"אלפא...אלפא.... אלפא...." פעם אחר פעם נשמע קוד הפגיעה במטרות בתאי השליטה ב'בור' של חיל האוויר במבצע "עם כלביא". רק שבאותן דקות היה שקט. לראשונה מאז התחיל המבצע עבר חיל האוויר לתקוף מטרות כשכלי הטיס צמצמו טווח, חגו מעל המרחב האווירי האיראני והשמידו אותן. לא מטווח של מאות ק"מ אלא בטהראן. קצה גבול היכולת המבצעית של צה"ל שעד לאותן דקות הוגדרה כמדע בדיוני. הצבא הצליח לממש תוכנית סודית ביותר שנחשפת לראשונה בוואלה.
"דבר אחד תהיה בטוח קרה. כולם הזיעו בתאי השליטה והבקרה. כולם. המתח היה עצום בשל החשש מהפתעות איראניות. במיוחד כשהדיווחים על 'אלפא' שודרו בקצב מסחרר והחימושים פגעו במטרות, כולם בחיל היו עסוקים בלהבין מי היו הראשונים לפרוץ את הדרך ללב טהראן ומי השתתף בתקיפות המדויקות. הם אגדות עכשיו בחיל. זו לא מליצה", אמר גורם ותיק בחיל האוויר שראה בחייו מאות תקיפות בטווחים שונים ומצוי בפרטי השתלשלות האירועים. לדבריו, לאורך המבצע נפלו כלי טיס מאוישים מרחוק לאחר שנפגעו מטילים איראנים אך לא מטוסים מאוישים.
"Stand-in Teheran", היא תוכנית מודיעינית-מבצעית-טכנולוגית שהיתה רכיב סודי ביותר וקריטי במבצע "עם כלביא". התוכנית כוללת שימוש של טייסי הקרב באמצעי לחימה מתקדמים מטווחים קרובים מאוד באופן שהפתיע את האויב כשמולם עומדים כוחות איראנים ממערך הגנה אווירית מהצפופים בעולם שהיה אמור לאתר מחט בשמיים.
הרעיון המערכתי של צה"ל לקראת מבצע "עם כלביא" באיראן, שורטט כמשולש ונשען על שלושה קודקודים: הגנה אווירית ועורף ישראלי, הפתעה מערכתית בטווח של 2000 ק"מ מישראל שמאוחר יותר הופעת למבצע "נרניה" לחיסול 14 מדעני הנשק וכמובן מבצע "חתונה אדומה" לחיסול הצמרת הביטחונית האיראנית. לצד שתי הצלעות הללו, התוכנית "Stand-in Teheran" או בקצרה SIT עלתה ממוחו הקודח של מנכ"ל משרד הביטחון כיום וסגן הרמטכ"ל בזמן המבצע האלוף במיל' אמיר ברעם.
גורמים המעורים בתהליך החשיבה, אמרו כי במסגרת הדיונים הפנימיים במטכ"ל ומול ראשי האגפים בצה"ל לבניין הכוח, הדגיש האלוף, שידוע כמומחה לתורה צבאית, את המושג הלם מערכתי (בגרמנית: Systemschock), מושג גרמני שהתפתח בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה בו הצבא היריב מאבד את היכולת לפעול בצורה מתואמת ויעילה כתוצאה ממכה או תקיפה פתאומית, מהירה ומדויקת שמטלטלת או משמידה את מוקדי ההשפעה והכוח המרכזיים של המשטר והצבא האיראני.
הלם מערכתי מדבר על שבר תודעתי וארגוני שיכול להביא לקריסת הפיקוד, השליטה, תקשורת במורל וכתוצאה מכך גם במוטיבציה של הכוחות להילחם. ברובד העליון ההלם המערכתי כולל שיתוק קבלת החלטות וגם אם הוא מנסה להוציא אל הפועל תגובות הן לא בהכרח יעילות נגד הכוח התוקף. הדרך להשגת ההלם המערכתי עוברת דרך הסתננות בנקודות התורפה של האויב ותקיפת המוקדים הרגישים. בדיעבד, זה בדיוק מה שקרה במכת הפתיחה של צה"ל באיראן ולאחר מכן במהלומות שהונחתו על משמרות המהפכה והצבא שמהם הופתעו מאוד האיראנים.
