מחר ייפתחו שערי בתי הספר והגנים, ואיתם תתחיל שנת לימודים חדשה. לכאורה חוזרים לשגרה. ללא הוראות פיקוד העורף, ללא צפי לאזעקות, ללא איומים פיזיים מיידים. רק לכאורה.
בפועל, זו שנה שמתחילה בצל מציאות רגשית מורכבת, כשנתיים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל - מלחמה שנמשכת בדרכים רבות עד היום. עשרות אלפי ילדים לא ילוו לגן ובית הספר ע"י אמא או אבא שבמילואים, או במחלקות השיקום, רבות ורבים מאוד מהילדים עדיין בבתים ומוסדות חדשים במציאות שאחרי חורבן מטיל או פינוי יישובי, משפחות רבות רבות מדי מתחילות עוד שנה של חיים בצל השכול, 48 משפחות שחייהן נחטפו יחד עם יקיריהן. אם כולנו נסתכל במראה - אין אחד מהמבוגרים במדינה כולה, ובכלל זה הורים, מורים ומנהלים, שלא מתנהל כשבליבו ונפשו רובצת טראומה, חרדה או מועקה. ממש "חרדות ברזל".
הילדים שלנו נושאים על גבם משקל כבד של חרדות, טראומות, ועומסים רגשיים שלא תמיד ניכרים במבט ראשון. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-40% מהילדים בישראל סובלים מתסמינים פוסט-טראומטיים מאז אוקטובר 2023. בשנה האחרונה בלבד, נרשמה עלייה של 35% בפניות ילדים ובני נוער לשירותי בריאות הנפש.
במרכז גושן, הפועל לקידום מדיניות למען בריאות הילדים, אנחנו נחשפים יום-יום לנתונים על משפחות שילדיהן חווים גם כעת, למרות הנירמול וההרגל (בכל זאת עברו שנתיים), סיוטים בלילה, התקפי חרדה, רתיעה ממסגרות חינוכיות, ולעיתים גם נסיגה התפתחותית. הילדים האלה לא "יעברו את זה" לבד - הם זקוקים לרופאים מנוסים ולמבוגרים יציבים, שיראו אותם, יקשיבו להם, יתמכו וידעו להוביל אותם במסע הריפוי.
אבל כדי שהמבוגרים האלה - ההורים, המורות והמורים, והמטפלות והמטפלים - יוכלו להכיל את הילדים, אנחנו חייבים לדאוג גם להם. גם המטפלים והמטפלות, הצוותים הרגשיים במסגרות החינוך, עובדים בסביבה שוחקת, לעיתים קרובות עם תנאים לא מספקים ובלי מענה רגשי לעצמם. טיפול במטפלים הוא לא מותרות - הוא תנאי לריפוי.
שחיקת צוותים, התמודדות עם טראומה אישית, יישובית ולאומית - גם אלו הם סימני פתיחת שנת הלימודים.
אנחנו במרכז גושן מגויסים זו כבר שנה עשירית: לעבות את הידע בקו הראשון של צוותי הרפואה בקופת חולים, אחיות, רופאי ילדים ומשפחה, צוותי המרפאות, טיפות חלב ועוד - כדי שיוכלו לזהות ולתת כלים ראשוניים לטיפול הרגשי והנפשי לילדים ולהורים, גם מעבר לשעות הלימודים.
מובילי הדרך במשרדי החינוך והבריאות, מקבלי ההחלטות, הורים, מורים ומנהלים - עד שיוקם גוף לאומי שידאג לשלומם ולשלומותם של ילדי ישראל - בואו נעשה כל שניתן, במסגרת הקיים, כדי לנצל ההזדמנות בפתיחת השנה: לבנות שגרה בריאה יותר, להציב את הרווחה הרגשית בראש סדר העדיפויות, ולבחור שלא להדחיק את המצוקות - אלא להאיר עליהן ולתת להן מקום. להציע עזרה - ולא להתבייש לקבל אותה.
הכותבת היא מנכ"לית מרכז גושן לבריאות ושלמות הילד