עשרות תלמידי בית ספר נהנו מהרפתקה על גדת נהר בדרום רוסיה בשבוע שעבר, אך זה לא היה מחנה קיץ רגיל.
עם מדריכים צבאיים שצעקו מילות עידוד, 83 הילדים, בגילאי 8-17, השתתפו ב"מסע כומתה" על חוף נהר הדון, כשהם רצים לסירוגין וזוחלים על בטנם על פני חול ובמים רדודים.
רבים לבשו מדי הסוואה. חלקם נשאו נשק אמיתי, בעוד אחרים החזיקו העתקי צעצוע.
התרגיל, בפיקוח חיילים שהשתתפו במלחמה באוקראינה, היה חלק ממגמה רחבה יותר ברוסיה לחנך אפילו ילדים קטנים במיומנויות שיכשירו אותם לשירות צבאי עתידי.
אחד המשתתפים הצעירים ביותר, איוון גלושצ'נקו בן השמונה, ענה מיד כשנשאל מה היה החלק הזכור ביותר. "כשזרקנו רימוני יד וירינו יריות דמה", אמר.
הילדים היו חלק מקבוצת צוערים שמנהלים הקוזאקים באזור רוסטוב, קרוב לגבול עם אוקראינה.
"למה אני כאן? כי אני רוצה לקשור את עתידי בשירות צבאי. לשרת את ארצי ולהיות נאמן למטרתי עד הסוף", אמר אחד הנערים המבוגרים יותר, אנטון.
נער אחר, דויד, אמר כי "מסע הכומתה" אפשר לו לבחון את גבולותיו. "זה אפשר לי לגלות כמה רצון חזק יש לי".
מבקרים כמו ארגון זכויות הילדים העצמאי "Ne Norma" טוענים כי הכשרה בסגנון צבאי ולימוד ילדים בבית הספר כיצד לטפל בנשק ולבנות רחפנים צבאיים הם סוג של שטיפת מוח ותעמולה. הרשויות הרוסיות טוענות כי חינוך מסוג זה משמש להנחלת "פטריוטיות בריאה" ולבניית חוסן לאומי.
בין המדריכים ברוסטוב היה אלכסנדר שופין, חייל רוסי שנפצע באוקראינה וממתין לניתוח. בתו האמצעית הייתה אחת המשתתפות.
"זו לא הפעם הראשונה שאני משתתף במסע המסלול הזה. אני אוהב את זה - להעביר את הניסיון שלי לילדים. אפשר לראות איך נרקמת מהם משפחה", אמר שופין. הוא אמר כי בתו נהנתה, אף שהיה לה קשה. "לרוץ כחלק מצוות ולא לאכזב את החברים שלה - זה מה שהיא אוהבת".
לאחר האימון, חלק מהילדים היו נרגשים בבירור. "כמעט מתתי!" קראה נערה מתבגרת.
"רצנו שלוש פעמים!" אמרה חברתה, מחבקת אותה.
המדריך ולדימיר יאננקו אמר כי הילדים הפיקו "הבנה וידע" מהחוויה. "חינוך פטריוטי הוא חשוב מאוד", אמר. "הם לא רוצים להסתובב בסמטאות צדדיות. הרבה יותר כיף להם כאן".