הממשלה אישרה היום (שני) את הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. ההצעה של שר המשפטים יריב לוין, לסיים את כהונתה אושרה פה אחד. עם זאת, לפי החלטת המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, הפיטורים לא ייכנסו לתוקף לפני שבג"ץ ידון בנושא, וכעבור זמן קצר עצר את הדחתה.
בתוך כך, בהרב-מיארה הפיצה מכתב פנימי לעובדי משרד המשפטים וכתבה: "לחץ פוליטי לא ירתיע אותי. ההחלטה להדיח אותי ניתנה שלא כדין".
"בהמשך להחלטתי מיום 18.7.2025, ניתן בזאת צו ארעי שלפיו תושהה החלטת הממשלה מהיום על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, על כל המשתמע מכך, עד למתן החלטה אחרת", כתב סולברג. "בתוך כך, לא יחול בתקופה זו שינוי כלשהו בסמכויות היועצת המשפטית לממשלה ובסדרי העבודה הנוהגים בינה לבין הממשלה; אף אין להכריז על מחליף או ממלא מקום. כמו כן, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 13.7.2025: מובהר בזאת, למען הסר ספק, כי מעמדן הנורמטיבי של חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל החלטות רשויות התביעה, בעינו עומד, ולא חל בו כל שינוי, לכאן או לכאן".
סולברג הוסיף כי "תגובות לבקשות למתן צווי ביניים תוגשנה עד יום 7.8.2025. העתירה תועבר לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בתוך 30 יום ולא יאוחר מיום 4.9.2025. העותרים יוכלו להגיש עתירות מתוקנות, בהתאם לתשתית העובדתית העדכנית, עד 10 ימים טרם מועד הדיון שייקבע; תגובות המשיבים תוגשנה עד 4 ימים עובר למועד הדיון".
סולברג קבע כי "בהתחשב בצורך לקבל את תגובת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה באשר לכלל נסיבות העניין והסוגיות שעל הפרק, תשוב היועצת המשפטית לממשלה ותשקול את האמור בסעיף 19 לתגובה מטעמה מיום 7.7.2025".
בהרב-מיארה לא הגיעה לישיבה, כמו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל ניגוד עניינים עקב כתבי האישום נגדו. הסיבה שהממשלה ביקשה להדיחה היא הטענה כי יש ביניהן חילוקי דעות מהותיים, וכי היא אינה מאפשרת לממשלה לקדם את מדיניותה ואת הליכי החקיקה.
לטענת בהרב-מיארה, ברוב המקרים היא סייעה לממשלה לקדם את מדיניותה, כולל הצעות חוק. לדבריה, חילוקי הדעות נובעים רק כשהממשלה ביקשה לפגוע בשלטון החוק ולקדם מדיניות והליכי חקיקה שמנוגדים לחוק ולפסיקת בג"ץ.
שר המשפטים יריב לוין אמר בישיבת הממשלה: "בניגוד לכל מה שנטען במכתב של היועצת, הממשלה עשתה תהליך מאוד ארוך לפני שהגענו לדיון היום. במשך תקופה ארוכה מאוד נעשו ניסיונות לעבוד איתה בשיתוף פעולה. זה לא שעל היום הראשון של הממשלה ניסינו להדיח אותה. מעבר לזה, התהליך בעניינה נמשך מספר חודשים. ראשית, עם ההצעה להביע ביועצת אי אמון. נתנו לה את כל ההזדמנויות להביע את עמדתה. היא לא התייחסה עניינית לטענות בשום שלב. התהליך החל בטענות רבות של שרים ושל מזכיר הממשלה, שהועלו כלפיה בישיבות הממשלה ובהזדמנויות נוספות".
השר לוין המשיך: "במסמך הטענות הראשון, שהתפרס על פני כמעט 900 עמודים, פורטו הטענות בעניינה. אחר כך, בדיון בממשלה על הצעת אי האמון בה, בדיון על הקמת ועדת השרים, לאחר מכן בשני השימועים בוועדת השרים, ולבסוף גם בשימוע בממשלה. בכל המקרים האלה היועצת לא מצאה לנכון לבוא, לא לשלוח נציג, ואפילו לא לתת התייחסות עניינית לטענות כלפיה. הדבר מעיד על הזלזול העמוק שלה בממשלה. אם אנשים שאת אמורה לעבוד איתם ביחסי אמון חשים כך, ואת חושבת שזה לא מוצדק, בואי ותשיבי לטענות. בנוסף, במצב שבו עובד מדינה, בכיר ככל שיהיה, מוזמן לממשלה ובוחר שלא להגיע, זה מעיד על הזלזול שלו. הדבר מעיד גם על כך שהיועצת ניצלה את זכויותיה".
