בתגובה שהגישה לבית המשפט בהליך פלילי, הסתמכה חוקרת במשטרה על מידע שגוי שנוצר על ידי בינה מלאכותית - מבלי לבדוק אותו. כך פורסם היום (חמישי) בהחלטה שנקבעה על יד נציב תלונות הציבור השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין.
לפי התלונה שהוגשה, במהלך דיון משפטי על נאשם שביקש את השבת מכשיר הטלפון שלו שנתפס על ידי המשטרה, השתמשו חוקרות משטרה באופן רשלני ולא מבוקר במידע שהופק על ידי בינה מלאכותית. הנציב פינקלשטיין קבע כי התלונה שהוגשה נגד אותה שוטרת מוצדקת, וציין שהחוק שעליו התבססה תגובת המשטרה, כלל לא קיים והוא למעשה המצאה של הבינה המלאכותית.
בהחלטה נכתב כי מדובר בהתנהלות חמורה ומוזרה של יחידת החקירות, שהסתמכה בעיוורון על מידע שגוי, וכי נציגת המדינה, שאמורה לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, עשתה את ההיפך.
במשטרה הגיבו כי בעקבות המקרה גובשה הנחיה חדשה לשימוש בבינה מלאכותית, שנשלחה לכל חוקרי המשטרה. בנוסף, עקב חומרת המקרה והחשש שהוא יחזור על עצמו, העביר פינקלשטיין את החלטתו ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן על מנת שישקלו לקבוע כללים ברורים לשימוש בבינה מלאכותית מצד רשויות האכיפה.
עורכי הדין תמיר קלדרון ורמי זועבי ממשרד דורון, טיקוצקי ושות', שייצגו את החשוד וזיהו בזמן אמת את השימוש השגוי של המשטרה בבינה מלאכותית ואת השימוש של אנשי המשטרה בסעיפי חוק שאינם קיימים במציאות, מסרו היום כי "אנו שמחים על כך שנציב תלונות הציבור דן בנושא, והמליץ לגבש הנחיות שיהוו נורמות ברורות לשימוש נכון בכלי בינה מלאכותית. אנו תקווה כי נוהל מסודר יופץ בהקדם לכל הגורמים הרלוונטיים, כך שמקרים דומים לא יקרו שוב בעתיד".