שתי נערות רכבו על קורקינט ברחוב שקט בראשון לציון. כשלפתע אחת מהן ביצעה סטייה חדה שמאלה, פגעה ברכב שחנה בצד הדרך ונפלה על הכביש. במקביל, רכב נסע בנתיב הנגדי ובאורח נס לא פגעה בנערה. כעת, שתי הנערות מוזכרות בדרישה משפטית שמופנית אל ביטוח ישיר, חברת הביטוח שמבטחת את שני הרכבים על סך שני מיליון שקלים.
בשלב זה עדיין לא מדובר בתביעה רשמית בבית המשפט, אלא דרישת תשלום לפני תביעה. דרישה זו מבוססת על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שבו נכתב: "אין אשמה? זה לא משנה".
החוק שמסדיר את הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל, קובע עיקרון פשוט. לפי החוק, מי שנפגע - מקבל פיצוי. לא משנה אם היה אשם, מי פתח דלת, או אם הרכב בכלל היה בתנועה. כל עוד יש פגיעה, האחריות נופלת על חברת הביטוח ולא בהכרח על הנהג.
במקרה הזה, הנערות כלל לא נתבעות או מאשימות איש, הן פונות ישירות לחברת הביטוח, ומבקשות לקבל פיצוי בגין הנזק הקשה שנגרם להן. בדרישתן, טענו השתיים כי "המראה גרמה לפגיעה, הרכב השני סיכן בעצם נוכחותו".
לפי נוסח הדרישה נכתב כי מראת הצד של הרכב החונה גרמה לרוכבת לאיבוד שיווי משקל ובעקבות כך להתנגשות. בנוסף, הרכב שחלף, יצר סיכון רק בעצם הימצאותו בנתיב בדיוק ברגע שבו הילדות היו שרועות על הכביש, כך לפי עורכי הדין.
לפי סעיפי הדרישה, הנזק שנגרם כולל שברים, פוסט טראומה, וכן, פיצוי עד גיל 72. הסכום הכולל שנדרש מחברת הביטוח "ביטוח ישיר" עומד על 2,209,984 ש"ח.
הילדה בת ה-13 שנפגעה, לא אובחנה עם אחוזי נכות רשמיים אך הדרישה כוללת בקשה להכרה בעשרות אחוזי נכות קבועים בעקבות שברים בעמוד השדרה, פגיעות נוירולוגיות, קושי בהליכה ופוסט טראומה. הפיצוי הנתבע כולל גם הוצאות עתידיות, עזרה מתמשכת, אובדן כושר השתכרות, טיפולים פיזיים ונפשיים עד גיל 72.
אמנם מדובר בדרישת תשלום ולא בפסק דין, אבל המסר ברור: גם כשלא עשית כלום, גם כשהרכב חונה, גם כשנסעת כחוק אתה עלול לשלם. האם עצם הנוכחות שלך במקום שבו מישהו נפגע מספיקה כדי שתידרש לפצות?
אם הדרישה הזו תבשיל לתביעה ובית המשפט יקבל אותה, נהגים בישראל יגלו שהגבול בין אחריות מוחלטת לחוסר אשמה, עלול להיות דק מאוד.
לדברי עורך הדין אדיר שויגמן, החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל אדם שנפגע בתאונת דרכים, בין אם כנהג, כנוסע או כעובר אורח - יקבל פיצוי הולם על נזקיו הגופניים והנפשיים. "החוק מבוסס על עיקרון של אחריות מוחלטת, ולכן אינו עוסק כלל בשאלת האשמה בתאונה, אלא מתמקד אך ורק בנזקי הגוף שנגרמו בפועל", הסביר עורך הדין שויגמן. לדבריו, הדבר חוסך דיוני הוכחות ארוכים ומפרכים, ומונע מצב שבו נפגעים נותרים להתמודד לבד עם פגיעות קשות וללא פיצוי.
"חשוב להבהיר", מוסיף שויגמן, "רכב שמעורב בתאונה הוא לאו דווקא רכב שפגע פיזית בנפגע. עצם העובדה שלרכב הייתה תרומה לגרימת התאונה - גם אם לא ישירה - עשויה לחייב את חברת הביטוח שביטחה אותו לשאת בנזקי הנפגע, כפי שקרה במקרה הנדון", הסביר.
עוד מדגיש עורך הדין שויגמן, כי לא במקרה החוק מחייב כל נהג בישראל לרכוש ביטוח חובה. "מדובר באחד הביטוחים היחידים שהמחוקק דורש מכל נהג - לא כדי להגן עליו עצמו, אלא כדי להבטיח שכל מי שייפגע בתאונת דרכים יכוסה", אמר. "זו מערכת שמבוססת על אחריות הדדית, ערבות ציבורית וצדק חברתי - ויש לה מקבילות גם במדינות רבות במערב".