גל החום הקיצוני שפוקד את ישראל בימים האחרונים אינו פוסחים על אף אחד, אך עבור דרי הרחוב ואוכלוסיות מוחלשות, החיים במציאות של חשיפה ישירה לשמש, הטמפרטורות הגבוהות ולזיהום האוויר, מהווים סכנה ממשית לחיים.
ארקדי, דר רחוב ששוחח עם וואלה, סיפר על הקושי הגדול בימים אלה עמו הוא מתמודד יחד עם חבריו - החום הכבד, שרק יילך ויחמיר. "אני נמצא שעות על הכבישים, מקבץ נדבות ובחום הזה אף אחד לא מוכן לפתוח חלון", סיפר. "לפני שבוע הייתי מבקש כסף, עכשיו אני רק רוצה מים. החום הוא בלתי נסבל גם בתור אחד שגר שנים ברחובות וחווה כמה ימים חמים בחייו". ארקדי, שמסתובב בין המכוניות, בדקות המנוחה שלו יושב בצד ומנסה לנוח כמה שאפשר. "מצאתי לי פה פינה קטנה, השמש והטמפרטורה ממשיכה לעלות. זה מאוד קשה לשרוד ככה".
דוד אגייב, יו"ר עמותת "אכפת" הפועלת לסיוע לדרי רחוב בבת ים ובתל אביב, מתאר תמונה קשה: "דרי הרחוב סובלים. אין להם מים, אין להם מקום ממוזג, ובריאותם ממילא רעועה. אנחנו כבר רואים את ההשלכות בשטח". לדבריו, דרי הרחוב סובלים בימים אלה משילוב קטלני של עומס חום כבד, חוסר נגישות למקורות מים נקיים, והיעדר כל אפשרות לשהות במקומות ממוזגים לאורך זמן. מצבם הבריאותי, המלווה לעיתים בשימוש בסמים ובאלכוהול, רק מחריף את הפגיעות. "אנחנו רואים אנשים עם פצעים פתוחים, עם מחלות כרוניות כמו לחץ דם גבוה או סוכרת, ולעיתים גם עם בעיות נפשיות לא מטופלות", הוא אומר. "בתנאים כאלה, החום יכול להיות הקש האחרון".
אגייב מספר כי כבר מיום רביעי שעבר, אז החלו הטמפרטורות לטפס, ניכרת ירידה בבקשות הרגילות של דרי הרחוב. "בדרך כלל הם מבקשים כסף או סיגריות, עכשיו כולם שואלים רק - 'יש לך מים?'. זה הדבר היחיד שהם מחפשים. החום הזה לא משאיר להם שום עדיפות אחרת".
לדבריו, בשבוע שעבר כבר נרשמו מקרי מוות של דרי רחוב באזור המרכז. "אי אפשר תמיד לקבוע שהמוות 'רק מהחום', אבל זה תמיד שילוב, מצב רפואי קשה מלכתחילה, בתוספת עומס חום קיצוני, וזה נגמר בטרגדיה". עמותת "אכפת" מנסה בימים אלה לשתף פעולה עם בתי חולים, במטרה לאפשר לדרי רחוב שהחום פוגע בהם לקבל טיפול מיידי. "חלק מבתי החולים משתפים פעולה, חלק פחות", מספר אגייב. "הבעיה היא שאין מערך מסודר של מקלטים ממוזגים לדרי רחוב. מי שאין לו איפה להתקרר - פשוט נשאר בחוץ".
לדבריו, גל החום הנוכחי רק מעצים את התחושה של שקיפות חברתית: "אלה אנשים שאף אחד לא רואה, אף אחד לא רוצה. בימים כאלה הם שקופים מתמיד. אנחנו עושים הכל כדי להקל, אבל בלי פתרון מערכתי. זה רק פלסטר על פצע פתוח. הרשויות מנסות לעזור וגם משרד הרווחה, אבל הוא צריך לעשות הרבה יותר. עם זאת צריך לציין כי לא כולם (דרי הרחוב א.ח) גם רוצים לקבל עזרה ואנחנו מנסים ללכת בין הטיפות כי זה מצב מאוד רגיש".
העמותה מפעילה שני מוקדים: בתל אביב, ברחוב עזאי 57 בשכונת התקווה מקום שבו ניתן להתקלח, לאכול ולשתות בין השעות 8:00 ל-22:00, ובבת ים, ברחוב קינמון וניסנבאום שם מוצעים מקלחות, ביגוד ואוכל. אך אגייב מבהיר: "הסיוע מוגבל לשעות הפעילות יש 40 מיטות בבת ים ו-40 מיטות בתל אביב, אבל לצערי הרב כמעט כולם חוזרים בלילה לרחוב".