בשנה שקדמה למבצע באיראן, התחבטו בצה"ל כיצד לקדם את בניין הכוח לקראת מבצע עתידי נגד פרויקט הגרעין האיראני. יש לציין שבאותם ימים לא באמת היה שיח ערני על מבצע מידי באיראן. אבל ככל שחלף הזמן התקיימו יותר דיונים על המודיעין שהצביע על שינוי בהתנהלות האיראנית, האגרסיביות וההקצנה בגישה של המשטר בכל מה שקשור לפרויקט הנשק הגרעיני. כשהדיונים הפכו לתכופים ואסופת מסמכים מודיעיניים נערמה על שולחנו, הבין ברעם שזה עניין של זמן עד שתגיע הפקודה מהדרג המדיני לפעול ולכן המכה הראשונה בראייתו באיראן חייבת להפתיעה ולטלטל את המערכות.
אחרי ששרטט את המחשבות על הלוח, קיים התייעצויות ראשוניות, והחליט לכנס בתאריך 15.9.24 סדנא מטכ"לית בראשותו, ובמעמד נציגות מאגף התכנון, אגף המודיעין, מוסד, חיל האוויר, תקשוב, ומשרד הביטחון. ברעם אמר לבאי הסדנא בראשותו בכנות, כי הגם שהרעיון לתקוף מעל שמי טהראן כאילו מדובר בעזה או בביירות נשמע דמיוני ולא ישים לא רק בגלל הטווח מישראל אלא בעיקר בגלל עוצמת והיקף האיומים על כלי הטיס במרחב, הוא מתעקש שזה הכרחי כדי להביא הישג יוצא דופן במונחים היסטוריים נגד איראן. כאלו שיהדהדו בכל המזרח התיכון.
ברעם הדגיש כי הרעיון שלו כולל פגיעה במרכזי כובד של איראן, במסה ובקצב גבוה ואז אמר שבראייתו, "חיל האוויר צריך לפעול מעל טהראן ומערב איראן". אחד המשתתפים בדיון סיפר כי היו בדיון גורמים ש"נפלה להם הלסת או שחשבו שהוא העלה רעיון מוגזם ולא ישים". באותם רגעים היה ברור שנדרש לשכנע ולרתום את הגורמים השונים כולל את התעשיות הביטחוניות כדי שהרעיון יהפוך לתוכנית בתוך המבצע. משתתפי הסדנא הביעו את דעתם, וכל אחד התבקש להבליט ולשתף את היתרון היחסי שלו כדי שהרעיון יהפוך לתוכנית מבצעית שכבר אז הוגדרה כ"סודית ביותר" מאחר והרעיון שלה והמודיעין עליו הוא נשען היו רגישים ביותר.
המפגש הבא התקיים ב-6 בנובמבר 2024. כלל הנציגים הציגו בתחומם את עיבוד הרעיון לפעולות שיהפכו לתוכנית מבצעית כרכיב משמעותי ביותר בהתקפה על איראן. סגן הרמטכ"ל שיבח לאורך כל התהליך את ההירתמות והעשייה הדומיננטית של ראש מטה חיל האוויר תא"ל עומר טישלר שידע לזהות את הרעיון כבעל פוטנציאל יוצא דופן. ימים ספורים לאחר מכן החל אגף המבצעים במטכ"ל לכתוב את הרעיון כתפיסה: S.I.T (Stand-in Teheran).
בפורום הסגור הודגש כי בשונה מהמושג standoff שמתאר תקיפה ממרחק מחוץ לטווח מערכות ההגנה האוויריות האיראניות שדורשות שימוש בחימושים לטווחים של מאות ק"מ מהמטרה - הכוונה במקרה זה היא תקיפה קרובה ('Stand-in') כלומר כניסה עמוקה לשטח האויב.
