בורסת ניו יורק (NYSE) פתחה בחקירה כנגד מספר חברות המנהלות את המסחר בחשד כי ניצלו מעמדן לרעה לטובת גריפת רווחים שלא כחוק. מדיווח של "וול סטריט ג'ורנל" עולה כי החשדות מתמקדים בלפחות שתי חברות שניצלו לרעה את תפקידן כעושות שוק.
מהדיווח עולה כי עושי השוק, המפעילים את עצם המסחר בבורסת ניו יורק, נתנו עדיפות במסחר למניות שברשותם, על פני מסחר במניות של לקוחותיהם. הצבת הפקודות של עושי השוק לפני לקוחותיהם נתנה להם את האפשרות לקנות מניות בזול ולמכור ביוקר בעוד לקוחותיהם מפסידים כספים.
שתיים מהחברות ששמן נכרך בפרשה הינן לה-בראנש (סימול LAB) וחטיבת פליט ספיציאליסט, מחברת פליט-בוסטון פיינשל (סימול FBF). על פי החשד, ההונאה הנוכחית נעשתה במסחר במניות חברת הענק ג'נרל אלקטריק .
הנהלת בורסת ניו יורק, החרדה מגל נוסף של שערוריות שיפגע במסחר, נכנסה כבר לעובי הקורה - כך עולה מהדיווח. ריצ'ארד גראסו, יו"ר הבורסה, הדגיש בראיון ל-CNBC כי ינקוט בכל הצעדים העומדים לרשותו על מנת להעניש מי שיפר את חוקי הבורסה. "מי שיימצא אשם יזכה לראות את כרטיס היציאה שלו מהבורסה בפרט ומתעשיית ההשקעות ככלל", אמר וציין כי מי שמעז להעמיד את לקוחותיו במקום השני אחריו מקומו אינו רצוי ברצפת המסחר בבורסה. גראסו גם הביע חשש כי פרשה זו תטיל צל כבד על פעילות הבורסה ותספק מסר שלילי לציבור על מעשים לא כשרים ברצפת המסחר.
פרשה זו נחשפה לאחר שג'ון ווילר, סוחר בחברת אמריקן סנצ'ורי, לא הצליח להציב פקודות קניה למניה ביום מסחר מסוים. ווילר הזועם פנה ל"קו החם", של הבורסה והתלונן על כף שאחד מעושי השוק סירב להציב את פקודות הקנייה שלו - ובינתיים המניה עלתה והוא לא נהנה מהרווח.
בתוך שעה, טען ווילר, התקשרו אליו מחברת עושת השוק והתנצלו על הטעות. באופן מפתיע למחרת התרחשה טעות דומה- מה שעורר את חשדו של ווילר שעירב בנושא ישירות את יו"ר הבורסה. עם הודעה זו נפתחה חקירה בנושא על ידי רשויות האכיפה של הבורסה.
לא הפעם הראשונה
ביוני 2002 נחשפה פרשה דומה עת יצרנית השבבים אפלייד דיגיטל סולושן (סימול ADSXE) תבעה את עושת השוק נייט טריידינג (סימול NITE), על כך שפעילות המסחר הלא כשרה שניהלה פגעה במניותיה. נייט טריידינג, עושת השוק הגדולה ביותר בתקופת הפריחה של הנאסד"ק, ניהלה כ-11% מכלל המסחר בבורסה. הפרת חוקי המסחר על ידי החברה באה לידי ביטוי על ידי מתן קדימות לפקודות המסחר של החברה (קנייה או מכירה) לפני פקודות המסחר של לקוחות החברה באותם ניירות ערך. כתוצאה ממהלך זה, עובדי החברה הרוויחו הון רב מכך שידעו מעט לפני כולם האם המניה עומדת לעלות בשיעור גבוה או לרדת.
הונאה זו שהפעילה החברה זמן רב - התבצעה באופן פשוט. לדוגמה, אם לקוח של החברה היה מעביר הוראת קנייה של בלוק מניות גדול של חברה מסוימת, כשאותה פעולה יכלה גם להוביל לתזוזה בשער המניה, אישים בחברה היו ממקמים את הפקודה שלהם לפני פקודת הלקוח בסדר המסחר, וכך למעשה הרוויחו את העלייה על חשבונו.
שערורייה זו מהווה חולייה נוספת בשרשרת של הונאות חמורות שנחשפו לאחרונה, המערערות את יסודות האמון עליהם מושתת המסחר במניות. בתחילה היו אלה חברות ראיית החשבון שסייעו לחברות בעריכת מצג שווא דרך ניפוח הכנסות, לאחר מכן הגיע תורם של האנליסטים שהמליצו על מניות, לפי האינטרסים של החברות בהן הם עבדו וכעת הגיע תורם של עושי השוק.