משרד הבריאות השיק אתמול (שני) את התוכנית להיערכות לשינוי אקלים, לאחר שפעל בשנים האחרונות לגבש תכנית סדורה בנושא בשיתוף עם נציגי מערכת הבריאות, אקדמיה, משרדי ממשלה, ונציגי ציבור.
התוכנית בנויה על שבעה צירי פעולה, ביניהם: בניית תשתית ארגונית בכל ארגון, מעבר למערכת בריאות ירוקה עם צמצום פליטות גזי חממה, היערכות לאירועי חירום אקלימיים, התאמות תזונתיות, זיהוי וטיפול באוכלוסיות בסיכון, ניטור ומחקר והסברה לציבור הרחב. התוכנית תושק בבית הנשיא בעוד חודשיים.
כלל הארגונים נדרשים למנות ממונה אקלים שיהווה חלק מרשת שתוביל עם המשרד את השינוי, נציגי הארגונים יעברו הכשרת מנהיגות יעודית שנבנית עם מרכז השל לקיימות ואוניברסיטת בן גוריון ותספק כלים לממוני האקלים לקדם את השינוי הנדרש. ההשקה הרשמית יהיה בבית הנשיא.
במשרד הבריאות מדגישים היום כי "שינוי אקלים קיצוני מהווה איום משמעותי ביותר על בריאותו של הציבור. איום זה כבר מתממש היום באירועי קיצון של מזג אויר, שריפות, בצורת, ושיטפונות - וצפוי להחריף ואף לגרום לפגיעה הולכת וגוברת בחיי אדם, אם לא יקודמו פעולות למניעתו". עוד מצביעים על כך שבעקבות גלי החום יש סיכון ממשי לעליה במקרי השבץ מוחי.
מערכת הבריאות צפויה להתמודד עם הנושא ולהוביל מענים ופתרונות שונים, ובהם הכשרת הצוותים בכל הנוגע לסיכונים הבריאותיים עקב שינויי אקלים, הגנה על אוכלוסיות בסיכון, וכן הבטחת התנאים שיאפשרו למערכות הרפואיות לעמוד במתן שירות בעומסי חום הולכים ועולים, לטפל במצבי הבריאות שנגרמים מהם, ולהיערך למצבי חירום אקלימיים. סוגיה נוספת בה מתכוון המשרד לעסוק היא צמצום פליטות גזי החממה וקידום מערכת בריאות ירוקה. על פי הערכות עולמיות, מערכות הבריאות אחראיות לכחמישה אחוזים מסך פליטות הפחמן במדינות העולם.
כאמור ישראל נמצאת באגן הים התיכון, מיקום גאוגרפי פגיע במיוחד לשינויי האקלים. באגן המזרחי של הים התיכון עלתה הטמפ' ב-כ1.5- מעלות צלזיוס מאז שנות ה-50 כ-25% יותר מהממוצע העולמי. עד שנת 2050 הטמפ' הממוצעת בישראל צפויה לעלות בעוד כ0.9 מעלות צלזיוס בתרחיש המתון ובכ- 1.2מעלות בתרחיש פסימי יותר.
משבר האקלים הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO - Organization Health World ) כמשבר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית. על פי הארגון, בשנים 2030 עד 2050 צפויים להתרחש מדי שנה כ250,000- מקרי מוות בעולם בשל השפעות שינויי האקלים, בעיקר כתוצאה ממכות חום, תת תזונה, מלריה ומחלות מלוות בשלשולים.
ההשלכות הנרחבות של משבר האקלים על הבריאות, דורשות היערכות מוקדמת ורחבה על מנת לצמצם במידת האפשר את הפגיעה בחיי אדם ובאיכות החיים, ללמוד לזהות את הפגיעות האפשריות ולנטר את הגורמים המובילים אליהן.
במחקר שנערך בארצות הברית הוערכו עלויות ההשלכות של עשרה אירועי אקלים כדוגמת אירועי חום קיצוני, הוריקנים ושריפות יער על הוצאות הקשורות לבריאות. לאור כך, הערך הכלכלי של חיי אדם שאבדו (תמותה בטרם עת) בשל אירועי מזג האוויר, ההוצאה על תחלואה שכללה הגעה לחדרי מיון ו/או אשפוז ואובדן ההכנסה הנלווה הביאו את סך ההוצאות המוערכות לכ-10 מיליארד דולר בשנה קלנדרית אחת.
למרות שמשבר האקלים פוגע בכלל הציבור, שוררת הסכמה כי ישנן קבוצות אוכלוסייה פגיעות מבחינה בריאותית, גיאוגרפית, סוציו אקונומית ועוד הנמצאות בסיכון גבוה להיפגע מנזקי משבר האקלים ולסבול מהשלכותיו הבריאותיות. על כן, התוכניות הבין-לאומיות להתמודדות עם המשבר ערוכות לקחת בחשבון קבוצות אלו.
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס, הדגישה: "יש כאן מהלך גדול והוא יעשה שינוי גם בבתי החולים בישראלשייערכו לשינוי האקלים. חייבים לוודא שגם בבתי החולים מסתכלים על אנרגיה ירוקה, הפחתת פסולת רעילה וחד פעמי בצורה מושכלת. כמו כן, תזונה של מטופלים והנחיות רפואיות וצריך להיות צוות רב מקצועי. ככל שהתחממות כדור הארץ תלך ותעלה, יהיה פחות אוכל ויהיו יותר ימים של בצורת ולכן צריך לדאוג גם בנושא זה לאוכלוסיות בסיכון".
הסיכונים הבריאותיים הצפויים הנובעים מהשינויים האקלימיים שתוארו הם בין היתר: עלייה הדרגתית קבועה בטמפ' מעלה את הסיכון לשבץ מוחי, התייבשות בקרב אוכלוסיות בסיכון, פגיעות במערכת כלייתית ופגיעה בתפקוד לב וכלי דם. כמו כן העלייה בטמפ' מעלה את הסיכון ללקות במחלות זיהומיות המועברות ע"י וקטורים כגון יתושים וקרציות.
שיטפונות ובצורת מהווים גורם לעלייה בזיהום מים ומזון ועלולים להוביל למחסור במזון ובשתייה, תת תזונה, התייבשות וסיכון בתמותה, בעיקר באוכלוסיות בסיכון. עלייה בתדירות שריפות וסופות חול צפויות להוביל לעלייה בתחלואה נשימתית כרונית ובתסמינים נשימתיים אקוטיים, ומצבי קיצון אקלימיים כמו שריפות, הצפות, גלי חום ממושכים ועוד עלולים להביא לפגיעה מיידית בחיי אדם.