מחלק העיתונים האחרון של פריז, שמתמיד בעבודתו זה יותר מ-50 שנה, יקבל בחודש הבא את אחד האותות המכובדים ביותר בצרפת בטקס רשמי.
עלי אכבר בן ה-73, שהגיע לצרפת מפקיסטן ב-1973, מחלק ומוכר מדי יום עיתונים במרפסות בתי הקפה והמסעדות ברובע הלטיני האופנתי של הבירה. הוא עושה זאת תוך שילוב של הומור ומרץ שנועדו להקסים את היושבים ולעצור את הירידה במכירות.
בספטמבר, הנשיא עמנואל מקרון יעניק לו את אות אביר המסדר הלאומי למצוינות, המוקיר שירות יוצא דופן לצרפת בתפקיד אזרחי או צבאי. אכבר, שנולד ברוואלפינדי שבצפון פקיסטן, החל את דרכו במכירת עותקים של השבועון הסאטירי "שרלי הבדו" לסטודנטים בסורבון ובמוסדות סמוכים.
מוכרי עיתונים ברחובות היו כבר זן הולך ונעלם בפריז עוד בשנות ה-70, כשהטלוויזיה החליפה בהדרגה את העיתונות המודפסת כמקור החדשות העיקרי, תהליך שהואץ עם הופעת האינטרנט. אך אכבר, מוכר העיתונים האחרון שמכתת את רגליו ברחובות הבירה הצרפתית, הצליח לשמר את המסורת עם חיוך, חוש הומור מחוצף ומסירות מוחלטת.
"אני פשוט אוהב את ההרגשה של הנייר", אמר אכבר. "אני לא אוהב טאבלטים וכל הדברים האלה. אבל אני כן אוהב לקרוא. כל דבר. ספרים אמיתיים. אבל לעולם לא על מסכים".
לדבריו, "יש לי דרך מסוימת למכור עיתונים. אני מנסה לספר בדיחות כדי שאנשים יצחקו. אני מנסה להיות חיובי וליצור אווירה. אני מנסה להיכנס ללב של אנשים, לא לכיס שלהם", אמר.
אך העבודה שלו הפכה לקשה בהרבה בעידן הפרסום הדיגיטלי. "אני מוכר כ-20 עותקים של 'לה מונד' בשמונה שעות. הכל דיגיטלי עכשיו. אנשים פשוט לא קונים עיתונים", אמר. למרות האתגרים, אכבר מתכוון להמשיך למכור עיתונים כל זמן שיהיה כשיר פיזית לכך.
חנויות אופנה יוקרתיות ומסעדות החליפו במידה רבה את חנויות הספרים, שפעם היו ביתם של כמה מהפילוסופים הנודעים של המאה ה-20, ברובע הלטיני. תושבים רבים אומרים שאכבר הוא בין הדברים הבודדים השומרים על האותנטיות של השכונה.