דמיטרי (דימה) לברוב, בן 36 מחיפה, ליווה ביום שני את אשתו לחדר הלידה, אך לא הספיק לפגוש את בנו, שנולד אתמול. הוא תיעד את רעייתו ובתם הבכורה, בת ה־4.5, כשהן מבלות יחד בפארק הקטן שבין מחלקת היולדות למלונית בבית החולים שמיר־אסף הרופא. זמן קצר לאחר מכן, כשחצה מעבר חצייה בדרכו אליהן, קרס עליו ענף עץ כבד, והרג אותו במקום.
אלינה, אחותו של דימה, מספרת בכאב: "הוא יצא להביא מים לאשתו ולילדה, וכשחזר, חצי עץ פשוט נפל עליו. הן ראו את העץ נופל, ואשתו לא הייתה בטוחה שזה נפל עליו. היא התחילה להתקשר אליו, והוא לא ענה. אחר כך סיפרו לה את הבשורה במחלקת היולדות, והיא נכנסה להלם. הכול קרה בשנייה. לא היה לו שום סיכוי".
לדבריה, דימה ואשתו התרגשו מאוד לקראת הלידה. "הוא חיכה לבן השני שלהם בקוצר רוח. הם באו בשמחה, ובמקום חיים, קיבלו מוות. אני קיבלתי את ההודעה מבית החולים, התקשרתי להורים שלי ונסענו לשם. בהתחלה לא האמנו, עץ נפל על אח שלי? זה לא נתפס. רק כשהעברנו את הדברים האישיים שלו והגיע הזיהוי הרשמי, הבנו שזה אמיתי".
אלינה מספרת על אחיה האהוב, ועד כמה היה איש משפחה מסור: "הוא היה בן אדם מדהים, עם לב ענק. תמיד עוזר, תמיד דואג לאחרים, תמיד שם את כולם לפניו. עטף את אשתו והילדה שלו באהבה, דאג לה כשהייתה בהיריון, עד השנייה האחרונה. הוא הלך להביא לה מים, שם החיים שלו נגמרו".
דימה שירת בחיל הים, סיים את לימודיו בטכניון בהצטיינות, עבד בחברות הייטק מובילות, וכעת הותיר אחריו חברים רבים שהיו איתו בקשר לאורך השנים. לדבריה, "הוא היה יצירתי, אהב טבע וחקלאות, מוקף חברים, והכי חשוב, תמיד שם בשביל מי שצריך".
בתם הבכורה שוהה בינתיים אצל המשפחה, והיא עדיין לא יודעת שאיבדה את אביה. "כשהיא שואלת איפה אבא, אנחנו אומרים לה שהוא בעבודה. מחכים שאמא תשתחרר ותספר לה", אומרת אלינה.
עכשיו, כשאשתו נשארה לבדה עם שני ילדים קטנים, המשפחה מנסה לעכל את גודל האסון. "הוא היה הלב של המשפחה. האיש שתמיד היה שם, בלי לבקש כלום לעצמו. עכשיו אנחנו נצטרך להיות שם בשבילה ובשביל הילדים. אבל שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר", אומרת בעצב.