ולדימיר פוטין יכול לחייך. הוא התקבל בשטיח אדום באלסקה, זכה ללחיצות ידיים חמות וחיוכים של דונלד טראמפ ולא נדרש לענות על שאלות קשות של עיתונאים. הוא קיבל "טרמפ" בלימוזינה המשוריינת של טראמפ, "החיה" ויצא מהכפור המדיני אחרי שנים שבהן היה בבחינת מצורע בעיני מדינות המערב.
ולא רק שהפסגה לא הסתיימה בהגברת הלחץ על מוסקבה, נשיא ארצות הברית אימץ את עמדתו העיקשת: לא להפסקת אש זמנית באוקראינה שבמהלכה יתקיים משא ומתן להסכם שלום, אלא קודם כל הסכם השלום עצמו.
פוטין, מצדו, לא נתן דבר בתמורה. הוא אפילו לא התייחס בפומבי לאפשרות להיפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהושפל ולא הוזמן לאנקורג'.
בימים שקדמו לפגישה עם נשיא רוסיה, טראמפ התנה את קיומה בהשתתפותו של הנשיא האוקראיני. אך פוטין, הרואה בזלנסקי את אחד המכשולים העיקריים בדרך להגשמת יעדיו, מסרב לראות אותו עד לחתימה על הסכם סופי.
טראמפ חזר בו, והשיחות עם פוטין התקיימו ללא נוכחות נציגיה של המדינה המותקפת, או של בעלות בריתה באירופה, החוששות משאיפותיו האימפריאליסטיות של הנשיא הרוסי. הן לא הניבו שום הסכם קונקרטי, פרט להצהרות מעורפלות ומה שנראה כמו הצלחה נוספת של הקרמלין בתקיעת טריז בין וושינגטון לקייב ואירופה.
זלנסקי והאוקראינים היו מודאגים מאוד לפני הפסגה בבסיס חיל האוויר האמריקני באנקורג', ולא בכדי. טראמפ הצהיר בימים שקדמו לה שיהיה על קייב להסכים לחילופי שטחים עם מוסקבה בכל הסכם. עבור נשיא אוקראינה ורבים מבני עצמו, מדובר בקו אדום - הרי זו טריטוריה ריבונית של ארצם שבחלקים ממנה רוצה פוטין לסחור כדי לקבל נתחים אחרים.
בעקבות התגייסותם של מנהיגי אירופה נגד הרעיון של שינוי גבולות בינלאומיים בכוח, טראמפ הבהיר לפני הפגישה עם פוטין שאוקראינה תהיה זו שתכריע אם להחליף שטחים עם פוטין. עם זאת, אחרי השיחות עם הנשיא הרוסי - שהיו קצרות מהמתוכנן, וללא ארוחת הצהריים שנקבעה לאחריהן - נראה שהוא שוב התיישר עם עמדותיו של חביב נפשו.
"אני חושב שאנחנו די קרובים להסכם. אוקראינה צריכה להסכים לו. אולי הם יגידו 'לא'", אמר טראמפ בריאיון לערוץ "פוקס ניוז" אחרי הפסגה עם פוטין, וסיכם את מגרעותיה - עתידה של אוקראינה נידון בלעדיה, תוך התייעצות עם הפולש.
טראמפ נשאל מה העצה שלו לזלנסקי, שיגיע לפגישה מתוחה בבית הלבן ביום שני, והשיב: "הוא חייב לעשות עסקה". הוא המשיך: "רוסיה היא מעצמה גדולה מאוד, והם (האוקראינים) לא. הם חיילים נהדרים".
אף שטראמפ לא נתן הבטחות לפוטין, לפחות לא כאלו שידוע להן, נשיא רוסיה קצר הישגים רבים. הוא קיבל לגיטימציה מחודשת מארצות הברית וכבוד מלכים, למרות צו המעצר הבינלאומי נגדו. לשמחתו, טראמפ שונא כמוהו מוסדות גלובליים. יתרה מכך, פוטין קנה לעצמו עוד זמן, שהוא כנראה המשאב החשוב ביותר שלו.
שבעה חודשים לשובו לבית הלבן, וטראמפ טרם חתם על סנקציות חדשות נגד רוסיה. אלו שהיו אמורות לפגוע קשות בכלכלתה באמצעות מכסי ענק על מדינות שרוכשות ממנה נפט לא נכנסו לתוקף בסופו של דבר, אף שפוטין לא הסכים לאולטימטום שהיה אמור לפוג בשישי שעבר.
במקום זאת, הוא הציע לטראמפ מפגש פנים אל-פנים, והאחרון בלע את הפתיון. אחרי הפסגה, הוא הבהיר שבשבועות הקרובים הוא כלל לא ישקול סנקציות שכאלו. רוסיה קיבלה עוד מרחב נשימה, שמשמעותו הגברת המאמצים להתקדם בחזית.
פוטין מקווה שכוחותיו ישלימו את כיבוש השטחים שנותרו בארבעת המחוזות שסיפח חד-צדדית ב-2022, אך זה עולה לו בדם רב. הוא עדיין מעדיף להשלים את יעדיו באופן דיפלומטי, אך אוקראינה ובעלות בריתה באירופה איתנות בסירובן להסכים לתנאיו, נכון לעכשיו.
הנשיא הרוסי גם יודע שטראמפ הפכפך, ומסוגל לשנות שוב את עמדתו בעוד כמה ימים, במיוחד אם הביקורת הרבה בתקשורת האמריקנית תפגע באגו הרגיש שלו. בדומה לפוטין, הוא היה מעדיף עיתונאים צייתנים בלבד, אך בארצות הברית הם חופשיים לבקר את הנשיא (לפחות בינתיים).
טראמפ, האובססיבי לפרס נובל לשלום, טרם הצליח להביא לסיומה של המלחמה באוקראינה, שאותה הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לפתור בתוך יממה בלבד. הפסגה החפוזה באלסקה לבטח לא קירבה אותו, ואת הקורבנות האוקראינים, ליעד הנכסף.