במהלך הישיבה אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "המשנה שלה היה כאן והלך. צריך לקחת את זה בחשבון. תקעה מקלות בגלגלים של המשטרה ומנעה רוגלות ממשפחות פשע. המציאה חוות דעת שצריך לתת פירות לנוח'בות. מציע שמעכשיו יפסיקו לעבוד איתה בכל משרדי הממשלה".
שר התיירות חיים כץ הוסיף כי היא "לא באה לממשלה. לא באה לעבודה. עובד שלא בא - מפוטר". לדברי לוין, "היא גם לא באה לשימועים. יש אי אמון בינינו לבינה". שר התרבות והספורט מיקי זוהר הגדיר אותה כ"יועצת פוליטית, בחרה צד פוליטי".
שר החינוך יואב קיש, היה גם הוא בין התומכים בהדחת היועצת המשפטית לממשלה. "מתחילת הדרך, שהיא אישרה להפגנות לפגוע בסדר הציבורי ואמרה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי, הראה שהיא תומכת במחאה ופועלת כנציגת האופוזיציה בממשלה ולא כיועצת משפטית מקצועית", אמר.
"זה לא דמוקרטי וזה לא יעבור"
התנועה לאיכות השלטון הגיבה להדחה: "הממשלה אישרה היום את ההדחה הבלתי חוקית של היועצת המשפטית לממשלה כצפוי, למרות הרמז הברור של השופט סולברג לחזור למנגנון הקודם ולמרות שהודתה בתשובתה ששינתה את הכללים כי לא הצליחה לפטר אותה בדרך החוקית. התנועה לאיכות השלטון עתרה כבר בחודש יוני לבג"ץ נגד שינוי מנגנון הפיטורים, ונכון לרגע זה הצטרפו למעלה מ-15,000 אזרחים כעותרים לעתירה - מספר חסר תקדים של עותרים שהצטרפו לעתירת התנועה. העתירה חושפת את הפגמים הבוטים בהחלטה, כולל ניגוד עניינים מובהק של ראש הממשלה הנאשם בפלילים ו'סימון המטרה מסביב לחץ'. אסור לאפשר לפוליטיקאים להפוך את תפקיד היעוץ המשפטי לממשלה לתפקיד פוליטי - המאבק המשפטי ימשך עד לביטול ההחלטה הפסולה".
גם מפלגת יש עתיד עתרה לבג"ץ וכתבה כי ההחלטה התקבלה בהליך בלתי חוקי, תוך עקיפת כל מנגנוני הביקורת ונועדה לפגוע בעצמאות הייעוץ המשפטי ולהכפיף אותו לרצון פוליטי. חברת הכנסת קארין אלהרר, חברת ועדת חוקה שחתומה על תצהיר העתירה: "הממשלה לא רוצה ייעוץ משפטי, היא רוצה צייתנות, היא בוחרת לוותר על שלטון החוק, ואנחנו בוחרים להילחם עליו ועל הדמוקרטיה".
"מחר זה ינוצל לרעה על ידי אנשים שחושבים אחרת מכם"
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, מסר לאחר ההחלטה: "חבורה קיצונית שמקדשת פשע, שחיתות ועבריינות מצד אחד, וכהניסטיות ודיקטטורה דתית מצד שני, חברה לרסק את שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית וכל זה בשירות נאשם בפלילים שהואיל בטובו ויצא מהחדר במהלך הדיון. לשכת עורכי הדין תעתור לבג"צ. זה לא חוקי, זה לא סביר, זה לא דמוקרטי וזה לא יעבור".
ח"כ מירב כהן ממפלגת יש עתיד, ציטטה את דברי השר לוין כשכיהן כיו"ר ועדת הכנסת ב-2012: "זה לא הגיוני. זה לא נכון, כי אז הממשלה שולטת דרך יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הקואליציה בראשי הוועדות ויש לה כלפיהם איום דרקוני כל יושב ראש ועדה שלא ירצה לשים חוק שלי על השולחן אני יכול להוציא אותו מהוועדה באותה דקה". היא הוסיפה כי "זה בדיוק אבל בדיוק מה שעשו ליולי אדלשטיין".
ח"כ כהן הוסיפה: "אתם מייצרים פה תקדים מסוכן. היום אתם חושבים שזה משרת אתכם, מחר זה ינוצל לרעה על ידי אנשים שחושבים אחרת מכם".