פרסום ראשון: משרד הרווחה מסדיר לראשונה את מתן התרופות במסגרות שבפיקוחו

משרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם בימים אלה נוהל חדש שנכתב לאחר שלוש שנות עבודה לגבי מתן טיפול תרופתי ואחסנתן במסגרות הרווחה- החוץ ביתיות, פנימיות, הוסטלים, מפעלים מוגנים, מרכזי התעסוקה ועוד. הנוהל ייכנס לתוקף החל מה-1.1.26.

כאמור, מדובר בצעד תקדימי מכיוון שעד כה לא הוסדר כלל נושא מתן התרופות במסגרות רווחה, אלא כל אחד שהיה שייך למסגרת היה יכול לחלק תרופות למקבלי השירות כפי שהוא רואה לנכון. עכשיו המשרד טוען למרות הביקורות שמגיעות על רקע הנוהל החדש שמה שהיה לא תקין ומעתה והלאה הדברים ייראו אחרת. לוואלה הגיעו עשרות עדויות ממקבלי שירות ומשפחותיהם על טעויות שהתרחשו במוסדות אלה, אשר לעיתים הצריכו גם טיפול רפואי מתמשך.

אלו נקראים בנוהל, דיווח על טעות במתן התרופה. יש לציין כי במשרד לא מודאגים ממוסדות שמדווחות על טעויות שמתרחשות מעת לעת, אלא דווקא ממסגרות שכלל לא מדווחות. לכן טוענת ד"ר שגית ארבל אלון, הרופאה הראשית במשרד הרווחה ומי שמובילה את המהלך, ומגדירה אותו כמהפכה אמיתית כי תהיה יותר בקרה ואכיפה וכי כמו כל שינוי זה ייקח זמן.

"אנחנו מדברים על שינוי תפיסה". אמרה ד"ר ארבל אלון. "פעם ראשונה אחרי 77 שנה יש נוהל ברור שמגן גם על המטופלים וגם על אנשי הצוות. עד היום חילקו תרופות בלי כיסוי משפטי ובלי הכשרה, וזה הוביל ללא מעט בעיות בשטח. הנוהל הזה מציל את כולם, גם את מקבלי השירות וגם את המדריכים עצמם".

• נוהל "ניהול הטיפול התרופתי" נכתב על ידי מערך שירותי הבריאות במשרד הרווחה, ומפרט את כל שלבי הטיפול התרופתי במסגרות שאינן רפואיות במהותן:
• הוראה רפואית מוסדרת: תרופה תינתן אך ורק על פי הוראה חתומה וברורה של רופא, בכתב יד או באמצעים דיגיטליים מאובטחים.
• אחסון מוקפד: תרופות יאוחסנו בארונות ייעודיים ונעולים, או במקרר ייעודי עם בקרה ותיעוד יומיומי של הטמפרטורה.
• בדיקה משולשת: לפני מתן תרופה יש לבדוק שלוש פעמים: בהוצאתה מהאחסון, בהשוואה להוראה הרפואית, ובהחזרתה.
• וידוא זהות המטופל ותיעוד: חובה לוודא זהות, רגישויות ואלרגיות, ולתעד כל מתן תרופה ברשומה רפואית אישית.
• הדרכת מטופלים: מקבלי השירות או האפוטרופוסים יקבלו הדרכה מותאמת על מטרת הטיפול ותופעות הלוואי האפשריות.
• דיווח טעויות: כל טעות במתן תרופה תחייב דיווח מיידי, תחקור ותיעוד, לצד עדכון המטופל ובני משפחתו. הנוהל גם קובע כי בעת חופשה או מעבר למסגרת אחרת, על המנהל להכין ערכת תרופות אישית שתבטיח רצף טיפולי

במסגרות רבות אין אחיות מוסמכות, ולכן המשרד יזם קורסים ייחודיים להכשרת עובדים ומדריכים לחלוקת תרופות. עד כה עברו מעל 300 מדריכים הכשרה מקצועית, ובקרוב תוצג לומדה דיגיטלית לריענון הידע. הקורס מתנהל במשך 3 ימים במהלך 18 שעות, בהן לומדים היטב את סוגיית בטיחות הטיפול התרופתי.

האחות הראשית במשרד, נאילה חאייק, שמובילה את מערך ההכשרות, מסבירה: "המדריכים שעברו את הקורס מרגישים שקיבלו כלים מקצועיים, והם פחות חוששים בעת חלוקת תרופות. זה מונע שחיקה ומעניק ביטחון גם להם וגם למטופלים". החל מ־1 בינואר 2026, חלוקת תרופות תתאפשר אך ורק בידי עובדים שעברו הכשרה ייעודית.