בראיה המבצעית, ההתקרבות של כלי הטיס אל האיום תגביר את קצב והיקף השמדת המטרות. טייס ותיק אמר, השבוע, שכדי להגיע ליישום מלא של הרעיון בטווח כה רחוק מישראל נדרש תכנון מדויק, מודיעין מעולה ובזמן אמת, מערכות תקשוב חסינות לכל תקיפה, טייסים אמיצים ומקצועיים וחימושים בהיקף ובאיכות המתבקשת. עוד אמר טייס הקרב, "יש חישוב לכל ק"מ טיסה מישראל. תוסיף אירועים מתפרצים וחימושים. זה תהליך יקר מאוד, אבל הוא מתבסס על יכולות של עשרות שנים ואיכות צוותי אוויר וקרקע. כל מי מומחה בתחום שבוחן את התהליך שביצע חיל האוויר מבין זאת".
יום למחרת, ב-7 בנובמבר 2024, התקיים דיון סודי נוסף שבו כבר ניתן היה להבין שמדובר בתפיסה שהפכה לתוכנית ושיטה עליהן חיל האוויר התחיל להתאמן לפני הצגה למטכ"ל והדרג המדיני. האלוף במיל' ברעם הבהיר, "כדי לפעול מעל איראן בחופשיות מלאה, נצטרך להשיג עליונות באוויר, מודיעין, ותקשורת". ימים ספורים לאחר מכן, כינס שר הביטחון הטרי ישראל כ"ץ את פורום המטה הכללי בראשות הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר לישיבה ראשונה, וכבר בפתחיו דבריו, אמר, "איראן חשופה היום יותר מאי פעם לפגיעה במתקני הגרעין שלה. יש אפשרות להשיג את היעד שהוא הכי חשוב - לסכל ולהסיר איום השמדה מעל מדינת ישראל". המסר הדהד בחלל החדר והתכתב היטב עם הרעיונות שקידם האלוף במיל' ברעם מאחורי הקלעים ולאחר מכן זכה לשבחים משר הביטחון.
כעבור שבועיים, בתום המפגש השלישי, שהתקיים ב-20 בנובמבר 2024, קבע סגן הרמטכ"ל ברעם שתי החלטות מרכזיות: הרעיון הפך לתוכנית מעשית וכעת צריך להאיץ תהליכים ולתקצב את הפרויקט. כדי שלא יהיו תקלות בדרך החליט להקצות מימון מתקציב צה"ל בסך 2.6 מיליארד שקלים.
גורמים המעורים במהלך אמרו: "היה זה אתגר גדול מאוד מאחר והוא מגיע על חשבון פרויקטים אחרים אבל הדחיפות והנחיצות היו ברורים והתבררו מאוחר יותר כמאוד משתלמים מבצעית. מדובר בהישגים היסטוריים לצה"ל. ההחלטה לא לחכות לתקציב חיצוני, האיצה תהליכים מול התעשיות הביטחוניות. מגיעים הרבה מילים טובות לאגף התכנון ויועץ כספים לרמטכ"ל במיוחד שצה"ל מצוי עמוק במלחמה בכמה זירות, מוגבל במשאבים ומוקף באי ודאות ובכל זאת סייעו להעמיד לקדם את פיתוח היכולות הצבאיות לקראת מבצע עתידי תוך כחצי שנה".
בעתיד עוד יידרש עיסוק ובחינה מעמיקה לגבי השאלה: האם המבצע באמת השתלם במונחי עלות-תועלת אך מוקדם לתת תשובה שלמה בסוגיה הזו מאחר והאיראנים עדיין לא החליטו האם לחזור ולשקם את פרויקט הגרעין. מדי שבוע קיים האלוף במיל' ברעם את הדיון המקצועי לבקרה ועל מנת לראות שתהליכי בניין הכוח מתקדמים בקצב ובדיוק שאליהם כיוון ובאופן שמתיישב היטב עם המשולש שווה הצלעות אליו יצא צה"ל לדרך בתכנון מבצע עם כלביא עד לאישור של חיל האוויר שנקבע תקן לביצוע המשימה ופקודה על היערכות סופית למבצע.
גורם בכיר שהיה חשוף לכל תהליכי ההכנות למבצע והביצוע, "אם צה"ל יידרש לתקיפה נוספת הוא יצטרך להביא כלים חדשים והפתעות. הרבה הפתעות מעל לראש של האויב". מאז חודש מרץ 2025, משמש אלוף במיל' ברעם כמנכ"ל משרד הביטחון, שם הוא ממשיך להוביל את תהליכי בניין הכוח החדשים של צה"ל לעשורים הבאים.