החרפת המשבר ההומניטרי בעזה וההחלטה של הקבינט לכבוש את העיר עזה דחפו את גרמניה להגביל בסוף השבוע את יצוא הנשק לישראל, על רקע זעם ציבורי הולך וגובר אך בצעד רגיש מבחינה היסטורית עבור ברלין.
הקנצלר השמרני פרידריך מרץ, מהמנהיגים הפרו-ישראלים הבולטים בעולם, אמר ביום שישי בהצהרה על החלטתו שמעשיה של ישראל לא ישיגו את יעדי המלחמה המוצהרים שלה: חיסול חמאס או החזרת החטופים הישראלים הביתה.
זאת תפנית משמעותית עבור מרץ, שאחרי ניצחונו בבחירות בפברואר אמר שיזמין את בנימין נתניהו לגרמניה על אף צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש הממשלה.
השינוי משקף כיצד תמיכתה של גרמניה בישראל "בכל תנאי", המושרשת באחריות ההיסטורית על השואה, עומדת למבחן חסר תקדים על רקע ההרס הנרחב בעזה ותמונותיהם של ילדים רעבים שמפוררות מדיניות של עשורים.
"זה משמעותי כי מדובר בצעד הקונקרטי הראשון של הממשלה הגרמנית הזו. אבל לא הייתי רואה בכך פניית פרסה, אלא 'יריית אזהרה'", אמרה מוריאל אסבורג, חוקרת במכון הגרמני לעניינים בינלאומיים וביטחון.
המהלך הוא שיאה של הקשחת הטון של הממשלה הגרמנית ביחס להסלמה במלחמה בעזה, אך היא עדיין נמנעה מצעדים חריפים יותר שלהם קראו מדינות אירופיות אחרות וחלק מחברי הקואליציה של מרץ. לפי ההחלטה של הקנצלר, השעיית משלוחי הנשק לישראל תהיה תקפה רק לכאלו שניתן להשתמש בהם בעזה.
הצעד משקף את השינוי בדעת הקהל בגרמניה. לפי סקר שפורסם ביום חמישי, יום לפני ההחלטה של מרץ, 66% מן הגרמנים רוצים שממשלתם תגביר את הלחץ על ישראל כדי שתשנה את התנהלותה. זהו שיעור גבוה מאפריל אשתקד, אז כ־57% מן הגרמנים סברו שממשלתם צריכה לבקר את ישראל בחריפות רבה יותר מאשר בעבר על פעולותיה בעזה.
על אף שגרמניה משתתפת בהצנחת סיוע לעזה, 47% מן הגרמנים סבורים שממשלתם עושה מעט מדי עבור הפלסטינים, לעומת 39% החולקים על כך.
אך אולי הנתון הבולט מכול הוא שרק 31% מן הגרמנים מרגישים שיש להם אחריות מוגברת כלפי ישראל בשל ההיסטוריה של ארצם, בעוד ש-62% אינם חשים כך.
הממסד הפוליטי בגרמניה רואה בעצמו ככזה הנושא באחריות מיוחדת כלפי ישראל לאחר שואת הנאצים, מדיניות שנוסחה ב־2008 בידי הקנצלרית דאז אנגלה מרקל בעת ביקורה ההיסטורי בכנסת.
ימים לפני ביקורו בישראל בחודש שעבר, הדהד שר החוץ של מרץ, יוהאן ואדפול, את הגישה הזו, כשאמר לעיתון "די צייט" שברלין אינה יכולה להיות "מתווך נייטרלי". "מפני שאנו צד. אנו עומדים לצד ישראל", אמר בקו דומה להצהרות של דמויות שמרניות נוספות במפלגתו של מרץ.
אך שותפתו לקואליציה, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, מובילה קו תקיף יותר נגד ישראל הכולל דרישה לסנקציות.
אדיס אחמטוביץ', דובר למדיניות חוץ מטעם המפלגה, אמר שהשעיית משלוחי נשק היא רק הצעד הראשון. "יש לנקוט צעדים נוספים, כמו השעיה מלאה או חלקית של הסכם האסוציאציה (של האיחוד האירופי), או פינוי רפואי של ילדים פצועים קשה", אמר אחמטוביץ' למגזין "שטרן". "יתרה מכך, סנקציות נגד שרים ישראלים אינן יכולות עוד להיות טאבו".
הפילוג סביב הנושא בגרמניה בא לידי ביטוי גם בתקשורת. בשני מאמרי מערכת מרכזיים שפורסמו בסוף יולי, האשים המגזין "דר שפיגל" את ישראל בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי וגינה את מה שכינה מעורבות היתר של ממשלת גרמניה. שער הגיליון הציג תמונת נשים מעזה מושיטות קערות ריקות עם הכותרת: "פשע".
במקביל, עיתון "הבילד" שבבעלות אקסל שפרינגר - קבוצת המדיה הגדולה בגרמניה - גינה את היעדר הזעם על חמאס, והצביע על מה שתיאר בתור תחושות אנטי-ישראליות גוברות והפגנות חד-צדדיות.
פיליפ פּיאַטוֹב, כתב העיתון שחשבון ה-X שלו נמצא תחת מעקבק של הקנצלר, האשים אותו ביום שישי בכך שהוא פועל בצורה דומה לזו שביקר בעבר, ש"גרמניה מנתקת את התמיכה בבעלת בריתה באמצע מלחמה."
ישראל מכחישה שהיא נוקטת מדיניות של הרעבה בעזה, ואומרת כי חמאס, שרצח כ-1,200 בני אדם במתקפתו ב-7 באוקטובר וחטף 251 איש, יכול לשים קץ למשבר אם ייכנע. לפי משרד הבריאות בעזה, הנשלט בידי חמאס, המלחמה של ישראל ברצועה הרגה יותר מ־60 אלף פלסטינים.
מבקרי הממשלה טענו שגישתה של גרמניה הייתה מהוססת מדי, דבר שהחליש את יכולתו המשותפת של המערב להפעיל לחץ משמעותי לסיום הלחימה ולהסרת ההגבלות על הסיוע ההומניטרי לעזה. עד כה, גרמניה אף נזהרה מתמיכה בסנקציות מוגבלות כמו השעיה חלקית של הגישה של ישראל לתוכנית הדגל של האיחוד האירופי למימון מחקר מדעי.
לדברי מומחים, יש גם סיבות נוספות להססנות הגרמנית בביקורת על ישראל מעבר לעברה הנאצי, בהן יחסי הסחר ההדוקים עם ישראל וארצות הברית.
גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה של ישראל אחרי ארצות הברית, אך היא גם רוכשת מישראל מערכות הגנה אווירית כחלק משדרוג מקיף של כוחותיה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022, כולל מערכת היירוט "חץ-3".
בנוסף לכך, בשבוע שעבר הודיעה חברת "אלביט" על עסקה בהיקף 260 מיליון דולר עם חברת "איירבוס" שתצייד את מטוסי A400M של חיל האוויר הגרמני במערכות הגנה מונחות לייזר.
"יש להימנע מיהירות גרמנית", אמר לרויטרס פולקר בק, חבר פרלמנט לשעבר ויו"ר האגודה הגרמנית־ישראלית. "אם ישראל תגיב בהגבלת אספקת נשק לגרמניה, עתיד הביטחון האווירי הגרמני ייראה קודר."