הייתכן שמורה שקיימה יחסי מין עם תלמידיה לא הועמדה לדין פלילי? התשובה היא כן. הפרשה שפורסמה בשבוע שעבר עוררה סערה ציבורית: מורה בת 43 ממרכז הארץ הודתה שקיימה יחסי מין עם שני תלמידי כיתה י"א, בעוד תלמיד נוסף צפה באירוע. בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה הרחיק אותה לצמיתות ממערכת החינוך וגזר עליה עונשים מחמירים, אך במישור הפלילי - החקירה שנוהלה נגדה נסגרה, ולא הוגש כתב אישום.
הציבור, מטבע הדברים, מתקשה להבין: כיצד ייתכן שמורה עושה מעשה כה חמור, ויוצאת ללא כתב אישום פלילי? למה לא מדובר בעבירה?
כאן נכנס ההסבר המשפטי: גיל ההסכמה בישראל הוא 16. התלמידים במקרה זה היו בני 17, ולכן אין עבירה "קלאסית" של בעילה אסורה. כדי להרשיע בעבירת "ניצול יחסי מרות" יש צורך להוכיח קשר ישיר בין מעמד המורה לבין עצם קיום יחסי המין - כלומר, שהמרות שימשה אמצעי כפייה או ניצול. במקרה זה, הפרקליטות קבעה שאין ראיות מספיקות לכך. מכאן נובע הפער: המורה עשתה מעשה שמבחינה ציבורית נתפס כמקומם, אך מבחינה פלילית לא התקיימו יסודות העבירה.
העובדה שאין עבירה פלילית לא פוטרת את המורה מאחריות ציבורית ומשמעתית. עובדי ציבור, ובפרט אנשי חינוך, נדרשים לעמוד ברף אתי גבוה בהרבה מהאזרח הפשוט.
די היה בהודאתה כדי להביא לפיטוריה לאלתר ולהרחקה לצמיתות ממערכת החינוך. כאן המסר חד וברור: גם אם הדין הפלילי לא מאפשר הרשעה, הדין המשמעתי יודע להרחיק אדם מתפקיד שאיבד כל אמון ציבורי.
מן הצד השני, גם לנחקרת עמדו זכויות יסוד בהליך החקירה: זכות ההיוועצות בעורך דין, זכות השתיקה, ותנאי חקירה הוגנים. אלה חלק בלתי נפרד מהמשפט הפלילי במדינת חוק.
יחד עם זאת, התלמידים או הוריהם אינם חייבים להסתפק בהחלטת הפרקליטות ובפסק הדין המשמעתי. עומדת להם האפשרות להגיש תביעה אזרחית נזיקית בגין פגיעה, ניצול או נזק נפשי שנגרם. ההליך האזרחי אינו מחייב אותה רמת הוכחה כמו ההליך הפלילי, ויכול להוות מסלול נוסף להשגת צדק.
הסערה הציבורית סביב המקרה נובעת מפער שקיים לא פעם: בין הציפייה המוסרית והחברתית לבין גבולות הדין הפלילי. המשפט הפלילי מחייב ראיות ברמה גבוהה והוכחת יסודות עבירה מדויקים, בעוד הדין המשמעתי והאזרחי מאפשרים מתן מענה גם במקרים שבהם "האמת המשפטית" שונה מהתחושה הציבורית.
להזכיר ולהדגיש כי ברגש שחשוד נחקר במשטרה תחת אזהרה ונפתח תיק פלילי, יש להגיש לאחר מכן על ידי עורך דין פלילי בקשה לסגירת התיק ובעבירות מסוימות גם שימוע בטרם ההחלטה על הגשת כתב אישום.
הכותב הוא עורך דין מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן, הסגרות ופשיעה בינלאומית