בישראל של שנת 2025 אין יותר פרות קדושות - הן נשחטות כאן אחת אחרי השנייה. עד כדי כך שבמובנים מסוימים הלא נורמלי כבר נורמל. הכל פוליטי והכל מפוזיציה - גם שאלות מוסר בסיסיות הפכו לתלויות בפוזיציה ובאינטרס. כך למשל משפחות החטופים ומשפחות שכולות, פעם קודש הקודשים של החברה הישראלית - שהפכו כבר ממזמן לסוגיה פוליטית בכלל.
אין גם מקום לעמדות מורכבות. מי שמתנגד לעסקה בכל מחיר מתויג ישר על ידי חלק מאנשי הציבור כמי שרוצה להרוג את החטופים ומי שבעד החזרת החטופים לפני הכל מואשם על ידי הצד השני כמי שמביאים עלינו את ה-7 באוקטובר הבא. והמשפחות? הן כבר מזמן הפכו יעד לקללות, נאצות ולעיתים אף מכות. וזו רק דוגמא אחת. גם צה"ל, הצבא של כולנו, הפך כבר לכלי בניגוח הפוליטי, השב"כ, מערכת אכיפת החוק. הערכים חשובים אך הם אלסטיים ומשתנים בהתאם לפוזיציה.
על הרקע הזה לא מפתיע שגם בפרשת החשדות החמורים נגד ח"כ חנוך מיליבצקי אין יותר פרות קדושות, אין יותר שאלות מוסריות וערכיות. כי אם כבר לא ברור מאליו שמשפחות שכולות ומשפחות חטופים (מכל הצדדים, גם ממטה החטופים וגם מפורום תקווה) לא מקללים - אז למה שיהיה ברור מאליו שאדם שחשוד בעבירות כה חמורות פשוט לא יכול להתמנות לאחד התפקידים החשובים בכנסת ישראל - יו"ר ועדת הכספים?
הרי לא הגיוני שחברי וחברות מפלגתו של מיליבצקי יקראו לו להשעות את עצמו עד למיצוי החקירה. מה הם פראיירים? ואם זה היה הפוך והייתה כאן ממשלה מהצד הנגדי של המפה הפוליטית - האם זה היה ברור לחבריה שיש סוגיות שהן מעבר לפולוטיקה, שיש עדיין פרות קדושות? לא בטוח בכלל.
אז אכתוב בכל זאת את המובן מאליו לי שכבר אינו המובן מאליו כנראה - לא, אדם לא יכול להתמנות לתפקיד כה בכיר כאשר עננה שכזאת רובצת מעל ראשו. לא משנה מאיזו מפלגה הוא או איך קוראים לו. המסר המזעזע למתלוננות ולנשים אחרות שייתכן ונפגעו במקרים אחרים הוא שאם מדובר באדם חזק ומקושר מספיק אולי עדיף להן בכלל לשבת בשקט ולשתוק כי הרי הן גם תשלמנה את מחיר החשיפה והנאצות וגם בסופו של דבר המערכת תצופף שורות מאחורי אותו בעל שררה. אבוי לנו אם נגיע למצב שכזה.
עוד לא מאוחר מדי למנוע לפחות את החידלון הספציפי הזה - מצופה מרה"מ להתערב ולהודיע שעד למיצוי החקירה חבר הכנסת מילביצקי לא יוכל לכהן כיו"ר ועדת הכספים.
הכותבת היא יו"ר נעמת