רעידת האדמה בעצמה של 8.8 בסולם ריכטר הורגשה לפני יומיים בסמוך לחופי רוסיה. בעקבותיה נמדד צונאמי שפגע באזור קמצ'טקה עם גלים בגובה 3-4 מטר ויצאה הוראת פינוי מידי לאורך החוף של יפן, הוואי, אלסקה ומערב ארה"ב. נכון לעכשיו, גלי הצונאמי שנמדדו נמוכים יחסית, אך הסיכון נמשך עקב זרמים חזקים, גלים שיכולים להיות מתמשכים ואף גבוהים.
"זאת רעידת אדמה מהחזקות שהיו אי פעם", אמר לוואלה בשיחה מפרנקפורט ד"ר אריאל היימן, גיאולוג וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "הרעידה החזקה בעולם נמדדה ב־22 במאי 1960 בצ'ילה, ועוצמתה הגיעה ל־9.5 בסולם ריכטר. הרעידה הלילה הייתה בעומק 60 קילומטר שזה לא המון אבל זה גם לא מעט. אם היא הייתה בעומק 15 קילומטר זה היה הרבה יותר דרמטי", סיפר. "כאשר רעידה מתרחשת בקרקעית הים או מתחת לקרקעית ים אז היא מניעה את הקרקעית והתנועה יוצרת גל שיכול להיות שבאוניה באמצע האוקיינוס בקושי ירגישו אבל כשהוא מתקרב לחוף, הגל מתרומם ומכה ביבשה והסיכון הגדול הוא בעיקר במקומות שטוחים".
"רעידת אדמה אי אפשר לחזות, אבל מרגע שהיא קרתה אז את הצונאמי שבא בעקבותיה אפשר, אנחנו יודעים לעקוב אחריו, יודעים להעריך מה יהיה גובהו, ויודעים להעריך גם כמה זמן ייקח עד שהוא יגיע. ובמקרה כמו זה, לוקח הרבה זמן. ראה כעת, הגל הזה מגיע להוואי בחלוף כשמונה שעות. זה מאפשר להתריע, יש אפשרות לפנות אוכלוסייה כדי למנוע פגיעה בנפש, ואם הגל הזה יכה, אז הוא יגרום לנזק, אבל לא להרוגים. היום אנחנו עם מערכות התרעה טובות מאוד מפני צונאמי ולכן אני מעריך שהנזק שייגרם מהצונאמי הזה יהיה קטן יחסית".
כפי שכתבנו בעבר, בישראל התרחשו בעבר אירועי צונאמי ומומחים אומרים כי הם יתרחשו גם בעתיד, בוודאות של 100 אחוז. השאלה היא רק מתי. לא ניתן לחזות מתי והיכן, מה יהיה גובה וטווח ההצפה של גל הצונאמי הבא, אבל הסיכוי גדל לצונאמי בעתיד הקרוב, כאשר מורגשת פעילות סיסמית מוגברת באזור, כמו שאירע למשל בחודש מרץ, באיי סנטוריני ביוון, שם חששו שאלפי רעידות האדמה הקטנות שהתרחשו לאורך ימים ארוכים יביאו לרעידה גדולה שעלולה היתה להתרחש, ושבעקבותיה עלול היה להתחולל צונאמי בים התיכון. גם זה לא קרה.
האמבטיה של הים התיכון
היימן המשיך וסיפר כי "'האמבטיה' שלנו, קרי הים התיכון, היא לא אמבטיה גדולה. היו צונאמי בישראל, אבל אלה לא היו צונאמי דרמטיים, יש סיכוי שיהיה צונאמי בישראל וכל מה שאנחנו צריכים זה להיות ערוכים. מכל הסכנות שיש לנו להזהר מפניהן בישראל זו לא בראש דאגותינו. גם אם יהיה צונאמי, תהיה לנו התרעה, וכל שנצטרך לעשות במקומות הנמוכים במישור החוף זה להכנס לרכב ולנוע מעט מזרחה, לאזור גבוה יותר. מצד שני, כפי שאני תמיד מזכיר ורואה חובה להזכיר, רעידת אדמה חזקה והרסנית בישראל היא לא שאלה של האם אלא רק שאלה של מתי וחשוב שנתכונן כראוי לאיום זה".
הועדה המדעית לגיבוש מדיניות ועקרונות להתרעה מוקדמת מצונאמי בישראל, פרסמה את מסקנותיה ב-2014. היא מציינת שהניסיון ההיסטורי והתהליך הגיאולוגי מלמדים שצונאמי, כמו רעידות אדמה הוא תופעה החוזרת על עצמה אך אינה מסודרת בזמן וניתן לאמוד את מחזוריה באופן סטטיסטי בלבד. היא מתריעה שמסיבה זו לא ניתן לחזות בצורה מהימנה היכן ומתי יתחולל הצונאמי הבא, ולא את גובהו ומרחק ההצפה הצפוי בחוף הישראלי.
