כשהיא מוחלשת בעקבות המלחמה והמבוי הסתום בשיחות הגרעין, ההנהגה הדתית של איראן ניצבת על פרשת דרכים: להתנגד ללחצים להפסיק את פעילות הגרעין ולסכן מתקפות נוספות של ישראל וארצות הברית, או להיכנע ולהסתכן בקרע בהנהגה.
נכון לעכשיו, שלטונות הרפובליקה האסלאמית מתמקדים בהישרדות מידית יותר מאשר באסטרטגיה פוליטית ארוכת טווח, כחודשיים אחרי שהפסקת אש שברירית סיימה מלחמה בת 12 ימים, שהחלה בתקיפות אוויריות ישראליות והמשיכה בהפצצות אמריקניות על שלושה אתרי גרעין תת־קרקעיים.
שני הצדדים הכריזו על ניצחון, אך המלחמה חשפה פגיעוּת צבאית וניפצה את דימוי ההרתעה שטיפחה מעצמת המזרח התיכון ויריבתה האזורית המושבעת של ישראל.
שלושה גורמים איראנים המקורבים לצמרת אמרו לרויטרס כי הממסד הפוליטי רואה כעת במשא ומתן עם ארצות הברית את הדרך היחידה להימנע מהסלמה נוספת ומסכנה קיומית למשטר.
התקיפות על יעדים גרעיניים וצבאיים באיראן, שכללו חיסולים של מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, היממו את טהראן, והן החלו יום אחד בלבד לפני סבב שיחות שישי מתוכנן עם וושינגטון.
בעוד שטהראן האשימה את וושינגטון ב"בגידה בדיפלומטיה", כמה מחוקקים וקצינים קיצוניים הטילו אשמה על גורמים שתמכו בדיאלוג עם ארצות הברית, וטענו כי השיחות התבררו כ"מלכודת אסטרטגית" שהסיחה את דעת הכוחות המזוינים.
עם זאת, אחד הגורמים הפוליטיים - שביקש כמו אחרים להישאר בעילום שם בשל רגישות הנושא - אמר כי ההנהגה נוטה כעת לשיחות, "מפני שהם ראו את המחיר של עימות צבאי".
הנשיא מסעוד פזשכיאן אמר ביום ראשון שחידוש השיחות עם ארצות הברית "אינו אומר שאנו מתכוונים להיכנע", כשפנה אל מתנגדי הדיפלומטיה הגרעינית לאחר המלחמה. הוא הוסיף: "אתם לא רוצים לדבר? מה אתם רוצים לעשות? אתם רוצים לחזור למלחמה?"
דבריו ספגו ביקורת מצד מחנה הניצים, בהם מפקד משמרות המהפכה עזיז גזנפארי, שהזהיר כי מדיניות חוץ דורשת איפוק וכי אמירות פזיזות עלולות לגרור השלכות חמורות.
בסופו של דבר, למנהיג העליון עלי חמינאי המילה האחרונה. גורמים מקורבים אמרו כי הוא ויתר ההנהגה הדתית הגיעו לקונסנזוס לחידוש המשא ומתן הגרעיני, ורואים בו חיוני להישרדות הרפובליקה האסלאמית. משרד החוץ האיראני לא הגיב.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו הזהירו כי לא יהססו לתקוף שוב באיראן אם היא תחזור להעשיר אורניום, ובאופן פומבי, טהראן טוענת שהיא תגיב בחזרה ושהיא ערוכה לכך.
לפי הדיווח, טהראן חוששת שמתקפות עתידיות עלולות לשתק את התיאום בין הדרג הפוליטי והצבאי שלה, ולכן היא הקימה מועצת הגנה שתבטיח רציפות פיקודית, גם אם חמינאי בן ה-87 ייאלץ לעבור למקום מסתור מרוחק כדי להימנע מחיסול, כפי שאירע במבצע "עם כלביא" ביוני.
אלכס וטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר שאם איראן תבקש לשקם במהירות את יכולתה הגרעינית בלי לקבל ערבויות דיפלומטיות או ביטחוניות, "תקיפה אמריקנית-ישראלית לא תהיה רק אפשרית - היא תהיה כמעט בלתי נמנעת".
לדברו, "חזרה לשיחות יכולה לקנות לטהראן מרווח נשימה יקר והקלה כלכלית, אך בלי הדדיות אמריקנית מהירה היא מסתכנת בתגובת־נגד של גורמים נוקשים, בהעמקת הקרעים בצמרת ובהאשמות חדשות בדבר כניעה".
טהראן עומדת על זכותה להעשיר אורניום במסגרת מה שהיא מגדירה כתוכנית לאנרגיה גרעינית אזרחית, בעוד שממשל טראמפ דורש הפסקה מוחלטת. איום נוסף הוא חידוש הסנקציות של האו"ם במסגרת מנגנון ה"סנאפבק", שאליו דוחפות מדינות אירופה אם טהראן תסרב לשוב למשא ומתן בקרוב.
טהראן מאיימת לפרוש מהאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. אך גורמים במשטר אומרים שמדובר בטקטיקת לחץ, לא בתוכנית מציאותית. זאת, מאחר שפרישה מן האמנה תשדר שאיראן דוהרת לפיתוח פצצות גרעין ותגרור התערבות אמריקנית וישראלית.
דיפלומט מערבי בכיר אמר שמנהיגי איראן פגיעים מאי־פעם. לדבריו, כל מהלך מתריס הוא הימור שעלול להתהפך נגדם בשעה של אי־שקט פנימי גובר, פגיעה בכושר ההרתעה והחלשתן של רשת המיליציות שלה במזרח התיכון.