"זה לא רק פוסט טראומה, חיילים סובלים מקשיי שינה, קושי בריכוז, הפרעות חרדה וגם שינויים במצבי רוח, ירידה בתיאבון ועוד". מפקד מערך בריאות הנפש בצה"ל, אל"מ ד"ר יעקב רוטשילד, בראיון מיוחד לוואלה פורש את התמונה המלאה לגבי הטיפול הנפשי בחיילים. מה מספרים החיילים בחדרי חדרים, איך מזהים את המצוקות, מי מטפל במטפלים. וגם איך הבינה המלאכותית כבר נכנסה אל חדרי הטיפולים וצפויה עוד להתרחב. והשינוי המשמעותי בסטיגמת הפנייה לקב"ן ובעידוד ופתיחות בדיבור על אובדנות בצה"ל שהיה עד כה טאבו: "כל מקרה כזה מתוחקר. אנחנו כגוף שאמונים על בריאות הנפש מתייחסים לכל מקרה כזה במלוא הרצינות- אנחנו עוסקים בדיני נפשות".
"השינוי שחל במערך בריאות הנפש בצה"ל מתחילת מלחמת חרבות ברזל הוא דרמטי", הדגיש אל"מ ד"ר רוטשילד. "הזמינות של הקב"נים עלתה משמעותית, בין אם הם לוחמים או תומכי לחימה או עורפיים, כתוצאה מהתייצבות של כ-1000 קב"נים שהצטרפו אלינו מאז ה-7 באוקטובר. חלקם מטפלים בחיילים בעודם בשטח הלחימה תוך כדי סכנת חיים, כך שהמענה הוא מיידי".
"משרתי המילואים מתמודדים עם אתגרים שונים מאשר החיילים הסדירים. המעבר בין האזרחות להיות חייל משרת ושוב חזרה להיות איש משפחה ועובד במשך כמעט שנתיים במין סוג של לופ. הדבר דורש מענה מיוחד במסגרת ההכנות המנטליות שאנחנו מבצעים לאנשי המילואים וגם הסדיר לפני הכניסה לשטח ולאחר מכן ביציאה בחוויית עיבוד הלחימה. אנחנו מנגישים את המידע עד כמה שניתן כדי לפזר את ערפל המלחמה, ומתייחסים לעוצמות ולחוזקות אישיים וקבוצתיים, כאן אנו יכולים לזהות חלק מהלוחמים שזקוקים לתשומת לב מקצועית. כל חייל בצה"ל או מפקד עובר הכשרה לזיהוי סימני מצוקה וגם מפנים את תשומת הלב של החיילים הנוספים ביחידה שישימו לב לחבריהם ומתי שצריך גם להרים דגל אדום", הסביר ד"ר רוטשילד.
חיל הרפואה השקיע בהיקף חסר תקדים במערך בריאות הנפש והוא לא החצר האחורית בניגוד למה שהיה עד לא מזמן במערכת הבריאות האזרחית. מאז תחילת הלחימה פעלו למעלה מ-1,000 קב"נים, מהם 800 אנשי מילואים. בכל חטיבה וגדוד תצפית מוצבים כיום חמישה קב"נים, ולוחם שרוצה לראות קב"ן - זוכה לפגישה תוך 24 שעות. לראשונה - קב"נים נכנסו 80 פעמים לעזה וללבנון לעיבוד אירועים עם צוותים לוחמים תוך כדי לחימה. כמו כן, נפתח מסלול עתודה להכשרת קב"נים (ערב"ה), הוכנס תפקיד חדש של "מאבחנת ברה"ן" ויותר מ-3,000 פניות חדשות טופלו במערכת מאז תחילת הלחימה. מרפאת "תעצומות", שמציעה טיפולי יום, טיפלה ב-800 משרתים. 86% מהמטופלים במסלול האינטנסיבי נותרו במסגרות צבאיות כתוצאה מהטיפולים השונים שקיבלו במרפאה.
בנוסף, בחודשי הלחימה הראשונים פעלו צוותים לטיפול בתגובות קרב סמוך לגזרת הלחימה. כ85%- מהמטופלים שהראו תגובות דחק PTSD חזרו לשירות. "אנחנו מעודדים פניות לאנשי מקצוע ורואים אותה באור חיובי. הקמנו את מרפאת תעצומות המטפלת בחיילים בסדיר ובמילואים שמטפלת בחיילים הסובלים מתסמינים פוסט טראומטיים".
"המרפאה עושה פלאות", אמר. "רמות המצוקה הן קשות, אבל רוב החיילים מצליחים לחזור לשירות וזה אחד הדברים העיקריים שמונעים תחלואה כרונית כדי שלא יתקבעו כנכי צה"ל, וימשיכו לשמש בחיל. עם זאת יש הליכי שיבוץ והשמה כדי שהחיילים לא יפלו בין הכיסאות בתוך צה"ל. גם לאחר השירות, היחידה לטיפול בתגובות קרב מעניקה שירות למשוחררים בין אם בסדיר או במיל' ללא ביורוקרטיה ובתוך 3 ימים יקבלו אותו ויתחילו לטפל, אין דבר כזה בשירות הציבורי ובספק גם בעולם".
