תחקיר משותף שמתפרסם היום במקביל בגארדיאן הביטי, ב "מגזין 972+" ו"שיחה מקומית" חושף את הסיכום בין המודיעין הישראל לענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט שעל פי התחקיר, העניקה לצה"ל גישה בלתי מוגבלת לאחסון בשרתי הענן של החברה, לצורך מעקב אחרי מיליוני פלסטינים בעזה ובגדה המערבית.
בתחקיר מתוארת פגישה שנערכה לקראת סוף שנת 2021 בין מפקד יחידת 8200 דאז, תת־אלוף יוסי שריאל, ומנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה במטה החברה הסמוך לסיאטל. על סדר יומו של שריאל עמדה תכנית להעביר כמויות אדירות של חומר מודיעיני מסווג, "עומסים רגישים" כהגדרתו, אל פלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט.
בפגישה, לפי מסמכים פנימיים, הציע נאדלה "להתחיל בעומסים מסוימים ואז להתקדם בהדרגה ל־70% מכלל נתוני היחידה, והדגיש כי "בניית השותפות היא קריטית" וכי מיקרוסופט מחויבת להקצות משאבים לשם כך. אנשי מיקרוסופט מצידם טוענים כיום כי נאדלה נכח בפגישה רק עשר דקות, ולא ידע על מהות הנתונים, ולא הביע תמיכה בתוכן המבצעי.
זמן קצר לאחר מכן, החלה יחידה 8200 להקים מערכת ענקית, מבוססת ענן Azure, המאפשרת איסוף, אחסון והשמעה חוזרת של מיליוני שיחות סלולר מדי יום של פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה.
המערכת, שנכנסה לפעולה בשנת 2022, נבנתה בשיתוף פעולה הדוק בין מהנדסי מיקרוסופט לבין צוותים טכנולוגיים של היחידה, שכלל תכנון שכבות אבטחה ייחודיות לפי דרישות הצבא. חלק מעובדי מיקרוסופט בישראל, בהם יוצאי היחידה, ידעו, לפי עדויות, על ייעוד הפרויקט. לפי מסמכים, שם היחידה נאסר במפורש לאיזכור במסגרת העבודה.
לפי התחקיר , עד חודש יולי 2025 אוחסנו בשרתי Azure בהולנד ובאירלנד כ-11,500 טרה-בייט של נתונים צבאיים, כ-200 מיליון שעות של אודיו. לא ברור אם כל המידע שייך ל 8200, אך לפי התכנון, היחידה ביקשה להעביר לענן עד 70% ממאגרי המידע שלה, לרבות חומרים מסווגים ביותר.
מקורות ביחידה סיפרו במסגרת התחקיר כי המידע סייע לאיתור מטרות לתקיפות אוויריות, כולל באזורים צפופי אוכלוסייה, לאחר ניתוח שיחות של אנשים סמוכים ליעד. אחרים טענו כי נעשה בו שימוש למעצר של אנשים, לסחיטתם או להצדקת הריגתם בדיעבד. "כשאין סיבה מספקת לעצור מישהו -מוצאים אותה במאגר", סיפר אחד המקורות.
המערכת גם שימשה להרחבת היקף המעקב: במקום להאזין למטרות מוגדרות מראש, המידע נשמר באופן גורף, וכך ניתן היה לחזור אחורה ולהאזין לשיחות של כל מי שהפך לעניין מודיעיני. המוטו הפנימי, לפי גורמים ביחידה, היה "מיליון שיחות בשעה".
שורשי הפרוייקט נעוצים בתקופה שלאחר גל פיגועי "הזאבים הבודדים" בשנת 2015, אז קידם שריאל הרחבת ההאזנות לכלל הציבור הפלסטיני. המעקב התבסס גם על מערכות בינה מלאכותית לניתוח מסרי טקסט, ובהן מערכת "הודעה רועשת" שסורקת מסרונים ומדרגת אותם לפי "סיכון" - למשל אם מופיעים בהם אזכורים לנשק או לרצון למות.
עם פרוץ המלחמה בעזה, גבר השימוש במערכת, גם כאשר תשתיות התקשורת בעזה נהרסו. לפי מקור ביחידה, התלהבות השימוש גדלה ככל שהמלחמה התקדמה ועלה הצפי ל"שליטה ארוכת טווח" ברצועה.
מיקרוסופט מסרה כי אין בידיה מידע על סוג הנתונים המאוחסנים וכי מעולם לא הייתה מודעת לשימוש בטכנולוגיותיה למעקב אחר אזרחים או לאיסוף שיחות סלולר. לדבריה, שיתוף הפעולה נועד לחיזוק הגנת הסייבר של ישראל. בדיקה חיצונית שהזמינה החברה "לא מצאה ראיות" לשימוש בטכנולוגיות Azure או AI לפגיעה באזרחים.
מדובר צה"ל נמסר כי העבודה עם חברות כמו מיקרוסופט מתבצעת על בסיס "הסכמים בפיקוח משפטי" ובהתאם לחוק הבינלאומי, במטרה "למנוע טרור ולהגן על ביטחון המדינה".