קבוצת הלומי קרב מתכנסים כבר קרוב לשבועיים בשדרה מול מטה אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה. הם הקימו אוהלים, הציבו מצגות, וחסמו נתיבים, הכל כדי שיראו אותם. במהלך ההפגנה שהתקיימה הבוקר (שני) התפתחה מהומה במקום כששוטרים הגיעו לפנות את אחד המפגינים שניסה לחסום את הכביש. חבריו טוענים כי הופעל נגדו כוח לא מידתי, והוא עוכב לחקירה. "אנחנו שקופים. המדינה הפנתה לנו עורף", אומרים.
עומר אמסלם, בן 32, לוחם גדוד 51 של גולני שנפצע במהלך מבצע צוק איתן, הוא אחד ממובילי המחאה: "הלומי קרב לא מפסיקים להתאבד. גם אתמול עוד אחד שם קץ לחייו. אנחנו פה כי אין לנו איפה להיות", זעם. "לי אין בית הוא התפרק, אין לי לאן ללכת. אנחנו מתקלחים עם בקבוקים וישנים באוהלים. ויש תחושה שהמדינה לא איתנו. כל מה שאנחנו רוצים זה שוויון זכויות, יחס כמו שנותנים לנכים פיזית 100% פלוס".
לדבריו, גם מערכת הביטחון יודעת על המצב קשה: "משרד הביטחון בעצמו קבע שאין דרך לשקם אותי ובכל זאת לא נותנים לי את הזכויות. אין לנו יותר חיים. אנשים גמורים. אם צריך, נמות פה בכבישים". אמסלם פנה ישירות לשר הביטחון ישראל כ"ץ שזעק את זעקתו. "בגדת בנו. בגדת בלוחמים. למה לנו אסור להפגין מול המשרד שלך? למה לקפלן מותר ולדתיים מותר, ורק לנו לא?", סיפר בכאב. "אנחנו ישנים ברחוב אז לפחות נישן מולם. שיבואו לראות אותנו, שיתנו לנו את מה שמגיע לנו", סיים את דבריו.
שון דננטרג, לוחם הלום קרב ממלחמת חרבות ברזל, מוסיף בזעם: "בכנסת מבטיחים לדאוג לנו בפועל אנחנו פה על הפנים". המשיך וקבע נחרצות: "מבחינתנו, אנחנו יוצאים מפה בארונות. שהרמטכ"ל ושר הביטחון יבואו לפה. אין לנו מה להפסיד. גם מעצרים לא מפחידים אותנו. אנחנו לא שורדים, אנחנו נלחמים כל יום על החיים שלנו ואף אחד לא מבין".
מאיר קדוש, לוחם גבעתי לשעבר שנפצע בפיצוץ בשנת 2010, משחזר בשיחה לוואלה את השנים האחרונות - אשפוזים פסיכיאטריים, מעצרי שווא, חיים מפורקים. "הרסיסים חדרו גם לנפש", פרק את כאבו. "אני כל הזמן צועק, נעצר שוב ושוב. איבדתי את המשפחה שלי. אישתי לא מסוגלת להתמודד עם זה ורוצה להתגרש. אני ישן באוטו, ברחוב, ואז ראיתי שיש פה מחאה אז הגעתי", סיפר. "אבל גם פה המשטרה באה עם טייזר, זרקה את האוהל שלי, העיפו את הארונות קבורה שלנו לערימה בצד. אין שום חמלה", זעם קדוש.
לדבריו, גם במערכת הבריאות מתעלמים ממצוקות הלומי הקרב. "שולחים אותנו למחלקות סגורות במקום לחוות טיפוליות", אמר. "אני הייתי שבוע שלם קשור בחללית. ככה מתייחסים ללוחם שחזר מעזה? זה יותר גרוע מהחמאס. אנחנו לא רוצים להתאבד רק שיראו אותנו. אנחנו מדממים דם שקוף. המדינה רואה בנו רק כסף", סיכם את בקשותיו בשם כל הלומי הקרב.
קדוש סיים בפנייה לשר הביטחון: "אתה אח שלנו. גם לך יש משפחה. תסתכל עלינו". המשיך והזמין את שר הביטחון לשבת איתם ולכאוב יחד את כאבם: "כל חייל שחוזר מהמלחמה זה הימור אם הוא יחזור בארון או עם פוסט טראומה. בוא לפה, שב איתנו, תהיה השופר שלנו. תעצור את גל ההתאבדויות. כל יום שעובר עוד לוחם מת. תוציא את המספרים החוצה. תפסיקו לקבור אותנו בשקט".
איציק סעידיאן, שנחשב לסמל המאבק של נכי צה"ל, התייחס בחריפות למצב הקיים ולגל האובדנות בקרב הלומי הקרב. בשיחה עם וואלה אמר: "הרפורמה שהייתה אמורה לשפר את הטיפול בנכי צה"ל לא יושמה בפועל, בעיקר בגלל מניעים פוליטיים". המשיך והדגיש את חשיבות האירועים: "אנחנו נמצאים באירוע לאומי עצום, שמשרד הביטחון כלל לא ערוך אליו. המספרים רק הולכים וגדלים בקצב אסטרונומי ואין מענה ראוי. זה כבר לא עניין של אחוזי נכות או תקציבים פשוט לא מצליחים להגיע לאנשים בשלב הקריטי שבו הם חוזרים הביתה ונופלים לריק מוחלט".
לדבריו, בלי תוספת כוח אדם ותקציב לאגף השיקום המחאה תימשך, והמשבר יעמיק. "כדי שדברים באמת יזוזו, צריך להעביר חוקים בכנסת", קבע ודרש. "ארבע שנים מרחו את הרפורמה וכלום לא השתנה. כמו שאז כולם יצאו לרחובות והמדינה הגיבה מיד, כך גם היום אם רק ירצו. השאלה היא אם זה באמת מעניין אותם, או רק אם זה מקדם אותם פוליטית", סיכם.
זה היום ה-11 שמציינת המחאה, ללא מענה של ממש ממשרד הביטחון. הלומי הקרב מתכוונים להחריך את מאבק ולא מתוך פרובוקציה, אלא מתוך ייאוש. "אם לא יראו אותנו עכשיו", הם אומרים, "יראו אותנו בהלוויה הבאה".
"משטרת ישראל פועלת בימים האחרונים במטרה לאפשר את חופש המחאה במחאות המתקיימות בפתח תקווה ברגישות המתבקשת והידברות עם המוחים, תוך איזון בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי", מסרו מטעם המשטרה. הם הוסיפו: "חשוב לציין כי בעקבות חסימת ציר תנועה ראשי על ידי המוחים באמצעות כלי רכב, באופן המסכן עצמם ואת כלל משתמשי הדרך, נאלצו השוטרים לפנותם מהכביש, תוך עיכוב מפגין אחד שלא נשמע להנחיות ובסיום שוחרר".