אזהרת הרמטכ"ל: נתניהו, אל תגיד שגם הפעם לא העירו אותך בזמן

לראות ולא להאמין, לשמוע ולא להפנים, לקרוא שוב ולהתפלץ - וכל זה לא מכותרת אקטואלית, אלא מאייטם שנשלף מהארכיון של חדשות 12 והוצג במסגרת תכנית הבוקר.

אומרים שאין דבר ישן יותר מחדשות בנות יום, אבל הידיעה הזאת, מלפני שנתיים בדיוק היא אקטואלית יותר מהכרזת ראש ממשלת בריטניה - שמעצימה את הצונאמי המדיני ואולי אף יותר מאזהרת הצונאמי שכבר פוקד את חופי יפן.

ב-30 ביולי 2023, הרבה לפני שמישהו יכול היה לדמיין בכלל את אסון 7 באוקטובר, חשף ירון אברהם (במהדורה המרכזית של חדשות 12), מכתב אזהרה חמור שהעביר הרמטכ"ל הרצי הלוי לראש הממשלה, בו הוא מזהיר מפני סכנה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה מחוסר הלכידות בחברה הישראלית בעקבות המהפכה המשפטית.

הידיעה הזאת שודרה שוב הבוקר, במסגרת הפינה "היום לפני" בתכנית הבוקר של קשת 12.

בואו נפתח כאן סוגריים גדולים ונבהיר: לחקיקה המשפטית, מוצדקים ככל שיהיו חלק מסעיפיה ואומללים העיתוי שבו בוצעה והכוונות הנסתרות שהובילו אליה, אין קשר לתאוות רצח היהודים של חמאס.

זאת ועוד: גם אם נקשור בין השניים, עשוי מי שדעתו שונה משלי לטעון שלא החקיקה עצמה היא שהביאה את ישראל אל עברי פי פחת, אלא התגובה אליה, שפלירטטה עם סרבנות באמצעות "הפסקת התנדבות".

לוויכוח הזה לא ניכנס הפעם משום שהוא אינו העניין, די אם נסכים שהמהפכה המשפטית ותנועת המחאה שעוררה, השפיעו אולי על עיתוי המתקפה, לא על תכנונה וביצועה.

עכשיו הבה ונחזור אל ראש הממשלה, מאושפז אז במיטת חוליו אחרי עוד הליך רפואי בנסיבות עלומות - ונראה כיצד התייחס לאזהרה ההיא. ייאמר מיד: אזהרה בכתב מהרמטכ"ל אינה עניין של מה בכך.

בניגוד לאזהרה שבעל פה, עיגונם של הדברים בכתובים הוא חומר לוועדות חקירה עתידיות. משמע, הלוי פחד פחד אמיתי מפני השפעת התמורות בחברה הישראלית על כושרו המבצעי של צה"ל.

מה עשה בנימין ("לא העירו אותי") נתניהו? התעלם. עסק בתעמולה, כרגיל, ברבר על ישראל חזקה ועל חמאס מורתע, בידוק כפי שהוא מבלבל את המוח עתה עם קשקושי הניצחון המוחלט, זה שנמצא כבר שנה וחצי מעבר לפינה - ממש הושט היד וגע בו. רק המילים השתנו במעט - המנגינה לעולם נשארת.

מי שכן האמין למפקד הצבא שלו היה דווקא שר הביטחון, יואב גלנט. גם הוא לא חזה כמובן את טבח 7 באוקטובר, אבל הוא לפחות הבין שכאשר הרמטכ"ל זועק חמס (גם אם לא ממקד את ההתראה בחמאס) סימן שהמצב חמור.

למעשה אפשר לומר שגלנט עסק בעיקר בהבהרת חומרת המצב לממשלת ישראל הזחוחה. פעם אחת באותה הצהרה שהפכה לפיטורים ול"ליל גלנט", פעם נוספת בתמונה המחרידה שבה הוא יושב לצד נתניהו ויריב לוין - טרם ההצבעה על פסקת ההתגברות ומתחנן בפני ראש הממשלה: "תן לי משהו", בעוד בפניו של לוין לא זז אפילו שריר.

הבה נדלג בהיסטוריה בדיוק שנתיים קדימה, אל ישיבת הממשלה האחרונה. בשפה מעט מעורפלת אך לא באופן שיכסה על כוונת המזהיר, מתריע רב אלוף אייל זמיר בפני הממשלה שמה שהיא מבקשת מצה"ל לעשות הוא פשוט לא הגיוני. לכבוש את עזה ולשלוט בה? מסביר הרמטכ"ל - זה ייקח שנים ארוכות.

המשפט הזה מעורר אצל אחד השומעים, משתמט משירות צבאי מלא בעברו והגורם הכי לא אמין מסביב לשולחן הממשלה, שהוא במקרה גם שר האוצר וגם שר במשרד הביטחון, געגועים לקודמו של זמיר, הרצי הלוי.

