אריק מננדז, שיחד עם אחיו לייל רצח את הוריו ב-1989, יישאר במאסר - כך קבעה הלילה (שישי) הוועדה שדנה בבקשתו לשחרור מוקדם. השניים הורשעו ברצח הוריהם ביריות בזמן שצפו בטלוויזיה בביתם בבוורלי הילס בקליפורניה. הדיון לגבי לייל יתקיים בהמשך היום.
ההחלטה של נציבי השחרורים של קליפורניה הוכרזה לאחר דיון בן עשר שעות, שבו אריק מננדז, שהופיע בווידאו מבית כלא בסן דייגו, טען כי עבר שיקום ושחרורו יסייע לריפוי משפחתו. כמה קרובי משפחה תמכו בשחרורו.
חברי מועצת השחרורים של קליפורניה קבעו, עם זאת, כי אריק מננדז עדיין מהווה "סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור", כך אמר נציב השחרורים רוברט ברטון, על פי דיווח של מאגר התקשורת. החומרה של הפשע "לא הייתה הסיבה העיקרית לדחייה זו", אמר ברטון. "זהו ההתנהגות שלך בכלא".
ברטון הצביע על הפרות של חוקי הכלא, כולל הברחת סמים, שימוש בטלפון סלולרי ואירועי אלימות ב-1997 ו-2011. "בניגוד לאמונת תומכיך, לא היית אסיר למופת, ולמען האמת, אנו מוצאים זאת מטריד מעט", אמר ברטון.
אריק מננדז יוכל להגיש בקשה לשחרור על תנאי שוב בעוד שלוש שנים.
האחים אמרו כי ירו בהוריהם, חוסה וקיטי מננדז, מפחד לחייהם לאחר שנים של התעללות מינית מצד אביהם והתעללות רגשית מצד אמם. אריק מננדז היה בן 18 ולייל מננדז היה בן 21 בזמן המעשה.
"אבי היה האדם המפחיד ביותר שפגשתי מאז ומעולם", אמר אריק כשנשאל מדוע לא עזב את הבית במקום לבצע את הרצח. "כשאני מסתכל אחורה על האדם שהייתי אז ועל מה שהאמנתי לגבי העולם והוריי, בריחה הייתה בלתי נתפסת", אמר.
התובעים טענו כי הרציחות תוכננו בקור רוח והונעו מתאוות בצע, מתוך הרצון של האחים לרשת את הונם של הוריהם, שהגיע למיליוני דולרים. האחים נמצאים במעצר מאז מרץ 1990 ונידונו במקור ב-1996 לשני מאסרי עולם רצופים ללא אפשרות שחרור על תנאי.
במאי, שופט קבע לכל אחד מהם עונש חדש של 50 שנה עד מאסר עולם. על פי חוק קליפורניה, השניים הפכו זכאים מיד לשחרור על תנאי מכיוון שהיו מתחת לגיל 26 בזמן הפשעים וכבר ריצו יותר ממחצית תקופת מאסרם.
בני משפחה תמכו בשחרור האחים, ואמרו כי השניים שילמו את חובם לחברה. אריק מננדז בן 54 כיום ולייל מננדז בן 57. שניהם נשואים.
טרסיטה מננדז-בראלט, אחותו של חוסה מננדז, בכתה כשאמרה למועצת השחרורים כי היא "סלחה לחלוטין" לאריק מננדז, אותו כינתה "נשמה עדינה ומתוקה".
היא אמרה שהיא גוססת מסרטן בשלב 4 ו-"יותר מכל אני מקווה שאחיה מספיק זמן כדי לקבל אותו בביתי". "לשבת ליד אותו שולחן, לחבק אותו בזרועותיי - זה יביא לי שלווה ושמחה לאין שיעור", אמרה.