בג"ץ דחה היום (ראשון) את עתירת אביה של התינוקת בת השנה מקריית ביאליק, שנפטרה ביוני לאחר שננשכה על ידי כלב המשפחה מסוג פיטבול, בבקשה להורות על הוצאת גופתה מהקבר ונתיחתה. בכך נסתם הגולל על מאבק שניהל האב, שביקש להסיר את הספקות שנותרו אצלו באשר לנסיבות מותה. הוא ביקש להורות על נתיחה לאחר המוות, לאחר ששופט חוקר בבית משפט השלום בקריות כבר דחה את בקשתו.
לטענת האב, קיימים סימני שאלה משמעותיים באשר לנסיבות המוות, ובפרט נוכח חוות דעת ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, שהבהיר כי לא ניתן לקבוע בוודאות את מנגנון המוות ללא נתיחה. עוד טען האב כי קיימות סתירות בגרסאות האם, וכן תמיהות לגבי היעדר דם על הכלב.
בבית המשפט העליון טען האב, באמצעות עו"ד קארין קריספל, כי החלטת השופט החוקר פגומה, שכן החקירה של משטרת ישראל טרם הסתיימה, קיים ניגוד בין עמדות המכון לרפואה משפטית, ולפיכך נדרשת נתיחה. הוא גם הפנה לחשד לרשלנות מצד האם ולקשיים נוספים בגרסאות. מנגד, חוקרי תחנת זבולון של המשטרה, המכון לרפואה משפטית והאם באמצעות עורכת הדין רינה אבו גזאלה, מנהלת מחלקה במשרד עורכי דין אבי אמר, טענו כי סיבת המוות מבוססת היטב בחומר הראיות.
ואכן, עמדתם נתקבלה והשופטים יחיאל כשר, דפנה ברק־ארז ורות רונן דחו את העתירה, פה אחד. הם הזכירו כי מתחם ההתערבות בהחלטות שופט חוקר מצומצם ביותר, ושבעניין הטרגדיה המדוברת לא התקיימה עילה להתערבות.
הם הדגישו כי מלבד החומר הרפואי, ישנן ראיות נוספות מהשטח ומהדו"חות הרפואיים שתומכות במסקנה שהמוות נגרם מנשיכת כלב וכי מכתביו של ד"ר קוגל לא הצביעו על חלופה אחרת אלא רק על חוסר אפשרות לקבוע חד־משמעית על סמך הרשומות בלבד, ושאין בכך כדי להקים ספק ממשי. בנוסף, נקבע כי גם אילו התקיימו התנאים לנתיחה, היה מקום לשקול את הפגיעה בכבוד המת ובהתנגדות האם, ולתת להם משקל.
בסיום ציין השופט כשר כי בית המשפט מודע לכאב הנורא של האב ולרצונו להסיר את הספק מליבו, אך אין בכך כדי להצדיק היעתרות לעתירה. בשל הנסיבות הטראגיות לא נפסקו הוצאות.
עורכת הדין קארין קריספל המייצגת את יוסי חנוכה, אביה של התינוקת ליאן, שנהרגה ב"פרשת הפיטבול" בקריית ביאליק מסרה בתגובה להחלטת שופטי בג"צ לדחות את העתירה להוצאת גופתה מהקבר לצורך קיום נתיחה שלאחר המוות: "החלטת בג"צ מהיום הוכיחה שאין שום חומר ניקוי שמסוגל להלבין את שקריה השקופים של המשטרה, מול פני האמת".
"החלטת בית משפט השלום התבססה בעיקרה על מזכר שקרי של שוטרי תחנת זבולון", טענה עורכת הדין, "וכפי שנחשף בדיון, שהתנהלה לכאורה שיחה עם כונן רפואי משפטי מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר שאמר כביכול שאין צורך בנתיחה".
המשיכה עורכת הדין וטענה: "לאורך כל הדרך, חזרנו וטענו שהטענה השקרית הזו איננה מתיישבת עם שתי חוות הדעת של ד"ר חן קוגל ראש המכון לרפואה משפטית, שקבע שלא ניתן לקבוע את המנגנון שגרם למוות ללא נתיחה - ואילו חוקרי המשטרה נעמדו על רגליהם האחוריות ונפנפו במזכר השקרי ולא בכדי". עוד כתבה: "אם להוסיף חטא על פשע, הרי שהמשטרה אף ניסתה להעביר לעיונם של שופטי בג"צ את תיק החקירה "המלא" - ללא המסמך מפי הכונן הרפואי עצמו, שמפריך את ילקוט הכזבים של שוטרי זבולון".
"הניסיון הנלוז והמביש של חוקרי תחנת זבולון להסתיר את האמת מבית המשפט, נבלם ברגע האחרון ובצר להם הם אף נאלצו לצרף את המסמך האותנטי לתיק החקירה - בהתאם לדרישת השופטים", שוב אמרה בתקיפות עורכת הדין. "כפי שמופיע בסעיף 12 להחלטת שופטי בג"צ, הכונן הרפואי משפטי כתב כי בשיחה עם החוקר המשטרתי ביום האסון, הוא אמר שבמקרים כאלה יש צורך להביא את הגופה לנתיחה".
עורכת הדין הוסיפה ואמרה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים: "המסקנה הברורה היא אחת: חוקרי תחנת זבולון שיקרו ביודעין מהרגע הראשון. הם שיקרו לשופט החוקר בבית משפט השלום והם שיקרו ביודעין לשלושה שופטי בג"צ. לאור ממצאים אלו הוגשה תלונה למח"ש כנגד צוות החקירה, ששקריהם נחשפו במלוא מערומיהם בבית המשפט העליון".
"התעלומה סביב מותה של ליאן נותרה פתוחה", הוסיפה עו"ד קריספל, "יתרה מכך, בניגוד לגורמים אינטרסנטיים שבחשו מהרגע הראשון, להם ניתנה יד חופשית בתיק החקירה (ותלונה בעניין זה הוגשה למח"ש), כל שהיו בידינו אלו ראיות נסיבתיות שנאספו בעמל רב, בהן גם ראיית הזהב על גרסתו האמיתית של הכונן הרפואי משפטי, וסימני שאלה רבים ומצטברים, שפסק הדין של הרכב שופטי בג"צ לא השיב עליהם". סיכמה עורכת הדין: "אם יש לאותם גורמים אינטרסנטיים עלומים, מחשבות על כך שפסיקת בג"צ חתמה את הגולל, הרי שטרם נאמרה המילה האחרונה. המאבק לחקר האמת - אולי תם לעת עתה אך לא נשלם".
יוסי חנוכה הוסיף: "הבטחתי לליאן שלי מעל קברה שאבא יעשה הכל בכדי לגלות מה קרה לה. לכל אורך הדרך בחודשיים האחרונים, הוצבו בפנינו מחסומים ודלתות נעולות, אבל שום דבר לא יעצור מבעדי מלגלות מה באמת קרה לליאן שלי. אני חייב את זה לה ואני חייב את זה למעני, בכדי שאוכל להמשיך בחיי בידיעה שעשיתי הכל בכדי לחשוף מה באמת קרה לה".