היסטוריה במערכת האכיפה: משטרת ישראל הפעילה היום (שלישי) לראשונה את החוק החדש המאפשר לה להטיל מגבלות מנהליות על עבריינים גם ללא הגשת כתב אישום. החוק הופעל כשהוצא צו מנהלי נגד בכיר בארגון הפשיעה של משפחת ג'רושי, תוך מהלך שנעשה בהתבסס על מודיעין איכותי בלבד, בניסיון "להקדים תרופה למכה" ולמנוע פשיעה אלימה בטרם מתרחשת.
הצו שהוצא כולל 45 ימי מעצר בית, הרחקה משורת ערים ובהן תל אביב-יפו, רמלה, לוד, חיפה וירושלים, איסור קשר עם עבריינים נוספים, ואף חסימת גישה לרשת האינטרנט. במשטרה ציינו כי מדובר במהלך ראשון מתוך כעשרה צווים נוספים שצפויים לצאת בשבועות הקרובים.
הדיון הראשון בעניינו של חאלד חמדה, שהוגבל בצו מנהלי התקיים היום. מפקד ימ"ר מרכז הגיש בעצמו את הבקשה והופיע לדיון בפני השופט - צעד חריג שמעיד על הרגישות והחשיבות של המהלך בעיני המשטרה.
במשטרה הדגישו כי מדובר בכלי אופרטיבי חדש, "שנועד לצמצם את מרחב הפעולה של מחוללי פשיעה ולסכל כוונות פליליות עוד לפני שיוצאים לפגוע". עם זאת, במשטרה הבהירו כי הפעלת הצווים תתבצע בפיקוח הדוק של הדרגים הבכירים ביותר במשטרה, בפרקליטות ובית המשפט.
מהלך זה מתאפשר בזכות חוק חדש שנכנס לתוקף בינואר 2024 - חוק המעצרים המנהליים לעברייני פשיעה חמורה, שאושר כהוראת שעה לשנתיים. החוק מאפשר לקצין משטרה, באישור היועצת המשפטית לממשלה, לבקש מבית המשפט צווי הגבלה מנהליים כלפי אדם שמהווה סכנה ממשית לציבור. החוק נועד להתמודד עם ראשי ארגוני הפשע ולהקשות על פעילותם גם בהיעדר ראיות פליליות מובהקות.
בזירה הפוליטית בירכו על הפעלת החוק בשטח. יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שיזם את המהלך, כתב היום ברשת X: "רציחות שתוכננו להבוקר סוכלו. בזכות החוק שיזמתי, ראשי ארגוני הפשיעה נעצרו לפני שהצליחו לשפוך דם ברחובות. וזוהי רק ההתחלה".
מנגד, ארגוני זכויות אדם והסנגוריה הציבורית התנגדו לנוסח החוק בטענה כי הוא פוגע בזכויות אדם ופוגע בחירותו. האגודה לזכויות האזרח, שגם התנגדה בעבר להוצאת צווי מעצר מנהליים נגד פעילי ימין החשודים בפשיעה לאומנית, עתרה לבג"צ נגד החוק בטענה כי הוא בלתי חוקתי.