"כמו בשואה, הם חשודים שהם יכולים להמית אותנו בתאי הגזים. אתם חושבים שזה רחוק? שהם לא יכולים לעשות לנו את זה? הם חשודים גם על זה! [...] כן האחים שלנו, כולל האח מרעננה. הם חשודים על הדברים הללו בצורה הכי ברורה! הם לא סופרים אותנו. רשעים, אנטישמים, הם יותר גרועים מהגרמנים יימח שמם!".
הדברים הקשים הללו לא נאמרו על ידי אחרון הקנאים הירושלמים, גם לא על ידי חמום מוח משולי החברה החרדית. הם נאמרו על ידי אחד מראשי הישיבות הליטאיות המובילות - הרב יגאל רוזן, המכהן גם כאחד מהרבנים הבכירים במפלגת "דגל התורה" הליטאית.
בגזרה החסידית, שובת הרעב לסירוגין (בין השעות 9:30-18:30, למעט שבתות וחגים) חבר הכנסת מאיר פרוש ספק התריע ספק איים בשיבוש מוחלט של החיים במדינה ואפילו במלחמת אחים. פרוש לא לבד, בציבור החרדי מתרבים הקולות הקוראים "לשבור את הכלים" ולפתוח במרי אזרחי. בשבועות האחרונים נשמעו אף איומים מצד בתי מנהיגי הדור הליטאיים על הקרסת הבנקים על ידי משיכת כספים ומיטוט חברות ענק באמצעות חרם צרכנים.
האמירות הקשות של הרב רוזן, האזהרות של ח"כ פרוש והאיומים חסרי התקדים מצד בתי הרבנים מעידים על דבר אחד: פאניקה רבתי ואובדן עשתונות מוחלט. ההנהגה החרדית נמצאת במצוקה נוראית ואין לה מושג כיצד להתנהל מול השינוי הדרמטי שחל במצב המשפטי, בדעת הקהל ובכנסת בכל הקשור לפטור הניתן לגברים חרדים מגיוס.
לדעת כותב שורות אלו, המצוקה הקשה למול אתגר הגיוס חושפת למעשה שכבת עומק יסודית יותר של האתגר האמיתי מולו ניצבת החברה החרדית. התדהמה והבלבול, אובדן העשתונות והפאניקה למול איום הגיוס חושפים אמת נסתרת: ההנהגה החרדית היא למעשה "הקוסם מארץ עוץ". כלומר, היא לא באמת קיימת.
עד לאתגר הגיוס החברה החרדית נעה מכוח האינרציה. קווי המתאר בהם התקדמה היו ההסדרים שנערכו עם הקמתה, כמו ייסוד החינוך הנפרד ("החינוך העצמאי" ומוסדות הפטור) וכמובן הפטור מגיוס. במהלך השנים נערכו מדי פעם התאמות מקומיות כאלו ואחרות (בעיקר הרחבת הפריווילגיות שניתנו לחרדים), אולם ככלל התנועה הייתה במסגרת קווי היסוד של ההסדר החרדי הקדום מול המדינה. בתנאים כאלו אין באמת צורך בהנהגה אפקטיבית. המערכת קיימת ומתנהלת מעצמה, כל עוד אין כוחות חיצוניים אחרים המופעלים עליה.
בשנים האחרונות הולכת ומחלחלת בציבור הרחב ההכרה כי פשוט בלתי אפשרי להמשיך ולהתנהל באופן הזה. אי אפשר לתת לחברה שעל שורותיה נמנים כרבע (!) מכלל הצעירים מתחת לגיל 20 במדינת ישראל, החרגה מלימודי ליבה ומהשתתפות הולמת בשוק העבודה ופטור גורף משירות צבאי.
ההנהגה החרדית מזהה נכונה את האיום הקיומי המרחף עליה. ההסדר שאפשר לחברה החרדית להשתקם לאחר השואה, להכות שורשים ולפרוח בהיקף ובאופן שכמותו מעולם לא היה, חייב להשתנות ועומד להשתנות. אם לא בכנסת הנוכחית, אז בכנסת הבאה. בקרוב כל מרכיב במערכת ההסדרים של המדינה למול החרדי יבחן מחדש ויעמוד לשיפוט הציבור, לשבט או לחסד.
הנהגה אפקטיבית נמדדת - בין השאר - באופן ההתמודדות שלה מול משברים, בוודאי מול "משבר על" המאיים על עצם קיומה. הנהגה נמדדת ביכולתה להתאים את עצמה לנסיבות המשתנות, לשמר את אבני היסוד עליהן היא מושתתת ולבנות מחדש את המערכת ב"עולם שאחרי המבול".
אולי הדוגמה הטובה ביותר למנהיג יהודי שתושייתו והבנתו ההיסטורית יוצאת הדופן שימרה את עצם קיום היהדות, היא זו של רבן יוחנן בן זכאי. התלמוד הבבלי מספר שערב החורבן יצא רבי יוחנן בן זכאי אל מנהיג הצבא ולימים הקיסר הרומאי אספסיאנוס וביקש ממנו כמה בקשות שהניחו את התשתית לקיומה של היהדות לאחר חורבן בית המקדש. בקשה אחת נגעה לשימור ההנהגה הפוליטית (שושלת ההנהגה של רבן גמליאל) ואחרת לשימור ההנהגה הדתית ('יבנה וחכמיה').
למרבה הצער מתברר, שבמקום שההנהגה החרדית תתעורר לגודל השעה ותבחר להמשיך את דרכו של רבי יוחנן בן זכאי בו היא רואה את מנהיגה הרוחני ההיסטורי, היא בוחרת להתחפר בהסדר הישן בכל הכוח. למרות שההסדר הולך ומתמוטט לנגד עיניה, היא מנסה להיאחז בו בכוחותיה האחרונים, ממש כאותם קנאים היסטוריים בתקופת החורבן - אויביו של רבי יוחנן בן זכאי הפרגמטיסט.