עשרות ילדים ברמלה מעידים כי הם אינם מרגישים בטוחים - לא בבית, לא בדרך לבית הספר ולא בפארקים השכונתיים. בשלושת החודשים האחרונים בלבד התרחשו בעיר לפחות ארבעה מקרים חמורים של שוד ואלימות נגד קטינים: בן 9 שהוכה קשות ונשדד, בן 14 שהותקף בשוקר חשמלי ושני בני 15 שנשדדו באיומי אקדח ובאיומי סכין. מה שבעבר נחשב למקרה חריג הופך לשגרה המטילה פחד על ילדים בעיר.
ההורים מספרים כי הפחד כבר חלחל לשגרת היומיום. "אנחנו לא מרגישים בטוחים אפילו ליד הבית", אמרו לוואלה. "זה לא משנה אם זה בשכונה, בפארק או בדרך חזרה מבית הספר - התחושה היא שאפשר להיתקל באלימות בכל רגע". לדבריהם, המקרים הבולטים בתקופה האחרונה כללו אלימות פיזית קשה, חלקם באור יום ובמקומות ציבוריים, והמסר שהם מקבלים הוא שאין מקום בטוח לילדים.
רינת וקנין, אם לחמישה, משחזרת את הערב שבו בנה בן ה־9 נשדד ממש מתחת לביתם. "ישבתי עם חברים בגינה, הבן שלי נסע עם הקורקינט בשביל האופניים, בסך הכול שבעה מטרים מהשער", היא מספרת. "פתאום הגיעו שני רעולי פנים, נתנו לו מכות ולקחו את הקורקינט. הוא הגיע הביתה בבהלה, כולו רועד ובוכה. ישר הבנתי שאני לא מחכה לאף אחד, התחלתי לחפש אותם בעצמי. שאלתי בפארקים, נכנסתי לבתים, דיברתי עם שכנים. עד ארבע בבוקר הייתי בחיפוש אחריהם", הוסיפה.
לדבריה, "זה אבסורד שאנחנו, כאזרחים, משלמים אגרת שמירה לעירייה, אבל אני לא זוכרת שראיתי כאן סיירת אפילו פעם אחת. מאז המקרה הבן שלי בטראומה, מפחד לצאת מהבית לבד, וזה כואב לי כאמא לראות את זה".
בחודש מאי התרחש מקרה נוסף, הפעם בדרך מבית הספר הביתה. אורלי, אם לילד בן 14 על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, מספרת: "הוא עבר בפארק עופר, כשילד בערך בגילו הגיע עם קורקינט חשמלי ואמר לו 'בוא תראה משהו'. פתאום שלף שוקר חשמלי וחישמל אותו. הוא חזר הביתה בוכה, בלי להרגיש את היד. לקחנו אותו מיד לבית החולים, ורק אחרי כמה שעות הוא התאושש. הגשנו תלונה, היינו שעתיים במשטרה, אבל מאז - דממה".
אורלי הוסיפה: "אף אחד לא עדכן אם יש חשודים, אם מישהו נחקר או נעצר. בתקופה הראשונה אחרי המקרה לא נתתי לו ללכת לבד - הייתי מלווה אותו לבית הספר ובחזרה. לראות את הילד שלך מותקף כך, בלי שום סיבה, זה מבהיל בצורה שקשה להסביר".
המקרה השלישי התרחש ביום חמישי האחרון, בשעה 05:30 בבוקר, ברחוב שבזי. אם נוספת, שביקשה להישאר בעילום שם, מספרת: "הבן שלי, בן 15, היה בדרכו הביתה עם חברים, כשצעיר רעול פנים מהמגזר הערבי הגיע לעברו על קורקינט. הוא שאל אותו מאיזו משפחה הוא, וכשהבן שלי ענה, דרש את הטלפון. כשהוא לא מסר אותו מיד, האלמוני הרים את החולצה והראה שיש לו אקדח. הבן שלי הבין שאין לו ברירה, מסר לו את האייפון וחזר הביתה רועד".
האם סיפרה על הרגע בו ניגשה לתחנת המשטרה: "הגשתי תלונה במשטרה, אבל נאמר לי שהילד עצמו צריך להגיש, אז היום אנחנו צפויים להגיע שוב לתחנה יחד איתו. זה לא מקרה בודד - בפארקים כאן רואים כל הזמן רעולי פנים שמפחידים ילדים. ככה אי אפשר לחיות".
באותו יום חמישי, כך מספרת אם אחרת, נשדד בנה, בן ה־15, באיומי סכין. "הוא חזר הביתה בפאניקה, אחרי ששדדו ממנו את הטלפון וברחו", היא אומרת. "למה הילד שלי לא יכול להסתובב בביטחון ברחובות? ואם הוא היה מנסה להתנגד, מי יודע איך זה היה נגמר. כשפנינו למשטרה, אמרו לנו שבאותן שעות נשדדו ילדים נוספים בעיר, אחד מהם מקורקינט. הלוואי שימצאו את מי שעשה את זה ויתנו לו עונש ראוי. מאז המקרה הילד שלי מסתובב עם פחד מתמיד, בלי תחושת ביטחון".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל רואה בחומרה את הפשיעה האלימה ברחוב הערבי ומנהלת אכיפה חסרת פשרות למען שלום הציבור, ובכלל זה אכיפה ממוקדת בכל המישורים, באופן סמוי וגלוי, לצד תביעה מחמירה. מדובר באכיפה נחושה המשלבת מערכי מודיעין, כוחות משימה ייחודיים ומגוון יחידות משטרתיות, המביאות להצלחה בפענוחים, בחשיפה ותפיסה של מאות פריטי אמל"ח, לרבות כלי נשק, רימונים, מטעני חבלה ותחמושת וכן ביצוע מעצרים אפקטיביים לשם הרחקת העבריינים אחר סורג ובריח.
באשר לתיק שצוין, עם קבלת מידע נוסף המבסס תשתית ראייתית נוסיף ונחקור. עוד נדגיש, כי הטיפול הממוקד בפשיעת הנוער בעיר, כוללת אכיפה לצד מהלכי מניעה, מיפוי ומיקוד בנקודות חיכוך, שילוב גורמי רווחה והליכי תביעה, בהתאם".