יותר מאלף בני אדם ליוו היום (שני) את רס"ל אריאל לובלינר שנפל שלשום בקרב ברצועת עזה. "אין לי איך להבין למה. אבל תודה לך מדינת ישראל", ספדה לו אלמנתו ברברה, חנוקה מדמעות, בנאום מרגש. "אריאל צבי לובלינר נהרג בעזה. הוא ביקש שכולם יתגייסו, כולל כל הדתיים שבמדינה".
ברברה פנתה לילדם ליאור התינוק אותו היא נשאה בידיה ובספרדית, שפת אמה, אמרה, "הנה אני, אני כאן... אני כאן, אני כאן. בבקשה אל תדאג" והוסיפה, "יש לו מזל גדול. התמזל מזלו להכיר את אריאל מאז שהוא בא לעולם הזה. וזה מה שאני הולכת ללמד אותו, לחיות את חייו, להיות חופשי, עצמאי, חבר טוב, בעל טוב".
"אריאל, כשנכנסתי בשבת בבוקר לברברה הביתה, הדבר הראשון שתפס את עיני היה ליאור", אמר ראש עיריית קרית ביאליק, אלי דוקורסקי. "אמרתי לעצמי: 'ריבונו של עולם, הילד המתוק הזה, הילד הכובש הזה, לא יזכה להכיר את האבא שלו'. איזה דבר נורא", אמר. ראש העיר פנה לאלמנה הטריה: "ברברה היקרה, סיפרת לי כשדיברנו איך הכרת את אריאל לפני עשר שנים בקיבוץ נען, אליו הגעתם. את עולה חדשה מספרד, והוא עולה חדש מברזיל. ושם נקשרה אהבתכם. לפני שבע שנים נישאתם, ולפני ארבע שנים זכיתם בהגרלת 'מחיר למשתכן' והפכתם להיות חלק מהעיר קריית ביאליק, חלק יפה ואכפתי של העיר הזאת", סיפר מר דוקורסקי את סיפורם.
ראש העיר סיפר את הזכרונות שלו מאריאל: "אני זוכר את אריאל שהיה פונה אליי מעת לעת בנושאים שונים, וראיתי כאן את הכלב, שבא גם הוא להיפרד מאריאל. ואני זוכר את פנייתו בנושא הקמת מגרש שחרור כלבים, מגרש שיוקם כאן בשכונה, ולצערי הרב, אריאל לא ייהנה ממנו". ושוב פנה בדבריו לאשתו של החלל: "אבל אני בטוח, ברברה, שאת וליאור תצעדו אליו עם הכלב, ואמרת לי: 'כאן, בנאות אפק בקריית ביאליק הרגשנו באמת בית'. והרגשתי שהרגשתם כך, כי אריאל פעם פנה על פח אשפה ופעם על תאורה, והוא היה כל כך אכפתי. בחור אנרגטי שנגע בהכול ואת הכול עשה בצורה הטובה ביותר".
"איך זה יכול להיות שהטובים מכולם הם גם אלה שהולכים?", המשיך וספד ראש העיר. "חלומות גדולים, תקווה שנכזבה, והתנפצה ברגע אחד לרסיסים, מונחת כאן לפנינו בבית העלמין בקריית ביאליק". לסיום אמר מילים של תקווה: "אריאל נפרד מאיתנו, אבל הוא יהיה קרוב אלייך, ברברה, אלייך ולליאור המקסים, שאתמול ביקר בפעם הראשונה בתינוקייה והתחיל דרך חדשה. אבל אני בטוח שאת תזכרי לו ותספרי לו על האבא שלו ועל סיפורי המופת שלו כמעט בכל דבר ועניין".
ראש העיר פנה לבני המשפחה שעשו את כל הדרך מברזיל כדי לחלוק כבו אחרון עם אריאל. "לכם, בני המשפחה שהגעתם מחו"ל, ברברה ואריאל תכננו עם סיום המילואים ממש בימים אלה, תכננו חופשה, לנסוע אליכם לברזיל. אבל יד הגורל הביאה אתכם לכאן. הם לא זכו להגיע לברזיל, וכואב לנו וצר לנו שנאלצתם אתם להגיע לכאן, בנסיבות כל כך עצובות, בנסיבות כל כך כואבות".
"נזכור באהבה את אריאל. ננציח אותו כפי שאנחנו מנציחים את בני קריית ביאליק האחרים שנפלו. נזכור אותו, נזכור, נזכיר ונוקיר", סיים ראש העיר דוקורסקי את הספדו.