המשטרה פרסמה לפני זמן קצר (חמישי) את תמונתו של ארכאן חאלד, בן 27 תושב טייבה, המחבל מפיגוע הדריסה שאירע הבוקר סמוך לכפר יונה. במסגרת המצוד המתנהל אחריו, קוראת המשטרה לציבור לדווח באופן מיידי למוקד 100 אם יאותר מיקומו.
מוקדם יותר היום עוכב תושב לוד לתשאול בשב"כ, לאחר שהתברר כי הוא הבעלים של הרכב ששימש לביצוע פיגוע הדריסה. בשב"כ בודקים בשעות אלו את טיב הקשר בינו לבין המחבל.
"הוא נסע כמו משוגע, זיגזג על הכביש מצד לצד, כאילו ידע בדיוק לאן הוא נוסע", שחזרה לוואלה שלי טייב, שהייתה עדת ראייה לפיגוע, את רגעי האימה. "ראיתי את הרכב מזנק על האנשים המסכנים בתחנה. הם פשוט עפו לכל כיוון, נזרקו בין השיחים. אחת מהן צעקה 'הצילו'. לקח לי כמה שניות להתעשת, לא ידעתי אם לעצור ולעזור או לברוח. בסוף נסעתי מהר מהמקום, אמרתי לעצמי: בטח יש לו אקדח או משהו. אני עד עכשיו בהתקף חרדה, לא מאמינה שראיתי דבר כזה קשה".
גם כנרת חנוכה, בת 45 מכפר יונה, סיפרה לוואלה: "יצאתי מהעבודה כמו כל בוקר, ב-9:25. התכוונתי לפנות שמאלה לכיוון בית ליד, הייתי בנתיב הימני ולפני התחנה הוא נצמד אליי. הוא הגיע מכיוון טול כרם והכפרים, עקף אותי ואז פשוט נכנס בחיילים שעמדו בתחנה. כנראה שאם לא הייתי בנתיב הימני, הוא היה מתחיל את הפיגוע עוד קודם. שמעתי צעקות של חיילים, צרחות ובכי. הם צעקו: 'איה היד! איה הרגל!' עצרתי את הרכב בהלם, קפאתי במקום. ואז הוא נתן גז לעבר עוד חיילים, הסיט את הרכב שמאלה ונמלט לכיוון השטח הפתוח בבית ליד. שם הבנתי שהוא נטש את הרכב וברח רגלית. אני בהלם, קשה לי, אני לא מפסיקה לבכות ומנסה להתאושש, יצאתי הרגע מבדיקת רופא ועכשיו אני בדרך לבית החולים לניאדו".
מוראד, תושב קלנסוואה בשנות ה-30 לחייו, היה בדרכו לעבודה כשמצא את עצמו בלב הפיגוע. כעת הוא שוכב בחדר המיון של בית החולים לניאדו בנתניה, עם גבס תומך בצווארו, שטף דם בראשו, כשהוא סובל מכאבים עזים. "דיממתי בפנים ובראש, לא הצלחתי לדבר אז שלחתי לה תמונה מהאמבולנס", משחזר מוראד, "המחבל פשוט העיף אותי באוויר", סיפר לוואלה, רעייתו הוסיפה: "הוא שלח לי תמונה בלי מילים והבנתי שקרה משהו נורא".
"עמדתי בתחנת האוטובוס, כמו בכל בוקר ושיחקתי בטלפון," סיפר, "פתאום - בום, המחבל פשוט העיף אותי באוויר, עפתי כל כך חזק שאני לא זוכר כלום. כשפקחתי עיניים הסתכלתי סביבי וראיתי חיילים שוכבים על הרצפה, מדממים. המראות היו קשים מאוד. ניסיתי להתקשר לאשתי", הוסיף, "אבל לא הצלחתי לחייג. כשהייתי באמבולנס, שלפתי את הטלפון וצילמתי את עצמי. שלחתי לה את התמונה, בלי מילים, זו הייתה הדרך היחידה שלי לספר לה שנפצעתי".