היחסים בין מצרים הרשמית לבין ארגון הטרור חמאס תמיד ידעו יותר מורדות מאשר עליות. מזה יותר משבועיים שחמאס, שלוחת תנועת "האחים המוסלמים" ברצועת עזה, יוצא בפומבי נגד מצרים ומאשים אותה בכמויות המעטות של הסיוע ההומניטארי שנכנס לרצועה. האשמות אלו גרמו לבכירים במצרים, כולל הנשיא א-סיסי, להגן בפני המצלמות על עמדתה של מצרים ואפילו חלק מהפרשנים נשלחו לאולפנים בכדי להשתלח בצורה קשה במנהיגי חמאס.
הכל החל לפני שבועיים כאשר ח'ליל אל-חיה, האחראי בחמאס על רצועת עזה וראש משלחת חמאס למו"מ לעסקה - פרסם הצהרה מוקלטת שעסקה במצב ההומניטארי, ופנה בדרישה לתושבי מצרים וירדן שיפעלו משטחם למען הפלסטינים: "לתושבי ירדן, עליכם להגביר את מאמציכם על מנת להפסיק את הפשע הנתעב נגד אחיכם ונגד המקומות הקדושים שלכם - בכך שתמנעו מהימין הציוני להשיג את התוכניות שלהם ל'מולדת החלופית' ולחלוקת מסגד אל-אקצא. לתושבי מצרים, אנחנו יודעים שאתם כואבים את כאב אחיכם ברצועת עזה. תושבי מצרים, מנהיגי מצרים, צבא מצרים, השבטים במצרים ואנשי הדת של מצרים - אחיכם ברצועת עזה מתים בעוד הם על הגבולות שלכם וקרובים אליכם. ישראל הפכה את מעבר רפיח למעבר להרג והרעבה במטרה לבצע את התוכניות שלה לגירוש העם שלנו. לכן, אנחנו מצפים ממצרים שתגיד את המילה האחרונה ושלא תקבל שהאויב ישאיר סגור את מעבר רפיח לנוכח הצרכים של תושבי הרצועה".
יש לציין כבר כאן את המנגנון של העברת הסיוע ההומניטארי, שגם אותו הבהירו המצרים: מעבר רפיח מורכב מהצד המצרי, אשר בו שולטת מצרים, ומהצד הפלסטיני של המעבר, אשר בו שולטת ישראל מאז השתלטה עליו במהלך המלחמה. מצרים מאפשרת את הכנסת משאיות הסיוע ההומניטארי דרך הצד המצרי של מעבר רפיח, משם לבדיקה ע"י ישראל במעבר כרם שלום ומשם הן נכנסות לרצועה - בתוך כך, המצרים טוענים שהצד המצרי של מעבר רפיח פתוח כל הזמן.
למחרת דבריו של ח'ליל אל-חיה, יצא נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, לתקשורת - כשתחילה הבהיר בפני העם המצרי את המחויבות של ארצם להכנסה של כמה שיותר סיוע הומניטארי והסביר את המצב הקיים במעבר רפיח: "במהלך 21 החודשים האחרונים היינו מחויבים להכנסה של כמות גדולה ביותר של סיוע הומניטארי. הפעלתו של מעבר רפיח תלויה בהימצאותם של אנשים, גם מהצד הפלסטיני ולא רק מצידנו. היקף הסיוע הנמצא אצלנו והמשאיות שנכנסו לרצועה מאז תחילת המשבר - הוא גדול מאוד ואין מי שימנע מהם להיכנס. המוסר שלנו ואף גורם רשמי לא ימנע מהסיוע להיכנס, אבל בשביל שהסיוע ייכנס - צריך שיהיה תיאום מול הצד האחר הנמצא בתוך הצד הפלסטיני של מעבר רפיח. אני אומר לכל המצרים, אל תחשבו שהתפקיד שאנחנו ממלאים כלפי הפלסטינים הוא שלילי והתפקיד שלנו עבורם הוא מכובד ומסור".
"אין אחיזה בשטח"
מספר ימים לאחר הקריאה של ח'ליל אל-חיה ולאחר הבהרתו של הנשיא א-סיסי - גוף השייך לשלטון חמאס ברצועה, ששמו "ועדת החירום המרכזית ברצועת עזה" - המשיך בקו נגד מצרים ופרסם הודעה בה נטען שמצרים מנפחת מספרים לגבי כמויות הסיוע הנכנסות: "בעת בה כורעים יותר משני מיליון עזתים תחת הקושי של מצור חונק ותוקפנות ברברית מתמשכת - חלק מהגורמים הרשמיים במצרים ממשיכים לפרסם נתונים הסברתיים עם מספרים מנופחים. המספרים האלה - אין להם אחיזה בשטח".
