מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בראשית שנת 2022, נרשמה עלייה חדה במספר חולי ה-HIV בקרב חיילי הצבא הרוסי, ליתר דיוק, פי 20 יותר מבעבר. לפי דיווחים שפורסמו בכתבי עת רפואיים ברוסיה ובמכוני מחקר בינלאומיים, שיא ההדבקות חל בתקופת הגיוס הרחב, אך לא פורסמו נתונים מדויקים.
לפי נתוני מרכז קרנגי ללימודי רוסיה ויורואסיה, העלייה החדה לא נובעת רק ממגע עם דם ופציעות מלחמה בשדה הקרב, אלא מהתפשטות של התנהגויות מסוכנות בקרב החיילים בשגרה, בראשן שימוש משותף במחטים להזרקת סמים וקיום יחסי מין לא מוגנים.
רוסיה מתמודדת מזה שנים עם אחת מהתפרצויות ה-HIV הקשות בעולם, והיא מדורגת בין חמש המדינות עם שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר. נכון לסוף שנת 2023, יש ברוסיה יותר מ 1.1 מיליון חולים רשומים, וההערכות הן כי המספר האמיתי עולה על 1.5 מיליון בני אדם.
ראש המרכז הפדרלי הרוסי למניעת HIV ואיידס, ואדים פוקרובסקי, הצהיר כי כ 30 אלף רוסים בגיל העבודה מתים מדי שנה מהמחלה, בעיקר בגילאי 25 עד 50, דבר שמעמיק את המחסור בכוח עבודה במדינה.
גם באוקראינה נרשמה פגיעה במערך המניעה והטיפול במגפה, במיוחד באזורים שנכבשו בידי רוסיה. לפי דיווחים מהתקשורת, שירותי האבחון והטיפול בקהילות כמו חרסון כמעט וקרסו לחלוטין.
ארגוני סיוע מאשימים את השלטונות הרוסיים בהחרפת המצב: חוק "סוכנים זרים" הוביל לסגירה של ארגוני סיוע שקיבלו מימון מחו"ל, ובשנת 2023 הגדיר בית המשפט העליון ברוסיה את "התנועה הבינלאומית למען זכויות להט"ב" כארגון קיצוני, מה שדחק את קהילת הלהט"ב, הרחק מהשירותים החיוניים.
השפעתה הגוברת של מוסקבה במדינות מזרח אירופה ואסיה המרכזית מביאה גם לסגירת תוכניות טיפול ובקרה גם במדינות שכנות, מה שגורר אזהרות מצד האו"ם מפני החרפה של מגפת ה-HIV ברמה האזורית