ישראבלוף חטופים: כך נתניהו מעכב את המחאה במצג שווא של מגעים

מאתיים חמישים ואחד אזרחים ישראלים וזרים נחטפו מבתיהם, ממקומות העבודה שלהם, מהדרכים וממסיבת הנובה. 50 מהם עדיין בידי חמאס, 20 מהם, בהסתייגויות המתבקשות, עודם בין החיים.

לא נפתח כאן דיון מחודש באשר למאמצים שצריכה ישראל לעשות כדי להשיבם. יש מי שמאמינים שהיה צריך לנהל את המלחמה בחמאס כאילו אינו מחזיק בידיו חטופים חיים. מולם ניצבים אלה שחושבים שזה בדיוק ההבדל בינינו לבין מי שחיי אנשיו שווים בעיניו כקליפת השום.

אצל הראשונים ישראל מחויבת קודם כל לניצחון, אצל האחרונים - לא יהיה ניצחון גם אם יושמד אחרון מחבלי חמאס, בטרם ישובו בנים אל בתיהם ונרצחים אל אדמתם.

נדמה שאין אזרח ישראלי שאין לו דעה מוצקה על הנושא. אצל חלק מתקיים פרדוקס מסוים, בין הרצון לסיים את המלחמה בהסכם שיציל עשרים נפשות (תכף נדרש למספר הזה) - והוא גורף ומקיף קרוב לשלושה מתוך ארבעה ישראלים, לבין הרצון לכבוש את עזה ולהכחיד את חמאס (על פי סקרים שונים, כמחצית מהישראלים).

בתווך מצויים מי שטוענים שאפשר גם וגם - הסכם תחילה כדי להציל נפשות מישראל ואחר כך חידוש לחימה, גם אם לא מידי, מכורח ערבויות שייתנו ידידי ישראל בעולם (בהנחה שנשארו כאלה מלבד במפלגה הרפובליקנית בארה"ב).

עד כאן אין כל חידוש. מה שחדש הוא עמדתה של ממשלת ישראל. מדינת ישראל "הקפידה" שלא להוביל לרגע במשא ומתן הזה, אלא בעיקר להיגרר. כאשר סוף סוף העזה והגישה הצעות משלה, אלה שמתכנסות לכדי מה שמכונה "מתווה ויטקוף", שעיקרו - בניואנסים כאלה ואחרים: שחרור של מחצית מבני הערובה החיים ויותר ממחצית המתים בתמורה להפסקת אש, שחרור מחבלים ונסיגה זמנית של צה"ל, כאשר השלב הבא יעוגן בהסדר קבע שיסיים את המלחמה כליל.

חשוב לציין שזו לא הייתה הצעת חמאס אלא הצעת נתניהו. קיים ויכוח - לא רק בין ישראל לחמאס אלא גם בין מנהלי המשא ומתן השונים מכל הצדדים (ישראלים, פלסטינים, מצריים קטארים ואמריקאים) למה ההצעה הזאת לא עברה עד כה ומי אחראי לכך. דבר אחד בטוח: מזה למעלה משבוע קיימת הסכמה של ארגון הטרור למתווה ויטקוף, אלא שאז התברר שישראל חזרה בה.

כן, דווקא נתניהו שהתעקש על עסקה חלקית (לה התנגדו רוב המשפחות בשל התיעדוף - "סלקציה" כהגדרת חלקן) נסוג מעמדתו הקודמת ותובע עתה עסקה מלאה. התנאים שמציב נתניהו, להערכת כל מי שמצוי בפרטים, אין להם סיכוי להתקבל. עד כאן העובדות.

שני דברים עיקריים אירעו מאז הגיב חמאס בחיוב למתווה וקיבל עליו את רוב דרישותיה הקודמות של ישראל: נשיא ארה"ב טען, אולי כ"פליטת פה" שאפשר שיש כבר פחות חטופים בין החיים. הדבר השני הוא שישראל אומרת שתשגר משלחת להמשך המשא ומתן, אך שקודם לכן היא צריכה לקבוע מחדש את הרכבה, כמו גם להסכים למקום קיום השיחות.

תחילה לעניין הראשון: האמירה של טראמפ מדאיגה מאוד, בלשון המעטה. היא מדאיגה שבעתיים אם מניחים שמקורות המידע שלו אינם אמריקאים אלא ישראלים. בישראל הרשמית מיהרו להבהיר כי אין כל שינוי במידע שבידיה. אחר כך עדכנו מעט את הגרסה: יש עשרים חטופים חיים, אבל שניים מהם הם ככל הנראה במצב קשה.

במערכות החדשות השונות ניסו להעריך מדוע אמר טראמפ את שאמר: האם מדובר בפליטת פה. האם בסברת כרס? האפשרות ההגיונית מכולם נדחקה הצידה, אולי מפני שהיא מפלצתית מכדי להכילה: ישראל הפיצה את המסר הזה דרכו כדי להכין את דעת הקהל לקראת "ירידה" במספר החטופים החיים. בין אם ירצחו באמצעות הרעבתם או בהוצאה להורג, עת יתקרבו אליהם כוחות צה"ל שחידשו את הלחימה - ואולי יהיו אלה אפילו הפצצות של צה"ל שיגרמו למותם.