בנוסף, בהודעה זו חמאס בעצם גם טען שמצרים לא מסייעת לעזתים וגם כאן הפצירו במצרים לפתוח באופן מלא את מעבר רפיח: " נתונים אלו מצידה של מצרים לחלוטין לא משקפים את המציאות, אלא תורמות להונאת דעת הקהל ולייפוי של תמונת הכישלון העצום והכואב בנוגע למילוי מינימום מצרכי הרצועה. אנחנו דורשים מהשלטונות במצרים שיפתחו באופן מיידי וללא תנאים את מעבר רפיח עבור סיוע הומניטארי ועבור ציוד חיוני לו זקוקים העזתים בכדי להישאר ברצועה".
אמירה אורון, לשעבר שגרירת ישראל במצרים וחברה בקואליציה לביטחון אזורי, הסבירה ל"וואלה" יותר בהרחבה על הקשר הכללי בין מצרים לחמאס: "מערכת היחסים בין מצרים לחמאס היא ארוכת שנים. חמאס מבחינת המצרים הוא תנועת בת של "האחים המוסלמים", שהיא תנועת טרור שהוצאה אל מחוץ לחוק במצרים אחרי המהפכה בשנת 2013" (הפלתו של מוחמד מורסי מהשלטון, ל"א).
אורון המשיכה וסיפרה כי "מצרים מאמינה במדינה מודרנית, אני לא אומרת בהכרח דמוקרטית, אלא מתנהלת כמו שאר המדינות בעולם - לפי חוקים בין-לאומיים ולפי אמנות ולא לפי האסלאם. המצרים זוכרים שאנשי חמאס עזרו בשנת 2011 ל'אחים המוסלמים' ונתנו יד לפעילות הטרור בסיני נגד צבא מצרים. אבל מצרים מתנהלת מול חמאס בצורה פרגמטית, כי רצועת עזה גובלת במצרים, אלו השכנים ואיתם מצרים צריכה להתנהל. כל אלמנט של ניהול עדיף בעיני המצרים על פני פאודה, כאוס ואי-סדר כללי, שזולג גם מעבר הגבולות".
אמירה אורון גם התייחסה להבדל בדעת הקהל המצרית לבין התקשורת הרשמית כלפי חמאס: "בשיח הציבורי במצרים הייתה תמיכה ועידוד לזוועות ה-07/10 והם קראו לזה אפילו 'מוקאוומה' - התנגדות בערבית. לאט לאט, מזה יותר משנה, הרבה מאוד פרשנים ועיתונאים בכירים מגנים את חמאס והמטירו עליו אש", מספרת אורון. "השיח התקשורתי במצרים כיום מבקר את חמאס ומטיל עליו את האשמה על מה שקורה ברצועת עזה ולסוגייה הפלסטינית, אשר עלולה להיעלם - לטענת המצרים".
כמו כן, אמירה אורון הסבירה מדוע דבריו של ח'ליל אל-חיה הסעירו את המצרים: "כעיקרון, חשוב לדעת שהסיוע ממצרים נכנס לרצועה בתיאום עם ישראל ולאחר בדיקה של המשאיות במעברים צד הישראלי. מה שעשה ח'ליל אל-חיה, היושב בקטר, בנאומו, הוא בעצם הלך על הראש של מצרים וקרא לפתוח את מעבר רפיח למעבר של אנשים וסיוע הומניטארי. מה שאל-חיה עשה זה שהוא תקף את המצרים בנקודה שהיא ממילא רגישה ושיש עליה שיח רב בעולם הערבי - בכך שמצרים שותפה לפשעי המלחמה וההרעבה, בראיית אנשים בעולם הערבי. המצרים מצהירים כל הזמן שמעבר רפיח פתוח כל הזמן, אלא שמה שסגור זה החלק במעבר בו שולטת ישראל. ח'ליל אל-חיה חטף גינויים מהתקשורת המצרית: 'תסתכל על הכרס שלך איך שהיא גדלה', 'אתה עושה מקאוומת אל-פנאדיק - אתם עושים התנגדות מבתי-המלון' ו-אל-חיה זה נחש בערבית, אז שיחקו עם השם הזה".