מאחר שמדובר באדם שבטוח שכולנו שוכחים מיד את אשר אמר, נזכיר שהאיש שדיבר על התפטרות מיידית במקרה שגרגר אורז יועבר לחמאס (ועתה מפטם את ארגון הטרור במאות משאיות אספקה ליום), הבהיר רק אתמול שלא אכפת לו להפר את מילתו מאחר שהוא מאמין ש"דברים גדולים עומדים לקרות".

מדהים שהאיש הזה, שכמוהו כמי שמבקש הלוואה של מיליונים בבנק על סמך התחושה שיזכה בפרס הראשון בהגרלת הלוטו הקרובה, הוא שר האוצר.

לכן חשוב שנרשום כדי להזכיר לסמוטריץ' שאך שלשום הצהיר שהוא מתגעגע להרצי הלוי - רק למקרה שתהיה לו ביקורת עתידית על הרמטכ"ל לשעבר בוועדת החקירה שעוד תוקם, גם אם באיחור מצער.

אגב ועדות חקירה, הנה מסקנה חותכת שלא מצריכה אחת כזאת: כשהרמטכ"ל מזהיר, מקשיבים. כלומר לא חייבים לקבל את האזהרה, אבל אם מתעלמים ממנה מוכרחים לקבל לפחות את האחריות להתעלמות הזאת. במילים אחרות: אדוני ראש הממשלה, אם הוזהרת והתעלמת, אל תספר אחר כך ש"לא העירו אותך", כי השעון צלצל, כיבית אותו והמשכת למלמל מתוך שינה "ישראל חזקה, חמאס מורתע".

כאז כן עתה: יש לך את הסמכות החוקית להתעלם מאזהרת הרמטכ"ל לפיה הכיוון שאליו אתה מוליך את ישראל יוביל להסתבכות של שנים ארוכות בעזה, כזאת שתעלה (במשתמע, הרמטכ"ל לא נקב בהערכה שכזאת) בחייהם של מאות משפחות.

כלומר, תדע כל אם שבנה או ביתה משרתים ביחידה קרבית, שראש הממשלה החליט לסכן את חייהם - לשנים קדימה - במידה שיחליט לכבוש את עזה (על מה שזה אומר לגבי החטופים, נדמה שאין צורך להרחיב את הדיבור).

אי אפשר להכריח את ראש הממשלה להקשיב לאזהרת הרמטכ"ל, אבל אפשר בהחלט להזכיר לו שהאחריות על התעלמות ממנה פירושה לקיחת אחריות מראש על כל הסתבכות עתידית. כלומר - שלא יספר לנו אחר כך סיפורי "הס פן תעיר".

אבל לא רק לדרג המדיני יש כאן אחריות, כי אם גם לדרג הצבאי: שים לב רב אלוף זמיר כי ממש כשם שהאזהרה ששיגר קודמך בתפקיד לראש הממשלה, הגם שעיגן אותה בכתב, אינה פוטרת אותו מאחריות לחוסר התפקוד המזעזע של צה"ל ביום פקודה, כך עלול להיות גם לגביך.

אם אתה סבור באמת שהחלטה על כיבוש עזה משמעותה הסתבכות לשנים אם לא בכייה לדורות, דפוק על השולחן פעם, דפוק פעמיים, אבל בפעם השלישית הסר את דרגותיך, שים אותן על השולחן והעבר את צבא ההגנה לישראל ואת האחריות על מה שעתיד לקרות למישהו אחר (ואם בדרך החוצה תזמין את סמוטריץ' ללבן את געגועיו להרצי בארבע עיניים, אנחנו מבטיחים לכבות את מצלמות האבטחה. לא ברצינות כמובן) .

כן, זה לא קל: פיקוד על צה"ל הוא מסע של חיים שלמים שהחל ביום הראשון של הטירונות, לפני עשרות שנים. ובכל זאת, זכור שקודמך בתפקיד עשה בדיוק את אותו המסע, שירת באמונה, לחם בגבורה, אבל יסתובב עד אחרון ימיו עם אות קין במצחו על חלקו במחדל הנורא.

לכן, רא"ל זמיר, אל תחכה למחדל - אם אתה מזהה את הסכנה כבר עתה, עשה ככל שביכולתך לשכנע את הדרג המדיני בקיומה - ואם לא תוכל להושיע, מוטב שתתפטר.

הנה כי כן, מבלי משים, לימדה אותנו הממשלה הזאת פרק מאלף בחשיבותה של חקירה בזמן אמת. אולי אם זו הייתה מתקיימת היו לומדים להתייחס בכובד ראש לאזהרות מפי מפקדי הצבא. במקום לחגוג שנתיים להשמעתה של הקודמת בהתעלמות מזאת הנוכחית.