בקשה תקדימית הוגשה לבית המשפט על ידי תחנת פתח תקווה ויחידת התביעות של מחוז מרכז, לחילוט דירה בשווי 1.7 מיליון שקלים. לפי המשטרה, הדירה שימשה להלנת שוהים בלתי חוקיים תושבי שטחים שנעצרו במקום במהלך פשיטה יזומה. אם תתקבל הבקשה, תהיה זו הפעם הראשונה בה מדינת ישראל מחלטת נכס נדל"ן על רקע הלנת שב"חים בלבד, ללא עבירה נלווית חמורה.
מהמשטרה נמסר כי במקום שהו שוהים ללא אישורי שהייה שנעצרו והועברו לחקירה. בעל הנכס זומן אף הוא ונחקר. במקביל להליך הפלילי, החלה פעילות של היחידה הכלכלית במשטרה בניסיון להעביר את הבעלות על הדירה לאוצר המדינה.
במשטרה טוענים כי מדובר בצעד שנועד להפעיל לחץ חדש על בעלי נכסים, במטרה להרתיע ולאכוף את החוק באמצעים כלכליים. בהודעה רשמית מהמשטרה נכתב כי עבירות השב"ח עלולות לשמש פלטפורמה לפעילות חבלנית עוינת וציינו: "עבירות השב"ח עלולות להוות כפי שאירע בעבר, פלטפורמה לפח"ע".
מבדיקת וואלה עולה כי רק במחצית השנייה של חודש יולי נתפסו 48 שוהים בלתי חוקיים ב-16 מקרים שונים במרכז הארץ. ברוב המקרים מדובר בעובדים תושבי שטחים שנמצאו פועלים או לנים באתרים אזרחיים, מסעדות, אתרי בנייה, דירות שכורות, שטיפות רכבים, ואף בתוך מוסד לימודים בתל אביב. 8 עסקים נסגרו בצווים מנהליים.
המקרה החריג ביותר נרשם בטייבה, שם עצרו שוטרי מחוז מרכז 14 שוהים בלתי חוקיים במהלך מבצע משולב. במקביל, ברמת גן נעצר שוהה בלתי חוקי בן 27 בחשד שגנב רכב ונמלט מהמקום. הרכב אותר בתוך זמן קצר, ובתוכו החשוד. מעצרו הוארך בבית משפט השלום בפתח תקווה.
בתל אביב אותרו 4 שוהים בלתי חוקיים בשכונת התקווה ובפלורנטין, 2 נוספים נתפסו בבר מסעדה ברחוב אלנבי, ו-4 נוספים נתפסו ברמת החייל בתוך מסעדה ומחסן סמוך. 5 שב"חים נתפסו באתר שיפוצים בבית ספר במרכז תל אביב. בלוד, קלנסווה ופתח תקווה אותרו שוהים נוספים בתוך עסקים, דירות ומחסנים. בגבעתיים נעצר שוהה בלתי חוקי שהציג אישור עבודה מזויף, ונגדו הוגש כתב אישום מזורז.
למרות המספר הגבוה של מעצרים, רק בשני מקרים הוגשו כתבי אישום - באור יהודה וגבעתיים. במשטרת מרחב דן הוגשו שני כתבי אישום נגד שב"חים, בגבעתיים נגד שב"ח אחד ובאור יהודה נגד 3 שב"חים.
בארבעה מקרים בלבד הובאו החשודים בפני שופט להארכת מעצר. ברוב יתר המקרים, נפתחו הליכים מנהליים, צווי סגירה או שחרור בתנאים מגבילים.
אם תאושר בקשת החילוט שהוגשה בפתח תקווה, המשמעות תהיה הרחבת השימוש בכלי הכלכלי גם לעבירות הגירה והלנה. עד כה חילוטים בוצעו בעיקר בתיקי פשיעה חמורה, סמים, נשק או הלבנת הון. כעת, לראשונה, ייתכן שהמגמה תורחב גם כלפי בעלי נכסים אזרחיים, שנחשדים כי נתנו קורת גג לשוהים לא חוקיים.