בשטח, לא כולם מרוצים. מנהלים ועובדים במסגרות ששוחחו עם וואלה, טוענים כי מדובר בצעד שמכביד על מערכת שגם כך סובלת ממחסור חמור בכוח אדם. "גם ככה קשה לגייס מדריכים, ועכשיו דורשים מהם לעבור קורסים ולהוסיף אחריות עצומה של חלוקת תרופות, זה מתכון לבריחת עובדים", אומר אחד המנהלים. אחרים טוענים כי המהלך נעשה "בצורה כפייתית, עם מעט מאוד שיתוף ציבור". לטענת המתנגדים, מעבר לנטל הכלכלי והארגוני, יש חשש שהדרישות החדשות יביאו לעיכובים במתן טיפול ולחוסר מענה במסגרות חלשות יותר.

מנגד, יושב ראש "נכה לא חצי בן אדם", אלכס פרידמן, בירך על הנוהל החדש והוסיף: "מדובר בנוהל חשוב ומתבקש ממזמן, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, זה קצת מפתיע שזה לא היה קודם. אני מודה למנכ"ל משרד הרווחה על הצעד החשוב. אני לא חושב שהביקורות לגבי הנוהל הן נכונות, הבטיחות קודמת לכל".

ד"ר שגית ארבל-אלון מתעקשת שהנוהל נועד בראש ובראשונה להגן על אנשי הצוות עצמם: "המדריכים עד היום חילקו תרופות בלי סמכות ובלי הכשרה. זה לא היה אחראי, וזה גם סיכן אותם. אני מגנה עליהם. מעכשיו יש כללים ברורים, הכשרה וכלי עבודה. זה תהליך קשה, אבל הוא יציל חיים".

לדבריה, מדובר בתהליך אבולוציוני, ולא בצעד חפוז: "הקורסים מתקיימים כבר שנה וחצי, עברו 13 מחזורים. זה לא מהלך של רגע. כמו שחייבנו בעבר מזרק אפיפן לטיפול בתגובות אלרגיות במסגרות וכולם התנגדו היום זה מובן מאליו. כך יקרה גם כאן".

הנוהל משתלב בחזון של "רפואת רווחה", שמבקש ליצור חיבור בין עולם הבריאות לעולם הרווחה: "מערכת הבריאות לא תמיד רואה את האנשים שבשוליים ובעיקר אנשים עם מוגבלות, דרי רחוב, מכורים. אנחנו לוקחים אחריות גם על הבריאות שלהם. אי אפשר לדבר על רווחה בלי בריאות, ואי אפשר על בריאות בלי רווחה", הדגישה ד"ר ארבל אלון.

בנוסף, לאחר עבודה של שנים מול מערכת הבריאות, ייחנך בקרוב לבבית החולים הרצוג MRI ראשון מסוגו המותאם לאנשים עם מוגבלויות. עדיין לא נערכה פתיחה רשמית, אך השירות כבר פעיל והצוות הוכשר במיוחד לעבודה עם אנשים עם מוגבלויות מורכבות. נכתבו נהלים ייחודיים לראיון מטופלים ולהתאמת הבדיקה לצרכים אישיים. נבנה אזור מופרד לאנשים על הרצף האוטיסטי, המאפשר ביצוע בדיקה בסביבה שקטה וללא גירויים מיותרים.

"זו הייתה עבודה מטורפת מאחורי הקלעים" , אמרה ד"ר ארבל-אלון. "הכשרנו את הצוות, כתבנו טפסים מותאמים, ויצרנו מרחב שבו גם אנשים עם מוגבלויות קשות יכולים לעבור בדיקות מתקדמות בבטחה ובאנושיות".

המשרד מקדם גם פרויקטים נוספים בשיתוף בתי חולים כמו פתיחת מרפאה פסיכיאטרית לנשים בזנות בשיתוף בית החולים אברבנאל. בניית רצף טיפולי לילדים שעוברים ממחלקות פסיכיאטריות סגורות לפנימיות של משרד הרווחה. שיתוף פעולה עם קופות החולים ונציב קבילות הציבור כדי להבטיח שאנשים עם מוגבלויות יממשו את זכויותיהם הרפואיות.

"אנחנו חוצבים בהר בכפית," אומרת ד"ר ארבל-אלון, "אבל כל צעד כזה משנה חיים. זה לא רק שירות רפואי, זה מסר שהמדינה רואה את האנשים ומחויבת להם".