החשש של מערכת הביטחון ממעצר של חיילים בשירות סדיר ומילואים ברחבי העולם, על רקע איומים של ארגוני אנטי־ישראליים וכוונות להגיש בקשות למעצר, הגיע לשיא מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. היו מקרים שבהם חיילים נעצרו בחו"ל - אך לא על רקע שירותם הצבאי. אך עד כה, לא היה אירוע שבו חייל בשירות נעצר על־ידי גורמי ביטחון או אכיפה זרים, או מקרה שבו נפתחו הליכים במדינה זרה על רקע המלחמה או בהמשך לשירותו כחייל צה"ל.
"האיום התעצם משמעותית"
על רקע החשש המתגבר, הוחלט להרחיב את המערך המדיני שנערך למקרים מסוג הזה, כדי לא לאבד זמן יקר ולהגיש סיוע משפטי ברחבי העולם במידת הצורך. גורמים בצה"ל סיפרו לוואלה כי "האיום התעצם משמעותית, יש ארגונים ששמו לעצמם למטרה לבנות תיקים על חיילים ולהגיש נגדם תלונות", התריאו הגורמים. "מדובר בארגונים שאוספים מידע על חיילים ברשת, והם מחכים להזדמנות. מה זו הזדמנות מבחינתם? חייל שנמצא כרגע באיזו מדינה - מגישים בה תלונה. יש מדינות שנותנות לזה מעטפת".
הגורמים אישרו כי יותר קל למשרד החוץ ולצה"ל, עת הצורך, לנטר ולאתר את המיקום של חיילי צה"ל בשירות הסדיר, מאחר והם מקבלים אישור מקדים מהמפקדים ויש עליהם מידע במערכות. אך חיילי מילואים שיכולים לטוס ללא דיווח מקדים - זה הרבה יותר מאתגר.
אם יש מידע ראשוני על חייל סדיר או מילואים שנמצא במדינה מסוימת, הגופים נוקטים בפעולות כדי לשכנע אותו לצאת כמה שיותר מהר משם, וגם נותנים לו את הכלים לפי צורך ובקשה. גורם צבאי סיפר כי "חייל מילואים לא בהכרח חייב להקשיב לנו ולצאת מאותה מדינה; משרד החוץ והשגרירות באותה מדינה עוזרים לו בנושא הזה".
בנוסף, הוחלט בסנגוריה הצבאית לקדם תהליך רחב כדי להתמודד עם החשש ההולך ומתגבר ממעצר של החיילים בחו"ל, שיידרשו להתמודד עם הליך משפטי ארוך במדינה זרה. "מדינת ישראל מספקת לאותו חייל, אזרח, אם הוא רוצה - עורך דין ומממנת אותו", סיפרו לוואלה. "אם הוא רוצה להביא עורך דין משלו, מקומי, תמורת תנאים מסוימים - המדינה תישא גם בעלויות האלה".
הפרקליטות והסנגוריה הצבאית זיהו יחד צורך לספק עורך דין ישראלי שילווה את החיילים. הסניגורית הצבאית הראשית אל"מ אופירה אלקבץ מסרה כי: "זיהינו שמול המציאות החדשה הזאת נדרשת מעטפת נוספת, ונדרש להרחיב את המעטפת האישית למשרתים. זה אומר שמעבר לסנגור המקומי במימון המדינה, יהיה גם סנגור צבאי או אישי ללא עלות, שיגשר על הפער התרבותי, פערי השפה, האמון מול החייל ומשפחתו. זה דבר שמאוד חיוני בהליכים משפטיים מהסוג הזה. צריך מישהו שישמור על האינטרסים הספציפיים של אותו חייל, מישהו שיהיה נאמן רק אליו. יש מקרי קיצון שיכולים להיות גם פערים בין האינטרס המדינתי לאינטרס הפרטי. למשל, אם חייל עבר עבירה ואחר כך צריך להעמיד אותו לדין פה - סנגור נותן את המענה גם לזכויות".
הקצין הוסיף כי הסנגור הישראלי לא יוכל לייצג את החייל בבית המשפט, אבל הוא יתלווה לצוות המקומי שלו ויהיה שם לכל הצרכים המשפטיים והאחרים שלו. "לשם כך איתרנו את עורכי הדין המובילים בישראל ובעלי ניסיון בערכאות זרות, שהם בשירות מילואים בצה"ל. עשינו להם הכשרה מקצועית ממוקדת, ואנחנו פועלים כדי שביום פקודה, כשחלילה־חלילה יקרה מצב קיצון, נדע להתמודד איתו במהירות".
הקצינים העריכו כי חלק מההיערכות היא גם ליום שאחרי המלחמה. בעתיד, כשאלפי חיילי מילואים יטוסו לחו"ל עם בני משפחה ויתייגו את עצמם במקומות מסוימים, ההסתברות תעלה משמעותית. "זה משקף את המחויבות של צה"ל ללוחמים, כי עד עכשיו הענקנו את הייעוץ לאירועים מבצעיים בשטח ולהעמדה בתוך ישראל. וזה לא היה בכלל בתפקידים של הסנגוריה, וזו יוזמה שהיא מאוד לטובת החיילים ומשרתת אותם".