הרשויות בהולנד פתחו בחקירה נגד אחות שנתפסה מאיימת להזריק מנת-יתר למטופלים ציונים-ישראלים, כך דיווחה התקשורת המקומית. החקירה נגד עובדת שירותי הבריאות הביתיים מדריברגן הסמוכה לעיר האוניברסיטאית אוטרכט, נפתחה לאחר שעל פי החשד פרסמה ברשת חברתית שהיא "רוצה להזריק מנת מוות לכל הציונים" (zionisten). בפרסומים שלה נכתב גם: "אכפתיות היא מהות הסיעוד. בדם ורוח נפדה אותך יא-פלסטין".
מהרשויות נמסר כי העניין מטופל על ידי המשטרה והפרקליטות המקומית. עוד נמסר כי נבדקת האפשרות שמדובר באיומים של ממש ולא בעלמא, למרות שבחקירה הראשונית העובדת הכחישה חלק מההאשמות נגדה.
זאת לא הפעם הראשונה שבה הולנד עולה לכותרות באירועים נגד ישראל. רק בשבוע החולף הולנד החליטה לאסור על כניסתם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' למדינה בשל המצב בעזה. לפי הדיווח בערוץ NOS, ההחלטה על כך נשלחה על ידי שר החוץ לחברי הפרלמנט. הולנד היא המדינה השנייה באיחוד האירופי שמטילה על שני השרים סנקציות, אחרי סלובניה, שעשתה זאת מוקדם יותר החודש.
בעקבות כך, שר החוץ גדעון סער קיים שיחת נזיפה לשגרירת הולנד בישראל, מרייט שורמן. השר סער אמר לשגרירה כי "מדיניות ממשלת הולנד כלפי ישראל מתדלקת את האנטישמיות בהולנד. אותה אנטישמיות לה נחשפנו במלוא כיעורה בפוגרומים שהתקיימו ברחובות אמסטרדם נגד ישראלים בחודש נובמבר האחרון".
"ישראל לא תיכנע לגורמים ג'יהאדיסטים", אמר. הוא איחל להולנד "הצלחה בהתמודדות עתידית עם גורמי אסלאם רדיקלי שהתבססו בשטחה".
אי אפשר לשכוח את אירוע האנטישמיות הגדול שאירע בחודש נובמבר. קבוצת אוהדי מכבי תל אביב הותקפו קשות ברחבי אמסטרדם לאחר המשחק של קבוצתם, בכמה אירועים ומוקדים שונים. מספר אוהדים סיפרו כי בצאתם מתחנות המטרו בדרך למלונות בהם אוכסנו, ארבו להם קבוצות של פורעים מוסלמים ותקפו אותם באלימות קשה.
בחלק מהאירועים נדרסו אוהדים ובחלק אף נדקרו. אחרים הוטחו לקרקע, תוך שימוש במכות אלימות בהן בעיטות ואגרופים, תוך שהם מפצירים בישראלים לומר סיסמאות פרו פלסטיניות כדי שיעזבו אותם. התוקפים שלפי הסרטונים אמרו שזוהי פעולת נקם על הרג האנשים בעזה, לא בחלו בתקיפת נשים, ילדים ואנשים מבוגרים.
נשיא המדינה יצחק הרצוג שוחח עם מלך הולנד, וילם אלכסנדר ודרש שהרשויות במדינתו יפעלו באופן נחרץ נגד כל גילוי של אלימות ואנטישמיות. המלך גינה את המתקפה בצורה החריפה ביותר והשווה אותה לכישלון ההולנדים בהגנה על היהודים בשואה. "אכזבנו את יהדות הולנד במלחמת העולם השנייה, והלילה אכזבנו אתכם שוב", אמר. הוא הביע שאט נפש עמוקה והבטיח כי ממשלתו תעשה ככל הניתן על מנת לשמור על ביטחון המבקרים ולחלצם בביטחה חזרה לישראל.
בעקבות האירועים הנ"ל, הוכרז על איסור זמני לקיים הפגנות באמסטרדם, בעקבות חשש למהומות אלימות של קהל המפגינים הפרו פלסטינים. אך למרות זאת, מאות הפרו את צו האיסור וגדשו את כיכר דאם בעיר עם דגלים וקריאות לסיים את המלחמה בעזה. המשטרה פיזרה את ההפגנה בכוח, עשרות מפגינים נעצרו.
לדיון המיוחד שנערך ימים לאחר המאורעות בפרלמנט ההולנדי, ראש ממשלת הולנד דיק סכוף הגיע מוכן. כשעיניים רבות מופנות אליו ורבים ציפו ממנו לצעדים של ממש נגד ההמונים שתקפו באלימות את אוהדי מכבי תל אביב ברחובות אמסטרדם.
ראש ממשלת הולנד לא פסל את האפשרות החוקית לשלול אזרחות ממי שמחזיק באזרחות כפולה ויורשע במעשה טרור קיימת ובהחלט ייתכן שתיושם בעתיד נגד הפורעים האלימים. ראש הממשלה הוסיף כי התביעה הציבורית ומערכת המשפט ייקבעו את מי להעמיד לדין ואת מי להרשיע ולא הפוליטיקאים. אך מי שיורשע בטרור עלול לאבד את הדרכון ההולנדי שלו.