לגבי השאלה כיצד תשפיע מתיחות זו על תפקידה של מצרים כמתווכת במגעים לעסקה והאם בשל כך תפעיל יותר לחץ - אמירה אורון ענתה כך: "ח'ליל אל-חיה מתח את החבל ולא נראה שבטווח הקרוב הוא יוזמן למצרים, אבל מאידך - מצרים תמשיך להיות מאוד מעורבת ולהיות חלק מהמו"מ, כשכבר יש דיווחים על יוזמה חדשה של קטאר, ארה"ב וכמובן מצרים. מבחינתה של מצרים, היא תעשה הכל על מנת להגיע להפסקת אש, שזה הדבר הכי חשוב בעיניה - מכיוון שאם תהיה הפסקת אש, אז כל התסיסה נגדה תרד בכמה רמות. בנוסף ייכנס הסיוע ההומניטארי, שזה הדבר השני החשוב למצרים. זה ברור שמצרים תלחץ על חמאס במו"מ והיא לא תרפה בכדי שהסיפור ייגמר כבר על מנת שהביקורת מפנים ומבחוץ על מצרים תפחת".
כפי שאמירה אורון ציינה, הפרשנים בטלוויזיה הרשמית של מצרים ובעידודו של המשטר - פתחו במתקפה תקשורתית נגד חמאס בכלל, שאותו האשימו בהרס הרצועה ובמכירת הסיוע ההומניטארי שנכנס בחינם, ונגד ח'ליל אל-חיה בפרט, שאותו הגדירו כבוגד וכטרוריסט.
מוסטפא בכרי, אחד מהעיתונאים הבכירים במצרים, התייחס בתוכניתו בערוץ "סדא אל-בלד" לדבריו של אל-חיה - כשציין שרק לפני שנה אל-חיה עצמו אמר לו דברים הפוכים: "אני באוקטובר שעבר נפגשתי בקהיר עם ח'ליל אל-חיה ופרסמתי בזמנו את הדברים שאמר לי - הוא ברך על עמדתו של הנשיא א-סיסי לגבי סוגיית הגירוש והביע הערכה לעמדה ולתפקיד שממלאת מצרים להפסקת התוקפנות, להסרת המצור ולהעברת סיוע הומניטארי. הוא גם אמר שהעמדות של מצרים הן לא רגעיות, אלא קבועות ושמצרים לפני 'מבול אל-אקצא' (השם הפלסטיני לטבח ה-07/10 - ל"א) הייתה עורק ראשי לאספקת מצרכים עבור רצועת עזה ולהקלה במעבר הסחורות עבור סוחרים - כאשר אלו נעצרו רק בגלל ההשתלטות של ישראל על הצד הפלסטיני של מעבר רפיח. הוא גם אמר לי שהעמדה של מצרים לגבי תוכניות הגירוש היא תקיפה ושהעמדה עליה הכריז הנשיא א-סיסי מהרגעים הראשונים לתוקפנות הישראלית על רצועת עזה - הייתה סלע שניפץ את התוכנית של ישראל לחסל את הסוגייה הפלסטינית".
מצרים, כמו כל מדינה ערבית ובעיקר כמדינה הרואה כעצמה ציר מרכזי בעולם הערבי והאסלאמי, עומדת על רגליה כאשר זה מגיע לפגיעה ביוקרתה. אך דברים שמסר אוסאמה א-דליל, עיתונאי מצרי המקורב לשלטון, בריאיון לערוץ אל-ערביה - אולי חושף מה החשש האמיתי של מצרים לנוכח ההאשמות מצד חמאס, כשכך אמר: " בכדי שאכניס אוכל, שתיה ודלק דרך הגבול הצר של רצועת עזה, אז עליי לפתוח במלחמה כוללת לאורך 245 ק"מ (של הגבול עם ישראל - ל"א) מטאבא ועד רפיח". מצרים יודעת שאם יהיה מענה לקריאות של חמאס, אז המשמעות היא התנגשות מול ישראל - דבר שמצרים לא מחפשת כעת. כפי שכבר צויין, המטרה הדחופה יותר של מצרים היא להביא להפסקת אש שתוביל להפחתת המתיחות באזור ובתוך מצרים. לכן, כבר היום ראינו דיווחים המדברים על כך שמצרים מסכימה שמשלחת חמאס, בראשותו של אותו ח'ליל אל-חיה, תגיע לקהיר במטרה להלבין את העניינים מול מצרים ואולי בכדי לפתוח פתח לחזרה למו"מ מול ישראל לעיסקה להפסקת אש ושחרור חטופים - כשניסיון פיוס זה נעשה בתיווכה של טורקיה, מי שבעבר הייתה מהתומכות הגדולות של 'האחים המוסלמים' והאוייבת העיקרית של מצרים.