בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פרסם אמש פסק דין תקדימי, שבו נקבע כי גרושתו של עובד לשעבר בבנק ישראל זכאית לחלק מהפנסיה התקציבית שלו, כך פורסם היום (חמישי) לראשונה בוואלה.
עורן הדין רונן דוידי ייצג בתביעה את יעל לוין, שבעלה לשעבר, פנחס כץ, עבד בבנק ישראל עד שנת 2021, אז הלך לעולמו. במסגרת הסכם הגירושים, שקיבל תוקף של פסק דין בשנת 2002, נקבע כי לוין זכאית למחצית מזכויות הפנסיה שנצברו במהלך נישואיהם.
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הייתה האם התובעת זכאית לקבל מבנק ישראל קצבת פנסיה תקציבית, מכוח החוק לחלוקת זכויות חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014 - שקובע כי נשים גרושות זכאיות לחלק מהפנסיה של בני זוגן לשעבר.
בבנק ישראל סירבו לשלם, וטענו כי החוק אינו חל במקרה זה. לטענת הבנק, ההגדרה בחוק של "עובד שאינו גמלאי" מתייחסת רק לעובדי מדינה ולכוחות הביטחון, ואינה כוללת עובדים של גופים סטטוטוריים, כמו בנק ישראל. בנוסף, נטען כי התובעת לא רשמה הערה על פסק הדין במערכות הבנק בעוד המנוח היה בחיים - תנאי שלטענת הבנק הוא הכרחי לקבלת הזכויות. לוין טענה כי פרשנות הבנק שגויה, מפלה ונוגדת את תכלית החוק, שנועד ליצור הסדר שוויוני. בית הדין קיבל את טענתה.
השופט עמיצור איתם, שאליו הצטרפו נציגי הציבור רפי אלקובי ומרים מרגלית, כתבו: "שקלנו את עמדות הצדדים בעניין זה והגענו למסקנה שהפרשנות הנכונה של החוק היא כעמדת התובעת שהתובעת כלולה בהוראות החוק. אמנם ההגדרה בחוק אינה כוללת עובדים של גופים סטטוטוריים או נתמכים או של כל גוף אחר המשלם פנסיה תקציבית, אלא, לכאורה, היא מוגבלת לעובדי המדינה או כוחות הביטחון. אלא, שאין כל היגיון תכליתי בפרשנות המוציאה כליל מתחולת החוק את עובדי אותם גופים ונותנת למעשה פטור גורף לגופים אלו מתשלום קצבה לבני זוג לשעבר של עובדים בפנסיה תקציבית שניתנו בעניינם פסקי דין ישנים".
לסיום, בית הדין נזף בבנק וקבע כי עליו לשלם לתובעת הוצאות משפט בגובה 25 אלף שקלים חדשים: "לטעמנו, לא היה מקום לניהול ההליך, וראוי היה להגיע לפתרונות - במיוחד במקום בו השלכות הרוחב מצומצמות ביותר, כמו בענייננו. במיוחד לא היה ראוי שהבנק ינקוט בגישה הלוחמנית שבה נקט, והארכת ההליך שלא לצורך".