המכה הקשה שאיראן ספגה במלחמת 12 הימים פגעה משמעותית ביכולתה לדהור לפצצה גרעינית. אבל המשטר האיראני רחוק מלוותר על השאיפה לגרעין. הפגיעה במתקני ההעשרה ובמדעני גרעין בכירים אמנם תעכב את איראן משמעותית, אבל כדי להשלים את המהלך הזה ולהביא לשימור ההישג נדרש פיקוח בינלאומי הדוק והסכמה איראנית לוותר על העשרת אורניום בשטחה. אלו יכולים לבוא בשילוב אפקטיבי של סנקציות בינלאומיות חריפות. כאלו שעכשיו שוב עומדות על הפרק. ישראל וארה"ב צריכות לעשות כל שביכולתן כדי להביא את בריטניה, צרפת וגרמניה להפעיל את מנגנון ה- snapback ולהחזיר את הסנקציות שהוטלו על איראן עד 2015, ברגע הראשון האפשרי ולהוסיף על אלו הבינלאומיות, גם סנקציות אירופאיות משמעותיות.
המאבק הבינלאומי בפרוייקט הגרעין האיראני מתנהל כבר למעלה משני עשורים, אבל הצלחתו הייתה מוגבלת מאוד. האיראנים, אלופי המשא ומתן והרמיה, הצליחו להוליך שולל את המערכת הבינלאומית וקידמו את פרוייקט הגרעין למרות סנקציות ופיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). כחלק מהמאמץ למניעת גרעין מאיראן, הגיעו ארה"ב, רוסיה, סין ושלושת המעצמות האירופיות, בריטניה, צרפת וגרמניה, ל"הסכם הגרעין" אם איראן (Joint Comprehensive Plan of Action-JCPOA). ההסכם, שישראל התנגדה לו בחריפות, הגביל את יכולתה של איראן לקדם את פרויקט הגרעין שלה והטיל עליה מגבלות שונות. הוא עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שגם ביטלה את הסנקציות שהיא הטילה על איראן לאורך השנים.
בתוך ההסכם נכלל גם מנגנון snapback, כלומר, השבה אוטומטית של הסנקציות. על פי הסעיף, אם באוקטובר הקרוב יתברר למדינות החתומות על ההסכם שאיראן מפרה אותו, כל אחת מהן יכולה להביא להחזרה של כל הסנקציות שהוטלו על איראן קודם ההסכם. די בפניה של אחת מהמדינות למזכ"ל האו"ם ולנשיא מועצת הביטחון כדי לעשות זאת, ובניגוד למקובל, לחברות הקבועות במועצת הביטחון אין אפשרות להטיל וטו על ההחלטה. מאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין בשנת 2018 ושהסיכוי שסין או רוסיה יפעלו בעניין אפסי, ההחלטה אם להפעיל את המנגנון הזה נותרה בידי המדינות האירופיות.
לאורך שנות ההסכם איראן הפרה אותו באופן מובהק. לא צריך לצלול לחומר מודיעיני כדי לקבוע זאת. סבא"א, שפקחיה פעלו באיראן, קבעה זאת בשורה של דו"חות. איראן צפצפה על ההסכם, העשירה אורניום בכמות עצומה (כ-400 ק"ג) לרמה של 60%, שאינה רחוקה מזו הדרושה ליצור פצצה גרעינית, והגבילה מאוד את יכולת הפקחים לפעול. התקיפה הישראלית-אמריקאית באיראן באה גם היא על רקע ידיעות מדאיגות על דהירתם של האיראנים לפצצה.
התקיפה הישראלית-אמריקאית נגד אתרי הגרעין באיראן ושורה של מדענים בכירים פגעה באופן משמעותי בתכנית הגרעין. אבל אין בה די. כדי להביא את המשטר האיראני לזנוח את תכנית הגרעין, או לפחות לקבל על עצמו פיקוח ומגבלות משמעותיים, צריך מהלך דיפלומטי משלים שחיוני כל עוד משטר הרשע הזה שולט באיראן. ההחלטה של המדינות האירופיות להניע את הפעלת מנגנון החזרת הסנקציות בימים האחרונים חשובה, אבל היא עדיין לא מספקת. רק פניה שלהם למועצת הביטחון, ועמידה על הפעלת הסעיף עד התאריך הקובע (18 באוקטובר) יביאו להחזרת הסנקציות על איראן.
הסנקציות של מועצת הביטחון נגד איראן שצפויות לחזור אמנם מוגבלות בהיקפן ובאפקטיביות שלהן, אבל הן מצטרפות לשורה של סנקציות אחרות. קודם כל אלו האמריקאיות, החריפות הרבה יותר. ויש לקוות שגם סנקציות אירופיות נוספות כמו אלו שהאיחוד האירופי הטיל על איראן לפני ההסכם, שהיו גם הן משמעותיות.
החזרת הסנקציות מפחידה את האיראנים מאוד. מצבה של הכלכלה האיראנית מעולם לא היה רע יותר. מלחמת 12 הימים הצטרפה לשורה של אתגרים ואסונות שניחתו על איראן, ודוחקים את המשטר לעמדה מאוד לא נוחה מול האזרחים הממורמרים. לכן צפוי שבזמן שנותר עד החזרת הסנקציות הם יעשו הכל כדי למנוע זאת. כדרכם, צפוי שנראה אותם משתמשים באיומים אבל גם מעמידים פנים של נכונות להיכנס למשא ומתן.
תפקידה של ארה"ב, ובעיקר של ישראל בשבועות הקרובים יהיה לפעול כמשקל נגד למאמצים האיראניים הללו. לישראל יש אינטרס משמעותי בהחזרת הסנקציות, ופעולה נחושה שלה מול המדינות האירופיות הללו, למרות המתיחות ביחסים בינן לבין ישראל, חיונית לאפשרות להחזרת הסנקציות, הבינלאומיות, וגם אלו האירופאיות. לאחר שזה יקרה, עמדתם של האיראנים במשא ומתן שיגיע במוקדם או במאוחר תהיה הרבה פחות נוחה. ומי יודע, אולי סבב הסנקציות הזה והפגיעה הנוספת שלו בכלכלה האיראנית תהיה הקש שישבור את גבו של משטר הרשע הזה.
הכותב הוא מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס". לשעבר יו"ר ועדת הסנקציות נגד איראן בישראל