האם טראמפ היה משתף פעולה עם מהלך שכזה? סביר להניח שכן. איך יודעים? מיד עם קבלת תשובת חמאס, שהכניסה את ישראל לבעיה, הוא הצהיר כי לא ישוחררו החטופים כל עוד חמאס מתקיים. לאחר מכן הוא לא אפשר לוויטקוף לצאת למזרח התיכון לשם קידום המתווה הנקרא על שמו. כלומר - הוא יישר קו עם עמדת ממשלת ישראל - ורק הוסיף כוכבית: תעבדו מהר בבקשה, כי את השריפה הזאת מוכרחים לכבות בהקדם.

אם יש דבר שמפחיד את נתניהו הרי זה רק עצירת המהלך הצבאי לצרכי משא ומתן. משום כך הנחה את הדרג הצבאי (ואלה בתורם את הכתבים הצבאיים) להפיץ שגם אם יתקדמו המגעים, הרי שהם יתקיימו תחת אש. הגיוני מאוד - לקיים מגעים בזמן שהפלסטינים מדווחים על הרג אזרחים והישראלים עלולים לספוג פיגועים (ואפילו חטיפות, חלילה) כמו שניסה לעשות חמאס בחאן יונס רק לפני מספר ימים, פיגוע שגם מסכליו מודים שהיה עלול להסתיים אחרת לגמרי.

הדבר הבא שעשה נתניהו היה להודיע שמשלחת מטעם ישראל תתייצב לשיחות, אבל רק אחרי שייקבע הרכבה המחודש וכן מקום מוסכם לאירוח השיחות.

הוא עשה זאת בהמשך לביטול יום המחאה שתוכנן להיערך שלשום על ידי המשפחות. למרות ניסיונות שופרותיו בתקשורת לגמד את הישגי יום המחאה הקודם, הרי שהושג שיבוש מסוים בפעילות המשק (גם אם לא שביתה כללית) ומעל לכל - מאות אלפים מאזרחי ישראל השתתפו בהפגנות. הדבר האחרון שנתניהו צריך עתה הוא מחאה מחודשת על כן חשוב לו להציג מראית עין של תהליך שרובו מתנהל מאחורי הקלעים.

אלא שלא דובים ולא יער. מדובר באחיזת עיניים. הרכבה של המשלחת הוא משני לעומת המנדט שיינתן לה. לו יצייד אפילו אדם אחד בקווים למשא ומתן, כולל מה שאפשר להתפשר עליו ומה שהוא בבחינת ייהרג ובל יעבור, אזי יכול כל אדם בעולם לייצג את ישראל בדיונים, אפילו ללא ניסיון צבאי או דיפלומטי.

גם מיקום השיחות הוא משני. עד כה התקיימו חלק גדול מהמגעים בדוחא בירת קטאר. ברור לכל למה חשוב לנתניהו להרחיק את עצמו מהשם המפורש "קטאר" דווקא בעת הזו, אבל הנימוק לפיו "נציגי חמאס מרגישים שם בבית" שכבר נשמע מסביבתו, הוא אווילי. נתניהו כבר דאג להציג כהישגים מזהירים הסכמות קודמות שהביאו לשחרור חטופים, שתנאיהן גובשו אצל המממנת הגדולה של חמאס (יש שיטענו להיפך - דווקא בקטאר לחץ על חמאס מצד המארחת הוא אפקטיבי יותר).

ממשלת ישראל מנסה לקנות עוד זמן, לדבר על "הרכבים" כאילו היה מדובר בהיערכות לדרבי. ואם כבר עלינו ליציע, הרי שמה נאמר על הטקטיקה של נתניהו מלבד הנעת כדור לרוחב, שאין בה שום תכלית מלבד להעביר את הזמן.

לחטופים הנמקים בשבי אין זמן. אצל חלקם אפשר שמדובר בימים, אחרים ישרדו אותי עוד שבועות. בודדים ישרדו חודשים (שימו לב לציר הזמן שקבע הרמטכ"ל) - וגם אז, ספק אם יחולצו בעזרת משהו אחר חוץ מעסקה בהסכמה (8 חטופים חולצו עד כה בידי צה"ל. במילים: שמונה מתוך מאתיים חמישים ואחד).

העובדה שבסביבת נתניהו מסובבים בכחש מדינה שלמה, בדגש על 50 משפחות אומללות, אינה אומרת שאין בממשלתו מי שאומרים את האמת. שימו לב לקולות שבוקעים מהציונות הדתית ומעוצמה יהודית. שם מודים בגלוי שהשבת החטופים היא בעדיפות שנייה. שיש לכבוש את עזה ולהשמיד את חמאס, גם במחיר חיי חטופים.

יהיה מי שיאמר שזו עמדה לא מוסרית - ואני הראשון להסכים שבהפקרת אזרחים שנחטפו ממיטותיהם בגלל שהמדינה כשלה בהגנה עליהם, יש חוסר מוסר מוחלט (מה גם שהאלטרנטיבה אינה "עוד 7 באוקטובר" כמו שטוען נתניהו).

חוסר מוסר, אבל לפחות הגינות מסוימת: אם לא כלפי החטופים ומשפחותיהם, אזי לפחות מול אזרחי ישראל שזוכים לשמוע מהם אמת. אמת, אתם יודעים - הסחורה שנתניהו פשוט לא מסוגל לספק.