מה מספרים החיילים לקב"נים?
ד"ר רוטשילד חושף את נבכי הנפש של החיילים בצה"ל בשנתיים האחרונות ומדגיש כי נושא הפוסט טראומה וגם ניסיונות של התאבדויות וההתאבדויות עולים על הפרק, אך יש למצוקה פנים רבות. "זה לא רק פוסט טראומה, זה מאוד רחוק מהמציאות. יש חיילים שסובלים מקשיי שינה, קושי בריכוז, הפרעות חרדה, שינויים במצבי רוח וכן גם הפרעה פוסט טראומטית. אין מוטיב חוזר בשיחות, מה שמשותף הוא שמדובר במצוקה של החיילים בעקבות חווית הלחימה והיא מאוד הטרוגנית. יש חיילים שניצלו חייהם, חלק מהחיילים היו עדים לסיטואציות קשות, חלק עסקו בפינוי נפגעים בשטח, אבל לא רק הלוחמים חווים פוסט טראומה אלא גם חיילים בחילות עורפיים יותר".
"למשל חיל המודיעין שנחשפו לתכנים מאוד מאוד מורכבים, סביב סוגיית השבויים והנעדרים או סביב סוגיות אחרות", מסביר. "כמו גם חיל האוויר והים, כל הספקטרום של התופעות הנפשיות הוא כמובן לא פוסח על אף אחד, ללא קשר לצבע הכומתה או למקום שבו הוא משרת. מה שמשתנה זה האתגרים המנטליים שאיתם מתמודדים. יש מישהו לוחם חי"ר, יש מי שעוסק בפינוי של גופות ויש מי שמפעיל אמצעים מרחוק שהם אמצעים קטלניים וגם לכך אנחנו נותנים מענה - גם הם מקבלים מעטפת בבריאות הנפש שמותאמת מאוד לצרכים שלהם ונדרשת התאמה אחרת".
"מתכוננים ליום שבו הלחימה תשנה פאזה, והמצוקה תצוף"
"בעבר, לפנות לקב"ן היה נחשב כמילת גנאי ואף אולי כחלק מבדיחה, היום לשמחתי יש מודעות מאוד גדולה וזה שינוי תפיסה מאוד חשוב וגדול בצה"ל", הדגיש ד"ר רוטשילד על המהפך שעבר החיל לאחרונה זאת ברקע רצף האירועים של המדווחים בתקשורת. נכון לעכשיו 16 מקרים מתחילת השנה (לא נמצא קשר בין אחד לשני, א.ח) שבו חיילים בין אם בסדיר או במיל' שמים קץ לחייהם. "כל מקרה כזה מתוחקר", מדגיש ד"ר רוטשילד.
"אנחנו כגוף שאמונים על בריאות הנפש מתייחסים לכל מקרה כזה במלוא הרצינות על ידי קצין בדרגת תת אלוף ואנשי רפואה כדי להסיק ממנו את כל הלקחים הנדרשים ולאחר מכן להטמיע אותם באופן רוחבי בצה"ל ולהגיע תמיד לחקר האמת. זו החובה שלנו כאנשי מקצוע כי אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות. אני לא יודע אם כל מקרה אובדנות משפיע על כלל החיילים, אבל בטח מי שהיה בסביבתו של אותו חייל ואנחנו נותנים את המענה המתאים לכך".
"אני טרוד כל העת בנושא הזה", הסביר ד"ר רוטשילד את הצעדים כחלק ממניעת אובדנות בצה"ל. "אנחנו מנטרים את התופעה בהערכות מצב באופן מאוד אינטנסיבי, כדי לשים לב למגמות כאלה ואחרות וגם כדי לנקוט בכל אמצעי המניעה יחד עם מומחים ברמה הלאומית, המועצה הלאומית למניעת אובדנות והמועצה הלאומית לפוסט טראומה לוודא שאנחנו נוקטים בכל הצעדים. אני לא חושב שנכון לתאר תופעות כאלה במושגים של גל או צונאמי, וצריך לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה".
