דומה היה כי נתניהו נקלע לסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. כן - גם עבורו. אשף ראיונות בינלאומיים, ודאי כשמבטיחים לו שמדובר במנחה פודקסט מהימין האמריקני, פטריק בית דוד, יליד איראן, נוצרי ממוצא ארמני-אשורי. נתניהו רגיל לשלוט בראיונות. הפעם זה לא קרה.
לאורך רוב השיחה נתניהו היה באלמנט, גם כשנדרש להגן על ישראל מהאשמות של רצח עם בעזה. אבל בסיום הראיון, בית דוד שאל על רצח העם הארמני, וגם היווני והאשורי, שביצעו העותמנים במלחמת העולם הראשונה. נתניהו ניסה להסתתר מאחורי הכנסת, שדחתה במשך שנים הצעות להכרה רשמית. אלא שהמראיין לא ויתר.
"הנה עשיתי את זה עכשיו. נקודה", פלט נתניהו. כך, במשפט אחד, שבר את קיר ההכחשה הישראלי בסוגיה שממנה ברחו ממשלות במשך עשורים.
המחיר מול טורקיה - והרגישות של אזרבייג'אן
אז למה אתם שואלים? התשובה המוכרת בירושלים - לא לעצבן את הטורקים. היחסים עם אנקרה רעועים, וארדואן מחריף את המשבר ומאשים את ישראל ברצח עם. אז למה לא להכיר? כי אולי עדיין יש אינטרסים שעדיפה עליהם שתיקה.
אבל לא רק טורקיה. גם באזרבייג'אן, שותפה קרובה של ישראל, עלולים לראות בדבריו פגיעה. במחקר ההיסטורי מוזכרים לא רק טורקים אלא גם אזרים וכורדים כשותפים לטבח. אזרבייג'אן, שמחזרת אחר הסכמי אברהם ורק לאחרונה חתמה בוושינגטון על שלום עם ארמניה, רגישה לנושא במיוחד.
ומנגד, ארמניה עצמה אינה ידידה של ישראל. היא הכירה במדינה פלסטינית אחרי השבעה באוקטובר, וההיסטוריה שלה כוללת גם אנטישמיות. ייתכן שדווקא משום כך היא מייחלת להכרה ישראלית.
המסקנה? ככל הנראה פליטת פה מקרית. נתניהו אמר "עשיתי זאת כעת, נקודה" - ונשם לרווחה כשהראיון הסתיים שנייה לאחר מכן. ורק ייחל לסוף הראיון שהגיע שניה אחר כך.