מערכת הביטחון האמריקנית השתמשה בכרבע ממלאי טילי היירוט המתקדמים מסוג THAAD במהלך המלחמה בין ישראל לאיראן בחודש יוני האחרון, כך נחשף בדיווחים מגורמים המעורים בפרטי המבצע. על פי ההערכות, ארה"ב שיגרה בין 100 ל-150 טילים במטרה ליירט את מאות הטילים הבליסטיים ששיגרה טהרן לעבר ישראל. מדובר בשיעור שימוש חסר תקדים, המעלה סימני שאלה כבדים על מוכנות מערך ההגנה האמריקאי והקצב האיטי של יכולת ההתחדשות.
במהלך הלחימה, הפעילה ארה"ב שתי סוללות THAAD מתוך שבע שברשותה, לאחר שפרסה אותן מבעוד מועד במזרח התיכון. טילי ה-THAAD, שנועדו ליירט טילים בליסטיים בגבהים גבוהים ובשלב הסופי של מעופם, היוו מרכיב מרכזי בהגנה האווירית על ישראל. עם זאת, למרות הצלחות רבות, עשרות טילים איראניים הצליחו לחדור את שכבות ההגנה, ופגעו במרכזי אוכלוסייה בישראל, גרמו להרס נרחב ולמותם של 29 בני אדם.
על פי נתונים של מכון המחקר האמריקאי JINSA, מתוך כ-574 טילים ששיגרה איראן, 201 יורטו באמצעות מערכות ה-THAAD האמריקניות וכן מערכת החץ הישראלית. למרות זאת, לפחות 57 טילים הצליחו לחדור ופגעו באזורים מאוכלסים. תל אביב הייתה בין הערים שספגו את הנזק הקשה ביותר, כולל הרס של בנייני מגורים, פגיעה באתרי תשתית צבאיים ובמערכת החשמל.
הערכת נזקים ראשונית של רשות המיסים בישראל קבעה כי עלות השיקום תעמוד על לפחות 1.8 מיליארד דולר, סכום שצפוי לעלות ככל שיגיעו תביעות ביטוח ודו"חות נזק נוספים.
החשש העיקרי שמעלה הממסד הביטחוני בארה"ב נוגע לקצב ההתחדשות: במהלך השנה שעברה יוצרו רק 11 טילי THAAD, והשנה צפויים להירכש רק 12 נוספים. לפי תקציב 2026, מתוכננת רכישה של 37 טילים בלבד, מספר שלדברי מומחים לא מספק, במיוחד לאור אובדן כה גדול בטווח קצר.
"המאגר מתרוקן, ואנחנו צריכים הרבה יותר טילים, והרבה יותר מהר," הזהיר בכיר לשעבר בפנטגון. אחרים ציינו כי המחסור לא חדש - אך החריף בעקבות הפעילות מול החות'ים בתימן ומול איראן. אחד מהם הבהיר: "זה היה מדאיג כבר בתקופת ביידן. עכשיו, תחת ממשל טראמפ, אין אפשרות להתעלם מכך יותר."
גורמים ביטחוניים התריעו שהשחיקה במערך היירוט פוגעת לא רק במזרח התיכון, אלא גם ביכולת של ארה"ב להרתיע בזירה האינדו-פסיפית מול סין. "אם תפרוץ מלחמה במזרח אסיה - ארה"ב עלולה למצוא עצמה עם מחסור קריטי במיירטים", הזהיר גורם בממשל לשעבר.
לפי מומחי ביטחון, קצב הייצור הנוכחי אינו מותאם לצרכים הגלובליים, ומספר מערכות ההגנה והצוותים המתפעלים אותן מוגבל. כל סוללת THAAD מופעלת על ידי 95 חיילים, כוללת שישה משגרים ו- 48 טילים בלבד. נכון להיום, לארה"ב שבע סוללות פעילות - שתיים מהן מוצבות במזרח התיכון, אחת בגואם, אחת בקוריאה הדרומית, והיתר בארה"ב.
לצד הירידה באחוזי היירוט במהלך הלחימה, מ-92% בשבוע הראשון ל-75% ביום האחרון, מומחים ישראלים טוענים כי לא מדובר בהכרח בכשל טכנולוגי. לפי מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ייתכן שישראל בחרה במודע להנמיך את קצב היירוט כדי להיערך ללחימה ממושכת ולתעדף מטרות.
לדברי מורא דיטש מ-INSS, "הייתה עלייה בשימוש האיראני בטילים מתקדמים בעלי ראשי קרב מרובים או פיתיונות, טקטיקה שהקשתה על מערכות ההגנה ויצרה עומס מכוון".
מומחי ביטחון בארה"ב מזהירים: "לא ניתן להמשיך להשתמש בטילי יירוט יקרים בקצב כזה, מבלי לשלם את המחיר". מומחה לניהול מערכי יירוט אמר ל CNN: "זו לא משימה שארה"ב יכולה להרשות לעצמה שוב ושוב. מדובר במשאב יקר ודל."
עם עליית התלות במערכות אמריקניות ובהתחשב בשחיקת היכולות המקומיות של ישראל, מערכי החץ וכיפת ברזל, הדאגה מרקיעה שחקים. סיכם ארי סיקורל ממכון JINSA: "לארה"ב ולישראל אין את הפריבילגיה להתמהמה. אם לא תתבצע הגדלה משמעותית של ייצור הטילים - המלחמה הבאה תהיה הרבה יותר מסוכנת."