ראש מטה אכ"א, תת אלוף אמיר ודמני, טען היום (שלישי) כי העלייה במספר מקרי האובדנות בצה"ל מקבילה לעלייה במספר המשרתים במילואים. את הדברים אמר בדיון של ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, שעסק בפעולות צה"ל למניעת אובדנות בקרב משרתים.
"אני רוצה להתייחס לנתונים, נאמרו כאן דברים לא מדויקים. יש עלייה במספר אירועי האובדנות, וזה לא מפתיע. לא מדובר בגל, אבל כל מקרה כזה הוא מקרה שלא אמור לקרות. בשנים 2024-2025 משרתים מאות אלפי חיילי מילואים - בהיקפים שלא נראו בשנים 2022-2023". כנשאל האם הוא יודע לומר כמה מקרים נמצאים בסימני שאלה, הגיב: "לא רוצה להתייחס לכך, על כל מקרה יש חקירה ולא אחשוף את הנתונים - אתם מוזמנים לזלזל במה שאני אומר".
"צה"ל פועל כל הזמן וגם לאורך השנים לצמצום מקרי האובדנות בקרב משרתים". הוסיף. "והוא פועל מאז השבעה באוקטובר במציאות ביטחונית מורכבת ועצימה. יש מענים מותאמים ורחבים שנדרשים לתת מענה אל מול המציאות". בין היתר דיבר על כך שבצה"ל הרחיבו את היקף הקב"נים בצה"ל בסדיר ובמילואים, את המנגנונים ותהליכי עיבוד לפני הכניסה לקרב או לפעילות מבצעית, בעיקר למי שמבצע פעילות מבצעית, אבל גם למעטפת שלהם.
"השיח על המספרים הוא לא בהכרח מועיל"
"אנחנו מדברים על שנת 2025 נכון לעכשיו ישנם 16 מקרים, בשנת 2024 היו 21 מקרים ובהשוואה ל-17 מקרים בשנת 2023 ו-14 מקרים בשנת 2022", הסביר. "חלק מהנתונים נמצאים בחקירות ויש כאן עניין לצנעת הפרט והשיח על המספרים הוא לא בהכרח מועיל. אני סופר לפי ההגדרות החוקיות מי שהיה בשירות פעיל. הוקמה ועדה כפי שהנחה שר הביטחון והרמטכ"ל כדי לטפל במקרים שיש קשר לאובדנות ובמצב החוקי כיום לא ניתן להכיר בהם. כמו כן, להסדיר את כל מה שקשור לשירות אחרי השירות".
"נכון להיום בשנת 2025 היו שבעה אנשי מילואים שלקחו את חייהם. ולפני זה הממוצע היה בין 0 ל-1. ההיקף של חיילי החובה לא השתנה מהותית. מקרי ההתאבדות עומד על ממוצע של כשבעה ובשנת 2025 יש שמונה. לכן אני אומר יש עלייה, יש עובדה שיש כאן הרבה אנשי מילואים מבשנים קודמות וכתוצאה מכך מקרי אובדנות של אנשי מילואים שלא היו כאן בהיקפים אלה".
ודמוני הוסיף ודיבר על אריאל מאיר טמן, ששם קץ לחייו לאחרונה לאחר שירותו במחנה שורה: "אני לא מקל ראש בנושא. היה שם צוות מאוד גדול לאורך כל הזמן, אני ליוויתי את הנושא של מחנה שורה באופן אישי. גם את הטיפול בנושא החטופים, היה שם צוות גדול עם ניטור וטיפול. מדובר באנשים שהיו שם למעלה משנה וחצי. היה שם ליווי של בריאות הנפש בצורה מוגדרת מאוד. מטפל במחנה שורה קיבל טיפול כמו לוחם".
"צריכות לדאוג לבעלים שלנו שלא ישלחו יד בנפשם - מי יטפל בילדים שלנו?"
שמרית טוביאנה שבעלה שירת 436 יום במחנה שורה, אמרה כי טענותיו אינן נכונות: "כל המשפחות דואגות וחרדות שכל העול של הטיפול עלינו. אנחנו צריכות לדאוג לבעלים שלנו שלא ישלחו יד בנפשם בבוקר. לא היו ימי הסתגלות, בעלי סיים מילואים ביום שישי וביום ראשון הוא התייצב בעבודה. הם לא ישנים, מרגישים שהם לא יכולים להריח שום דבר. מי יטפל בילדים שלנו?".
"חיילי המילואים הפכו להיות כמו בצבא סדיר", הוסיפה שפרה שחר מנכ"לית בית חם לכל חייל, "לא זכור לי מתי הם שירתו כל כך הרבה זמן ברציפות. אנחנו שנתיים באירוע ולא נותנים תשובות. יש כנראה עניין כספי. אני לא יכולה לספור את מספר הפניות בהן חיילי מילואים ששירתו 100 - 300 ימים מוכרחים להיכנס ולא נותנים להם אפילו לראות קב"ן".