם בש.ג עשה זאת בגבורה.

התחקיר העלה גם כי היה ריבוי של מוקדי לחימה, ביניהם: מש"א ארז, מחנה יפתח וציר המטווחים באזור ולכן הכוחות לא הצליחו לסייע אלו לאלו.