בתוך כך, משרד הרווחה הנחה את היחידות העירוניות לטיפול בדרי הרחוב, להגביר את הסיורים בשעות החום ולאתר דרי רחוב שזקוקים לפינוי או לסיוע. הצוותים התבקשו להצטייד בשתייה קרה ומזון למקרים של דיירים שיסרבו להתפנות ולשים לב לתסמינים שעלולים להעיד על מכת חום או התייבשות ולקרוא לצוות רפואי ככל שיש צורך. כמו כן, על פי הנחיות המשרד, אם השלטרים לדרי הרחוב או מסגרות החירום התמלאו יש להציע פינוי למלונית אשר נמצאת בהסדר עם הרווחה.
ד"ר שגית ארבל, הרופאה הראשית במערך שירותי הבריאות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, הוסיפה: "גל החום הנוכחי מחייב את תושבי מדינת ישראל להגביר תשומת לב לשמירה על בריאותם. הדבר נכון בייחוד לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר כגון אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות או מחלות כרוניות ודרי רחוב. מערך הבריאות העביר לכלל מנהלי המסגרות שבפיקוח המשרד הנחיות ברורות להגנה על חיי הדיירים, כולל הקפדה על הימנעות מחשיפה לשמש מיזוג ככל האפשר, זמינות מים קרים, מנוחה בצל ושימת לב לשינויים במצב הבריאות באופן תכוף. בבתי האבות ובפנימיות חודדו הנהלים, וברשויות המקומיות תוגברו צוותי השטח לאיתור וסיוע לדרי רחוב. אנחנו מזמינים כל אזרח שחש במצוקה לפנות למוקד 118 של משרד הרווחה ולקבל סיוע".
גם אילן מיכאל בן ה-37 נשוי מהעיר אשקלון, מרגיש את הקושי הכלכלי בשנה האחרונה ובעיקר בימים האחרונים החמים לקראת גל החום הצפוי. "אני לא יכול להרשות לעצמי להדליק מזגן ב-1200 שקלים, החשמל עלה, החיים בישראל נהיו יקרים יותר ואני מעדיף להזיע בבית מאשר לשלם את החשבון בסוף החודש".
"אני עובד ללא הפסקה, גם אשתי בתור אשת חינוך ועדיין חושבים על כל שקל. יש לי מאוורר, אני מדליק אותו גם, אבל גם על זה אני חושב פעמיים. אני עובד וגם אשתי, עושים הכל כדי להתפרנס בכבוד, אבל זה מתחיל להרגיש לנו כמו משימה בלתי אפשרית. אנחנו גם חוסכים בחשמל כמה שניתן, כדי להמשיך לשלם שכירות, גם המחיר של האוטובוס עלה ונסיעה למקום ממוזג גם עולה ביוקר. האוכל עלה ואנחנו גם בוחרים מה לקנות, אנחנו חושבים גם על לגדל ילדים ויודעים שזה יהיה קשה במדינה יקרה כמו ישראל", סיפר.
עו"ד בקי כהן-קשת מהפורום למאבק בעוני, הוסיפה: "חום קיצוני זה אירוע שקורה יותר ויותר בישראל ופוגע בייחוד באוכלוסיות מוחלשות. זאת, בשל העלות הגבוהה של הפעלת מזגנים ומגורים בבתים שכולאים חום ובאזורים מיעוטי הצללה וירק. המדינה צריכה ליצור מענים קבועים ביצירת מפלטי חום קהילתיים שיהיו מפוזרים באזורי מגורים בעיר , אזורים שיהיו פתוחים לציבור ומקוררים שישמשו את הציבור לשהייה במשך שעות החום בלא כמובן שזה יעלה להם כסף. המקום ישמש לשגרת חירום וכן להפסקת חשמל. ראוי להיערך מראש בהכנת מקומות עם מערכת גיבוי לחשמל סולארית, מתקני מים קרים, מקרר, מיזוג בפנים והצללה וירק בחצר".
לדבריה, ניתן וראוי לחבר למענים קהילתיים וחינוכיים ברשות המקומית כך שהמקומות האלה יהיו גם מקום למפגש קהילתי וחברתי וישרתו הורים וילדים, קשישים וכו בהתאם לצורכי הקהילה בכל מקום. "מדובר בתכנון, הערכות מראש והתאמת מבנים כמו בתי ספר, מקלטים ציבוריים, בתי כנסת, שיתוף הקהילה וידוע שלו על מנת שיהיו מגוון מענים לציבור כמפלט מהחום הכבד בלא הפעלת מזגן בבית", סיכמה.