"ככל שהלחימה נמשכת, צה"ל ממשיך להשקיע משאבים חסרי תקדים בתחום. זה נמצא בתעדוף גבוה מאוד וטוב שכך. אנחנו לא קופאים על השמרים, כל הזמן אנחנו נמצאים בהליכי חדשנות והתחדשות, הכנסת טכנולוגיות חדשות, שינוי פרוטוקולים מול החיילים כדי שלא ירגישו שחוקים בשיחות העיבוד ונערכים ליום שבו הלחימה תשנה פאזה. אנחנו יודעים ממחקרים שהלוחם פושט את מדיו, זה בדיוק הזמן שלעיתים המצוקה יכולה לצוף ואנחנו עושים כל מה שניתן כדי להתכונן ליום הזה ביום שהמלחמה תשנה את האינטנסיביות שלה. בדומה לתחזיות אחרי הקורונה כי יכול להיות שהמצוקה תעלה ויחד עימה הסיכון לאובדנות, אבל זה לא קרה. לא בהכרח יכולה להיות עלייה באובדנות, אבל אנחנו לא מניחים הנחות ומתכוננים גם לכך".
מערך בריאות הנפש מתפתח: ה-AI נכנס לתחום הטיפולי
"אנחנו מייעלים את עבודת הקב"נים כדי לאפשר להם להתמקד בקבלת החלטות ובמענה אנושי שיסתכל בעיניים של אותו חייל ולא יהיה עסוק בטופסולוגיה. לכן בשנה האחרונה הוקם מקצוע חדש בצה"ל מאבחני בריאות הנפש, שעובדים לצד הקב"ן ומסייעים לו בהחלטתו. כמו גם שיטות הטיפול משתנות, מבוצעים הכשרות רבות לטיפול בפוסט טראומה יחד עם ידע גדול ורחב שנלמד שאין לזה אח ורע בעולם ברמה פורצת דרך. אנחנו גם מלווים במחקרים שמפורסמים בעיתונים רפואיים נחשבים בעולם ובמקרה הזה אנחנו אור לגויים".
"70% מהמערך בבריאות הנפש הוא נשי, באופן מסורתי נשים נוטות יותר לבחור במקצועות הטיפול ואני חושב שזה אחת מהחוזקות, שלנו. אנחנו גם ממשיכים ללוות את המטפלות והמטפלים בעצמם ויש לכל קב"ן/נית מעטפת טיפולית שעוזרת ותומכת כי אני חושב שלולא זה היה להם קשה לתפקד במשך השנתיים האחרונות. הם נפגשים אחת לשבוע ולומדים בבית ספר לקב"נים, כולם נמצאים תחת הדרכה והשתלמויות ומייצרים לעצמם את המרחב ששומר עליהם. מעל כל קב"ן יש מנחה מקצועי שמדריך וגם דואג לו, ובמידה ואיש בריאות הנפש זקוק לטיפול, האפשרות הזאת גם ניתנת להם כמו כל חייל בצה"ל".
"יש פוטנציאל אדיר בנושא הבינה המלאכותית", אמר. "אך היא לא יכולה בשלב הנוכחי להיות המענה להכל", הדגיש ד"ר רוטשילד. "אנחנו מוכנים לשלב את הטכנולוגיה לצד המענה האנושי כדי לייעל את עבודת הקב"ן. אחת הדוגמאות לכך שכבר נכנסו לפעולה היא בלשכות הגיוס, שם הקב"נים מתמודדים עם מסמכים רבים ומידע רב והם נדרשים לקבל החלטות לעיתים מרחוק מבלי לבדוק את המלש"ב שעוד לא התייצב בפניהם, ואנחנו בוחנים את השימוש בכך. בנוסף, אנחנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של פיילוט של תמלול מפגשי הקב"ן בחדר בזמן שהקב"ן משוחח עם המטופל, זה כבר קיים בקריית ההדרכה בנגב, המשיך במרפאה המרכזית בצריפין וככל הנראה יתרחב לעוד מקומות. שמנו לב שכמעט מחצית מזמנם של הקב"נים מוקדש לתמלול או להקלדה ואנחנו מעוניינים שהקב"נים יעסקו במענה אנושי ופחות בתיעוד - אנחנו עדיין בוחנים זאת ובעיקר את הביטחון של הכנסת ה-AI לצה"ל".
"אנחנו כותבים את הספר תוך כדי תנועה", סיכם ד"ר רוטשילד "אני מאוד גאה באנשים שלי. הם עושים עבודה מדהימה, אנשי מקצוע מעולים וכותבים את הספר תוך כדי עבודתם ואני מאוד גאה בהם. בנוסף פועל ענף חוסן נפשי למניעת תחלואה נפשית באמצעות הכנה מנטלית, עיבוד אירועים, פיתוח כלים לחוסן רגשי וקבלת החלטות תחת לחץ. מכון משפחת הקבע נותן מענה טיפולי למשרתי קבע ובני משפחותיהם, ומרכז ייעודי למפקדים הוקם כדי לתמוך במפקדים בראשית דרכם".
"אנחנו מפעילים מוקד סיוע נפשי פועל 24/7 במספר 6690 שלוחה 4 לחיילים בשירות, ולטיפול במשוחררים ניתן לפנות ליחידה לתגובות קרב בטלפון 03-6401400".