חלון הזמן ההיסטורי עם תיעוד סביר ואמין מוגבל לאלפיים שנה לערך ומאפשר להעריך את תקופות זמני החזרה הממוצעות של אירועי צונאמי כפי שהתרחשו בפועל.
הערכת הסכנה לאירוע צונאמי בישראל מתבססת על מקורות היסטוריים של כ-22 אירועים שפגעו בחוף המזרחי של הים התיכון, מהם כעשרה בישראל, ועל רישום יחיד בנמל יפו של הצונאמי שארע לאחר רעידת האדמה בים האגאי בשנת 1956. המידע שהצטבר במחקרי שטח מוגבל בהיקפו.
מניתוח אירועי העבר תוך התחשבות בתנאים הגיאולוגיים הייחודיים בישראל וסביבותיה, כמו גם תצורת קרקעית הים התיכון, מלמד על שני גורמים עיקריים לצונאמי: האחד, גלישות קרקע תת-ימיות במדרון היבשת של ישראל ובדלתה של הנילוס לאחר רעידות אדמה חזקות, כולל רעידות שמוקדן ביבשה. מוכרים כ-8 אירועים מסוג זה שפגעו בחוף הישראלי בתקופת זמן חזרה ממוצעת של כ-451 שנה, אם כי במחזוריות לא מסודרת. השני, רעידות אדמה חזקות במזרח הים התיכון, במגניטודה 7 ומעלה באזור כרתים-רודוס-קפריסין. מוכרים שני אירועים היסטוריים במגניטודה 8 ומעלה מסוג זה, בתקופת זמן חזרה ממוצעת של כאלף שנה. ייתכנו גם אירועים שמקורם בהתפרצות הרי געש בים האגאי למשל, סנטוריני, אך זאת בהסתברות נמוכה.
ניתן לקבל התרעה על היווצרות גל צונאמי מרגע שזוהה. למרבה המזל ישראל מחוברת למערכת התראה המשותפת למדינות הים התיכון ובישראל יש אף חיישני צונאמי במספר מקומות לאורך החוף.
במידה ואכן תושבי מדינת ישראל יקבלו את התרעה בצופרים וביישומון פיקוד העורף, ממש כמו בהתראת "צבע אדום". האזעקה תהיה צפירה קצרה המלווה בקריאה הקולית "חשש לצונאמי"
מי שבחוף הים בהישמע התרעה לצונאמי, עליו לעזוב מיד את החוף מחשש שיגיע גל שיציף אותו. יש להתרחק מהחוף, קילומטר אחד לפחות ומי שאינם יכולים לעזוב את אזור החוף, עליו לעלות לפחות לקומה רביעית של בנין קרוב. בפיקוד העורף מבהירים כי אין לשוב לחוף ב-12 השעות שאחרי הרעידה. יש להאזין לאמצעי התקשורת לקבלת הנחיות התגוננות.
במרכז למיפוי ישראל, מסבירים כי גלי צונאמי הינם סדרה של גלים ארוכים מאוד הנוצרים, בדרך כלל, עקב רעידת אדמה. כאשר הגלים נכנסים לאזור רדוד, הם עלולים להתרומם ולפגוע בחוף בעוצמה רבה. גלי הצונאמי עלולים להגיע במשך שעות ארוכות, כאשר הגל הראשון אינו בהכרח הגל הגדול ביותר או זה שיגרום לפגיעה הנרחבת ביותר.
חיפה ורשויות מקומיות אחרות הממוקמות לאורך חופי הים התיכון הכינו זה מכבר תוכניות למילוט האוכלוסייה מהחוף והציבו שילוט המוצב בסמוך לחוף המכוון לאן יש להתפנות. יש לנוע ברגל על פי השילוט אל אזורי הפינוי. אין לנהוג ברכב. יש להשאיר את הדרכים פנויות עבור כוחות החירום.
בפיקוד העורף ממליצים לשוחח עם בני המשפחה על האפשרות לצונמי, להכין תכנית חירום משפחתית ולוודא שכל בן משפחה יודע מה לעשות כדי להגן על עצמו במקרה של סכנה, להכיר את תוכנית המילוט שהוכנה ברשות המקומית ולזהות את נתיבי המילוט הסמוכים למקום המגורים או מקום העבודה.
"גם מקרה של רעידת אדמה חזקה באזור יון וגלי צונאמי - יהיה מספיק זמן התרעה לאזרחי ישראל; להיות ערניים - אך לא מודאגים", אמרו בפיקוד העורף.