במשך רוב המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 נתפסה ארצות הברית כ"מובילת העולם החופשי", המדינה החזקה המגינה על ערכי הדמוקרטיה ברחבי העולם. מדינות שביקשו את תמיכת ארה"ב, ידעו שהידידות עמה תלויה, לפחות בחלקה, בהזדהות עם ערכים דמוקרטיים של חירות, שלטון חוק וזכויות אדם.
לצד "מחנה הדמוקרטיות" בהובלת ארה"ב, פעלו ופועלות בזירה הבינלאומית מדינות דיקטטוריות כ"סוכנות כאוס" שניסו לערער דמוקרטיות וזרעו אי-יציבות. הבולטת בהן היא רוסיה שהתערבה בשלל דרכים בבחירות במדינות אחרות בניסיון לקדם מועמדים קיצוניים, או לערער את אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי.
על רקע זה, בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, חוללה שינוי דרמטי: במקום להוביל את חזית ההגנה על דמוקרטיות, ארה"ב החלה להפוך בעצמה ל"סוכנת כאוס" שמערערת משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם. בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ כבר הפגין יחס חם למנהיגים סמכותניים, בקדנציה השנייה, ארה"ב עצמה גולשת למצב "חצי-סמכותני" בבית. לצד רדיפת מהגרים, פגיעה באקדמיה, במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך, טראמפ ויועציו מהללים שליטים אנטי ליברליים, ותוקפים מדינות דמוקרטיות באירופה, במקביל לעצירת תקציבי הסיוע האמריקאי לקידום הערכים הדמוקרטיים בעולם. המעצמה שעד עתה הייתה סמל לדמוקרטיה, הפכה תחת טראמפ לגורם שמטלטל את הסדר הדמוקרטי העולמי.
דוגמה בולטת לשינוי הזה היא היחס של ממשל טראמפ לברזיל. ז'איר בולסנארו, נשיא ברזיל לשעבר, הפופוליסט הימני ובעל בריתו הקרוב של טראמפ, עומד לדין בארצו באשמת ניסיון הפיכה, בעקבות סירובו לקבל את הפסדו בבחירות 2022, בדומה למה שהתרחש בארה"ב ב-6 לינואר 2020.
תחת ממשל ביידן, ארה"ב שיתפה פעולה עם שלטונות ברזיל בחקירת אירועי ההסתערות על מוסדות השלטון בברזיליה בינואר 2023, אולם מאז שובו של טראמפ לשלטון, המדיניות התהפכה לחלוטין: במקום לכבד את שלטון החוק הברזילאי, וושינגטון החלה להעניש את ברזיל על עצם העמדתו לדין של בולסנארו. טראמפ הודיע באופן חד-צדדי על הטלת מכסי ענק בשיעור 50% על כל היבוא מברזיל, כצעד ענישה שלטענתו נועד למחות על "רדיפתו" של בעל בריתו הפוליטי. במקביל, מזכיר המדינה רוביו נקט צעד חסר תקדים כשהורה לשלול את הוויזות לארה"ב של שופטי בית המשפט העליון של ברזיל, הדנים במשפטו של בולסנארו.
התנהלותה של ארה"ב תחת טראמפ מקרינה גם על זירות נוספות בעולם ומעודדת מנהיגים בעלי נטיות אוטוריטריות. נשיא אל-סלבדור נאיב בוקלה, שהסכים לפתוח בארצו בית כלא למהגרים בני לאומים שונים שגורשו מארה"ב, זוכה כעת ללגיטימציה מהבית הלבן, על אף שהואשם בפגיעה בזכויות ובהחלשת מוסדות במדינתו. והוא לא לבד - רשימה מתארכת של מנהיגים סמכותניים בעולם חשים "רוח גבית" מאז חזרת טראמפ.
לצד זאת, פעילים למען הדמוקרטיה במקומות רבים נותרים חשופים ללא הגיבוי האמריקאי שהורגלו בו, וחלקם אף נרדפים כעת ביתר שאת. כך למשל, לאחר שטראמפ ואנשיו האשימו את הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) בשחיתות, מיהרו ממשלות ימין במקומות כמו הונגריה, סרביה וסלובקיה לפתוח בחקירות נגד ארגונים מקומיים שמקבלים מימון אמריקאי.
ישראל מהווה שדה ניסוי נוסף למדיניותו החדשה של טראמפ, או יותר נכון לחוסר הכבוד שלו לשלטון החוק ולריבונות הישראלית. תחילה צייץ טראמפ בגנות משפטו של נתניהו, ואף רמז שארה"ב תקפיא את הסיוע הצבאי לישראל, אם מה שהוא מכנה "ציד המכשפות" נגד נתניהו יימשך ומעט אחר כך, נציגו בישראל, השגריר האקבי, הגיע לבקר את נתניהו בבית המשפט, מצוייד בבובת באגס באני - התערבות בוטה וחסרת תקדים בהליך משפטי פנימי.
גם אנחנו חווים את השלכות מכונת התעמולה הטראמפיסטית, שהתבטאו בדו"ח מפוברק של וועדת החקירה של הקונגרס האמריקאי, על מימון שהועבר לכאורה מממשל ביידן לארגוני המחאה הישראלים שפעלו להגן על הדמוקרטיה שלנו. גם אנשי ימין בישראל נאלצו להודות שמסקנות הדו"ח שהוכן על ידי וועדה שהורכבה מנאמניו של טראמפ, לא תואמות את המציאות, מה שלא הפריע לנציגי הממשלה להשתמש בו להסתה נגד פעילי המחאה. המהלך הזה נגד ארגוני חברה אזרחית בישראל מפיח רוח גבית במגמות של הימין הישראלי לרדוף עמותות שמקדמות זכויות אדם וחברה משותפת, תוך ניסיון להטיל מיסוי של 80 אחוז על כל תרומה ממדינה זרה, במטרה להביא לסגירתן.
בהיעדר הנהגה אמריקאית, דמוקרטיות מובילות באירופה, וגם דמוקרטיות מבוססות כמו קנדה, אוסטרליה, יפן, יכולות וצריכות למלא תפקיד פעיל יותר בהגנה על ערכי החירות בעולם. לצד זאת, על מתנגדי טראמפ מבית לפעול לניצול האיזונים והבלמים הפנימיים בתוך ארה"ב: למרות נחישות טראמפ, המערכת האמריקאית כוללת עדיין די כלים שמקשים על השתלטות מוחלטת על הדמוקרטיה האמריקאית. כך למשל, כמה מצעדי הממשל החדשים של טראמפ נבלמו או הואטו על ידי בתי המשפט הפדרליים. לוקח זמן לחסל את הדמוקרטיה והשיטה הפוליטית בארה"ב, עם מערכת שלטון מבוזרת (ממשלי מדינות, קונגרס, בתי משפט), המקשה על ריכוז הכוח בידי אדם אחד. כל זמן שהבלמים הללו מתפקדים, יש תקווה שחלק מהיוזמות הקיצוניות של ממשל טראמפ ירוסנו.
תקופת נשיאותו השנייה של טראמפ מציבה אתגר היסטורי לשוחרי הדמוקרטיה, כשהמעצמה שבמשך דורות הייתה עוגן לערכי הדמוקרטיה, משמשת כעת, יש לקוות זמנית, כגורם מערער. התקופה הזו, מאתגרת ככל שתהיה, עשויה דווקא לעורר כוחות חדשים ולהוכיח מחדש שהערכים הדמוקרטיים לא יובסו בקלות, אפילו לא בידי המעצמה החזקה בעולם כשהיא מאבדת את הדרך.
הכותב הוא מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל