שיטפון בזק פגע היום (שלישי) בעיירה באזור ההימלאיה בהודו, ולפחות ארבעה אנשים נהרגו. בנוסף לכך, כמאה איש נוספים מוגדרים נעדרים. המים השוצפים התפרצו דרך עמק הררי צר, והרסו מבנים, כולל בתי מלון, בעיירה דהראלי שבמדינת אוטראקהאנד.
"המצב חמור", אמר שר ההגנה במדינה, סנג'אי סת'. "קיבלנו מידע על ארבעה הרוגים וכ-100 אנשים נעדרים. אנו מתפללים לשלומם". ראש ממשלת מדינת אוטראקהאנד, פושקאר סינג דהאמי, אמר שצוותי חילוץ נפרסו בשטח "בכוננות מלחמה". לדבריו, השיטפון החל בעקבות "פרץ עננים" ואמר שההרס "מצער" מאוד.
סרטונים שפורסמו בתקשורת ההודית הראו זרם אימתני של מים בוציים שסחף מבני דירות רבי קומות באזור התיירותי, כמו גם אנשים שניסו להימלט מפני נחשול הפסולת. במקומות מסוימים, הבוץ הגיע עד גגות הבתים.
צבא הודו עדכן ש-150 חיילים הגיעו לעיירה, וסייעו בחילוץ כ-20 אנשים ששרדו השיטפון. "מפולת בוץ עצומה פגעה בדהראלי, והובילה לזרם פתאומי של פסולת ומים דרך העיירה", מסר הצבא, שפרסם תמונות מהעיירה ההרוסה.
מפקד כוח התגובה לאסונות במדינה, ארפאן ידובאנשי, אמר כי הבוץ הגיע לעומק של עד 15 מטרים במקומות מסוימים, והציף מבנים שלמים. "מאמצי החיפוש והחילוץ נמשכים, ונעשה שימוש בכל המשאבים הזמינים כדי לאתר ולפנות את כל האנשים שנותרו תקועים", אמר דובר הצבא.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הביע את תנחומיו והבטיח לעשות את מירב המאמצים כדי לסייע.
उत्तरकाशी के धराली में कितनी जनहानि हुई, इसका अंदाजा इस वीडियो को देखकर लगाया जा सकता है। ?#uttarkashi pic.twitter.com/vaufRJXsdl
— bhUpi Panwar (@askbhupi) August 5, 2025
השירות המטאורולוגי של הודו פרסם אזהרת "קוד אדום" לאזור, וציין שגשמים "כבדים ביותר" ירדו בחלקים מבודדים של אוטראקהאנד.
שיטפונות ומפולות קטלניות הם תופעה נפוצה בעונת המונסון מיוני עד ספטמבר, אך מומחים אומרים כי שינויי האקלים, יחד עם תהליך העיור, מגבירים את תדירותם וחומרתם.
ארגון המטאורולוגיה העולמי של האו"ם אמר בשנה שעברה כי שיטפונות ויובש הולכים ומתגברים הם "אות מצוקה" של העתיד לבוא, כששינויי האקלים הופכים את מחזור המים של כדור הארץ לבלתי צפוי יותר ויותר.
"האובדן ההרסני הזה חייב להיות קריאת ההשכמה הסופית שלנו", אמר פעיל האקלים הרג'יט סינג מניו דלהי. "הטרגדיה הזו היא שילוב קטלני", הוסיף.
לדבריו, "ההתחממות הגלובלית מעצימה את המונסונים שלנו עם גשמים קיצוניים, בעוד שבשטח, המדיניות שלנו של הריסת גבעות, בנייה לא מדעית, לא ברת קיימא וחסרת אחריות, וחסימת נהרות למען מה שמכונה 'פיתוח', הורסים את ההגנות הטבעיות שלנו".