נתחיל בשורה התחתונה: המכתב ששלח אביגדור ליברמן לנפתלי בנט, לפיד ואייזנקוט במטרה להתחיל לגבש קווי יסוד לקואליציה הבאה, חשוב ונכון. שנה פלוס מינוס, לפני הבחירות הבאות, וסליחה על הקלישאה מארץ הקלישאות, אלה הולכות להיות הבחירות החשובות ביותר מקום המדינה. ולכן טוב שהאופוזיציה מתעוררת. גם התחלה חלקית כמו זו, היא התחלה של משהו.
היה צריך לשלוח מכתב גם ליאיר גולן, אבל לבני גנץ אין צורך. גנץ הוא פטריוט ישראלי גדול, רמטכ"ל לשעבר, עם תרומה אדירה למדינה. אבל הוא התבלבל לגמרי. הוא אוכל את הלב על שפרש מהממשלה כי חייו באופוזיציה, קשים ומרים. והוא רוצה לחזור לממשלה, רוצה מאוד לחזור לממשלת נתניהו. ולכן, אם יעבור את אחוז החסימה הוא הראשון שירוץ לקואליציית נתניהו. ואם לא יעבור את אחוז החסימה, הקולות שיקבל יבואו על חשבון הגוש שנגד נתניהו. ולכן, הוא כבר לא חלק מהאופוזיציה, ליברמן צודק.
ועוד דבר, שהוא החשוב באמת: נתניהו הוא המנהיג הבלעדי והאותנטי של גוש נתניהו. אין בלתו. קונצנזוס. בגוש האופוזיציה אין עדיין מנהיג טבעי. אולי יהיה בהמשך, כעת אין. בנט, לפיד, אייזנקוט, ליברמן, כל אלה רואים עצמם כראשי הממשלה הבאים. אפילו יוסי כהן הודיע השבוע בראיון לפודקאסט של יסמין לוקץ', הבת של המיליארדרית מרים אדלסון כי "הוא צריך להיות ראש ממשלה".
זה הגוש, לא העומד בראש
רצוי היה שיהיה מועמד אחד לגוש נגד נתניהו, אולי יהיה בהמשך, אבל זה לא ממש חשוב. ממש לא. יתמודדו כולם, יקבלו מנדטים, ואם יעברו את 61 המנדטים תורכב ממשלה כשנתניהו בבית. לצמיתות. מה שהכי חשוב הוא לא לשרוף קולות.
בבחירות האחרונות היה תיקו של ממש בקולות תומכי נתניהו לקולות מתנגדיו. גוש נתניהו כולל הקולות שקיבלה איילת שקד קיבל בבחירות האחרונות בנובמבר 2022, 2,360,757 קולות. הקולות של גוש מתנגדי נתניהו 2,330,464 קולות. תיקו של ממש. במנדטים זה נגמר בהפרש גדול: 64 לגוש נתניהו, 56 למתנגדיו באופוזיציה. מדוע? בין השאר כי מרב מיכאלי סירבה לרוץ ביחד עם מרצ של זהבה גלאון. מרצ לא עברה, קולות של מתנגדי נתניהו נשרפו.
ולכן הכי חשוב, זה שבגוש מתנגדי נתניהו לא ישרפו קולות גם הפעם. כל מפלגה שמקרטעת סביב אחוז החסימה צריכה להתחבר למפלגה אחרת או לפרוש. אין דרך שלישית. לרוץ לבד זה הימור מסוכן ביותר. ותסמכו על נתניהו שיחבר שוב את סמוטריץ לבן גביר, הוא לא ייקח את הצ'אנס שישרפו קולות בגוש שלו. 54
זה לא בית הקלפים - זה פולישוק
ומילה אחרונה, בנוגע למאמר של ניר קיפניס, אתמול בוואלה "אפילו הפוליטיקאי הערמומי ביותר במערכת הפך להיות נאיבי". הוא מתכוון לליברמן ופורס מאמר שלם על תוכניות נתניהו כדי להבטיח את שלטונו. מפסילת זכות הבחירות של ערביי ישראל, 20 אחוז מתושבי ישראל, ועד השתלטות של שב"כ על הדמוקרטיה.
אגב, אין לי ספק שחלק מהתוכניות שתיאר קיפניס, עוברות במוחו של נתניהו, אבל הביצוע, אוי הביצוע. הייתי מספיק שנים עם שרים שהיו הקרובים ביותר לנתניהו כדי לדעת שמה שאנשים מפרשים כבית הקלפים הוא פולישוק אחד גדול. נתניהו מוקף בחבורת חדלי אישים, אנשים ברמה נמוכה מינוס, גם בלשכה וגם חלק מהשרים שנשלחו לכל מיני משימות נגד הדמוקרטיה. בגדול, שר המשפטים יריב לוין כשל בכל תוכניותיו האיומות לבצע הפיכה משטרית. שר התקשורת שלמה קרעי לא סיפק שום דבר לאנשים שמינו אותו, ממיאמי ועד ירושלים. כלום. גורנישט. יכולת ביצוע עלובה. והם קיבלו רוח גבית עצומה מנתניהו.
אלוף העולם בדחייה לרוחק
הייתי מספיק שנים באזורי נתניהו כדי לדעת שיש לו רצון לעשות דברים שיפגעו בדמוקרטיה. שיבטיחו את שלטונו לעוד שנים רבות. למשל, לפגוע בטוהר הבחירות ועוד, אך כלום לא יצא לפעול. אני מסופק אם ייצא. נתניהו משחק על זמן. בזה הוא אלוף העולם. לדחות ולדחות, להרוויח זמן ואז אלוהים גדול. אולי המזל שוב ישחק לו. אין אסטרטגיה, אין דרך, אין כלום. נדחה דברים, נמשוך זמן ונקווה לטוב. כך זה בעניין משפטו, כך בחוק הגיוס, כך בכל הקשור לעזה. נדחה ונדחה, בינתיים כל הכדורים באוויר, נחזיק מעמד ונקווה לטוב.
זו כל תורת נתניהו על רגל אחת